מתוסכלת

[רוית30]

מתוסכלת../images/Emo4.gif

שלום לכם, לא יודעת אפילו איך להתחיל להסביר את עצמי, אני פשוט מתוסכלת. אני מרגישה תקועה, משועממת, מבוזבזת. אני עובדת בתור מזכירה בחברה שנתונה בקשיים גדולים, לא אוהבת את העבודה, שונאת לקום בבוקר. קשה לי לקום ולעשות מעשה, כמו להתפטר למשל, כי אוטוטו יש לי בבית בן זוג ללא עבודה, אני לא אוהבת את מהות העבודה ואת מקום העבודה. מצד שני אין לי שום מושג "מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה". אני רוצה ללמוד, אבל לא יודעת מה, רוצה להתפתח מקצועית אבל לא יודעת לאן. חייבת שינוי מהיר ולא יודעת איך. למישהו יש עיצה?

 

[אמירדרור]

קצת עבודה עצמית

קראתי באחת מההודעות שלך שאמרת שם : "אורח חיים של מודעות - זה קשה - אבל זאת הדרך היחידה." את יכולה לספר קצת יותר על המשפט הזה בבקשה, מאיפוא זה בא ? מהו הקושי שם עבורך ? יש שם משהו שאת מרגישה שאת צריכה או שאת רוצה ? הבנתי גם שאת מקדישה לעבודת הגוף לא מעט מחשבה, תשומת לב ומאמץ - מהן התרומות שאת מרגישה שזה מביא ? מקווה שלא העמסתי, בהצלחה, אמיר דרור

 

[רוית30]

ואוו איזה ../images/Emo59.gif

חכה לי אמיר, אני חושבת על תשובות.

 

[רוית30]

אמיר

המשפט הזה נאמר בהקשר של אוכל, מודעות של מה אני אוכלת, מה אני מכניסה לגוף, למה אני אוכלת מה שאני אוכלת. מודעות זה שליטה, זה יכולת לבחור. שוב בהקשר של האוכל, אין לי שליטה אני מרגישה שהוא שולט בי. אני מנהלת מלחמות עם המשקל כבר שנים. אני פשןט לא מרוצה מעצמי, כלל ובעניין האוכל פשןט יותר קל לי לבטא את זה במילים. בעניין עבודת הגוף? כרגע שוב, חוץ מתסכול זה לא מביא כלום. כמו לתת פול גז בניוטרל, לא מרוצה ובכל זאת לא משנה, לא משנה כי לא יודעת איך ולאן. כלל אני לא מרוצה מעצמי, לא מאיך שאני נראית, לא ממה שאני עושה, לא מניצול שעות הפנאי שלי. אני מרגישה שהזמן מתבזבז לי ואני עומדת מנגד (בלי שליטה?) אובדת עיצות. מקווה שהבנת את דבריי ואשמח לעזרה.

 

[אמירדרור]

מודעות זה מודעות

כן יש הקבלה בין אכילה מודעת למודעות בכלל. מודעות נפשית מטרתה להיות נוכח במלוא תשומת הלב ברגע. לא לתת לדפוסים אוטומטיים לנהל אלא לבחירה מתוך קשר לרגש ולמחשבה. על כן אני שקט על האפשרות של השימוש באותו מושג כאן וכאן. אני רוצה להציע לך להכיר את הכלי שנקרא "התבוננות רגשית" נמצא במאמרים המצורפים לפורום. תקראי ותני לזה קצת לשקוע, נדבר אחר כך. ובכלל נמשיך בשיחה, בהצלחה, אמיר דרור

 

[רוית30]

מצחיק אמיר,

שוב אני חוזרת לעניין של האוכל, קראתי את "התבוננות רגשית" המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש היא שאפילו לרשום את מה שאני אוכלת במשך היום קשה לי לרשום, ואני נמנעת מכך. נראה לי שהעניין הזה יהיה לי קשה מאוד ומצד שני יכול להיות שעד כדי כך אני לא מכירה את עצמי?

 

[אמירדרור]

את לא לבד

קשה לך לרשום את מה שאת אוכלת כי . . . כי זה כמו להיות פקיד של עצמך ? כי זה להיות מבקר ומודד כל הזמן ? כי זה להתייחס לדברים שוליים וקטנים ? מה שם קשה ? תודה ששיתפת, שבת שלום, אמיר דרור

 

[רוית30]

אמיר, אני חייבת להיות פרקטית

מהכרותי הקצרצרה איתך בטח תשאל מאיפה זה נובע? אז ככה, אני מרגישה שהזמן אוזל לי, אני מרגישה נבולה, איך לעזאזל אני מוצאת את הכיוון שלי, איך אני אדע מה מתאים לי, באיזה עיסוק או לימודים לבחור? איך מתקדמים? לעניין הרישום של האוכל, התחלתי לרשום את מה שאני אוכלת מיום ה´ אני רושמת, מה קשה שם? זה המסע שלי אל עצמי, להכיר את עצמי, לאט לאט גם יצליחו דברים אחרים לזרום אל הכתב. תודה על הכפפה שזרקת לי.