מתוסכלת

מתוסכלת

חודשיים ו-5 ימים אחרי ההפלה של הריון 9.
כצפוי, גם ההפלה הזו הובילה לפרוצדורת המשך.
השארית היתה נעוצה בשכבה השניה של הרחם ועברתי היסטרוסקופיה ניתוחית להוצאתה.
השבוע עברתי היסטרו אבחנתית ונראה שנותר חלק קטנטן מהשארית.
הרופא אומר שמאחר ואני לא מתכננת הריון נוסף, אין צורך לעבור פרוצדורה נוספת.

הרופא שליווה אותי לאורך רוב ההפלות האחרונות, מקבל באופן פרטי בלבד ולא מכוסה ע"י הקופה או הביטוח הפרטי שלנו.
הבוקר ניסיתי לקבוע תור לרופאת הנשים שליוותה אותי לאורך ההריון האחרון, ואין תורים. התקשרתי למשרד ומתברר שמעכשיו היא מקבלת רק מטופלות של הריון בסיכון.

אין לי כוח למצוא רופא/ה אחר/ת. כל כך הרבה רופאים של הכללית היו מעורבים בצורה זו או אחרת בהפלות שלי ואני לא רוצה להיות מטופלת שלהם.
אין לי כוח לספר את כל הסיפור שלי שוב, לנסות להבין כמה גרידות וכמה היסטרוסקופיות ניתוחיות עברתי.
אני בסך הכל רוצה מרשם לגלולות, כדי שאוכל להמשיך הלאה, כדי שאוכל לחיות למרות החור שפעור בי.
בינתיים קבעתי תור לרופאה אחרת. בתחילת ההריון רציתי להיות מטופלת שלה, אבל היומנים שלה היו סגורים לחלוטין. גם התור הזה הוא לעוד 3 שבועות.

5 שנים (ויום) מאז שהריון 3 הסתיים בלידה שקטה והיום אני ממש מתוסכלת.
 

שירהד1

Member
מנהל
בהחלט אפשר להבין את התסכול הגדול


עברת דרך יסורים של ממש, ואת רוצה לסגור את הפרק הזה עד כמה שניתן (לפחות בהיבט הפיזי), כדי שתוכלי לחיות למרות החור שפעור בך, כפי שכתבת. והתורים תוקעים את התהליך הזה. תוקעים את ההתקדמות שלך.
הרע במיעוטו זה שהצלחת איכשהו לקבוע תור לעוד שבועות אחדים. גם זה משהו, ואת לא צריכה להמתין חודשים.

חיבוקים

שירה.




שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
אני שומעת אותך

עד לכאן, אני שומעת ומרגישה את התסכול.
ויכולה ממש ממש להתחבר אליו.
המערכת הרפואית פה, על שלל יתרונותיה, ויש הרבה כאלו, מתישה ממש.
5 שנים ו8 אובדנים זה המון. יותר מידי לאדם אחד.
את לוחמת אמיתית. באמת.

אני חושבת שאם כרגע כל מה שאת צריכה זה מרשם לגלולות, אני אישית הייתי מבקשת מרופא המשפחה, אפילו בלי ללכת אליו וחוסכת לעצמי את ההתעסקות הזו.
 
חלפו 8 שנים מאז הפעם האחרונה שלקחתי גלולות

ואני כבר לא זוכרת איך הן נקראו


רופאת המשפחה שלי מאוד גמישה וזורמת איתי על המון דברים, אבל נראה לי שאפילו היא לא תסכים לתת לי מרשם בלי הנחיה ראשונית של רופא נשים.
מעבר לזה יש את העניין הפעוט, שישנה המלצה לא לתת גלולות לנשים מעל גיל 40.
בשיחה עם רופאת הנשים לפני כחודש, היא העלתה את האפשרות של התקן עם או בלי הורמונים, ובאותה נשימה אמרה שעם ההיסטוריה שלי, היא חוששת להחדיר התקן.
באופן אישי אני נוטה לגלולות, אבל נראה מה תאמר הרופאה החדשה.
 
למה בגלל ההיסטוריה הנטייה היא

לא לשים התקן ?
מחשש לרחם עצמה ?

לגבי גלולות מעל גיל 40, אני מניחה שזה בגלל הנטייה המוגברת לקרישיות יתר עם הגיל, אבל בטח בדקת כמה פעמים את הנושא.

אישית, אני ובן זוגי שוחחנו על כך שכשנגיע לגשר הזה, יהיה תורו לשאת מעט בנטל.
אני עם קרישיות יתר ובכל מקרה לא הייתי לוקחת שוב גלולות, כי עשו לי המון תופעות לוואי ופחות זורם לי להחדיר לעצמי התקן ולסבול ממחזורים ארוכים וקשים, כשגם כך הם מלווים אצלי במיגרנות והמון מצבי רוח. בכללי אני חושבת שלרחם שלי מגיעים מעט רחמים ודיברנו על שקט נפשי אמיתי, אז אני מקווה שלא יקבל רגליים קרות ויעשה מה שסיכמנו טנטטיבית ויעשה וסקטומי.
 
האמת היא שלא בדקתי לעומק

השיחה שלי עם הרופאה בנושא אמצעי מניעה היתה מאוד קצרה ולא ממצה. בעיקר מפני שאני הרגשתי שאני לא רוצה להתעסק עם הנושא הזה כל עוד יש שארית.
אני חושבת שהחשש שלה לגבי ההתקן נובע גם מהחשש לרחם וגם מהצורך להרחיב מעט את צוואר הרחם בעת ההחדרה. היא לא שללה את זה לגמרי, אבל אצל נשים "רגילות" כנראה שהיא מכניסה את ההתקן ללא נוכחות איש צוות נוסף, ולגביי היא אמרה שאם אבחר בזה, כדאי יהיה לבצע את ההחדרה תחת אולטרסאונד, מה שמצריך עוד רופא.
בסופו של דבר אני נוטה לא להחדיר שום דבר לרחם, בלי קשר לעם הורמונים או בלי הורמונים. פשוט להניח לרחם.

אעדכן אחרי הביקור אצל הרופאה החדשה, בעוד כשבועיים וחצי.
 

אמאלוסי

New member
גלולות

אני בת 41 ועם גלולות. לדעתי נוטים לא לתת גלולות, כמו שכתבה ויקטור, כשיש בעיות קרישיות או לנשים מעשנות.
לנשים בלי בעיות קרישיות ולא מעשנות - אין בעיה בגלולות, למיטב הבנתי.
אני גם מעדיפה גלולות, כי מכירה כמה סיפורים של הריונות עם התקן.
 
למעלה