מתוסכלת..

[בובה שדורשת אהבה]

מתוסכלת..

ככה, אני בבסיס פתוח, חוזרת כל יום הבייתה. לאחרונה התחלנו לשמור בבסיס. השמירות שלנו יוצאות שמירה אחת בלילה (2-6 בבוקר) ואחת בצהריים (שזה כמובן שמירת יום חול). בשמירה תמיד יש 2 שומרים.. בלילה אחד השומרים צריך לפטרל ואחד נשאר לבד בש.ג בצהריים רק יושבים אז זה לא כזה בעיה.. בשמירת לילה אני נורא נורא מפחדת. תמיד יוצא שאחד השומרים נמצא לבד. אין אף פעם מישהו שנמצא איתי. אני ילדה מאוד פחדנית. אני אף פעם לא יוצאת לבד מהבית גם אם זה בצהריים. בלילה במיוחד אני מפחדת. רוב השמירה אני רק בוכה ומחכה שהיא תיגמר מרוב שאני מפחדת.. אני לא יודעת מה לעשות כי יש לנו המון המון שמירות.. מה אני יכולה לעשות כדיי שיפסיקו לי את השמירות המזעזעות האלה? אני לא מסוגלת יותר..

 

[סהר-תמיכה]

שמירות שלא נגמרות..

בטח כל כך מכביד ומעיק לשבת ארבע שעות בחושך ולבכות, לבדך.. רק לחכות שכבר יבואו להחליף אותך, לראות מישהו אחר.. שתוכלי לרדת כבר מהעמדה המפחידה הזו, הבודדה.. ובמובן מסוים נשמע כאילו גם כשאת יורדת מהשמירות, הן נשארות איתך כל הזמן ולא עוזבות...שבמקום לרדת מהשמירה ולשכוח ממנה את רק חושבת בפחד על השמירה הבאה, נזכרת בדמעות ובלחץ ובבדידות שמגיעות כל פעם מחדש...ואנחנו שומעים כמה המצוקה הזו מעמיסה עלייך, כמה את מרגישה מתוחה ועייפה בגללה.. יקירה, אולי אפשר לנסות לדבר עם המפקד שלך, לנסות להסביר לו את הקושי הגדול שאת נתקלת בו, את המתח והפחד ששמירות הלילה גורמות לך..ואולי, אם תרצי, אפשר אפילו לפנות לרופא של היחידה ולספר לו על הפחדים.. ואם תרצי את מוזמנת לספר גם כאן על הפחדים שלך, על המחשבות שעולות ולא נותנות מנוחה בזמן השמירה..

 

[בובה שדורשת אהבה]

ניסיתי לדבר וכלום לא עוזר לי..

ניסיתי לדבר עם המפקד שלי על זה והוא אומר שאין מה לעשות.. ושאני אלך רק לקב"ן.. אני לא רוצה לפנות לקב"ן בכלל..! גם בשמירות שאני עושה אני תמיד מבקשת מהקצין שיש שם שיצמיד לי מישהו לשמירה בלילה והוא לא מוכן.. הוא אומר שזה אפילו לא נתון לוויכוח ושאני אעשה את זה ולא משנה מה..! מה אני יכולה לעשות עם זה?

 

[tamitam20]

לדעתי

ממש כדאי לך ללכת לקב"ן. הוא פשוט בן אדם שמתמחה בבריאות הנפש. זה בדיוק כמו לקבל טיפולים במסגרת בית הספר. את אפילו לא חייבת לספר לחברים שלך שאת הולכת.. תגידי שיש לך הפניה, ת"ש, לא יודעת מה.. בעיקרון, רמות הפחד שאת מתארת כבר חורגות מעבר לפחד נורמטיבי, לפחות ככה זה נשמע לי (ומה אני מבינה ). זה לא הגיוני שתפחדי לצאת לבדך מהבית בצהריים! לדעתי כדאי לך ללכת לקב"ן, רק לשם הסיכוי שאולי הוא יוכל לעזור לך. מה יש לך להפסיד? אולי הוא גם יוכל לסדר לך פטור מהשמירות האלה אני באמת חושבת שכדאי לך לקבל טיפול (עדיף מחוץ לצבא מן הסתם..). קראתי על מישהי שהיו לה התקפי חרדה וגם היא הייתה פוחדת להסתובב לבד וכאלה (רק בצורה הרבה יותר קיצונית ממה שאת מתארת..), ובעזרת טיפול מסויים היא הצליחה להתגבר על זה.. אמנם לאט, אבל היא הצליחה.. אז שיהיה לך בהצלחה! והכי חשוב שתעשי את מה שיטיב איתך...