מתוסכל ומבקש עיצה
שלום אני נמצא בטיפול הוליסטי ונקלעתי למבוי סתום שאולי קשור לתקשורת. נוצר מצב שבשל העדר שיפור במצבי הפגנתי כלפי המטפל סקפטיות לגביי השיטה וחוסר אמון. אני יודע שיש לי בעיה של חשדנות שמשליכה על מערכות יחסים. אלא שאני מצפה שכאשר אני מגיע לטיפול, המטפל ימצא דרכים לא שיפוטיות לגעת בשורש הבעיה. ובמקום זאת אני מוצא את עצמי מאובחן כל העת בקשיים שלי להתחבר אך לא בדרכים לרפא את המצב. אני לא מרגיש שהמטפל אמפטי כלפיי . לא שמעתי ממנו משפט כמו "ודאי יש לך סיבות מוצדקות לא להאמין" או משהו שארגיש שהוא אכן מבין שמאחורי החשדנות שלי יש אדם שמאד רוצה להתחבר. כאשר הבעתי בפניו את התחושה שהוא לא איתי לגמריי הוא אמר שהוא אינו יכול להיגרר אחריי. ושאל אותי כיצד הוא יכול לתת לי הרגשה שהוא איתי. ולא תמיד יש לי תשובות. ולעיתים אני מצפה ממנו שימצא את הדרך אליי כי אני מועמס ממילא. בקיצור, מפגישה לפגישה זה יותר מתוח. מה אני יכול לעשות? אני מתלבט אם לעזוב אבל חבל לי. אשמח לשמוע רעיונות. תודה
שלום אני נמצא בטיפול הוליסטי ונקלעתי למבוי סתום שאולי קשור לתקשורת. נוצר מצב שבשל העדר שיפור במצבי הפגנתי כלפי המטפל סקפטיות לגביי השיטה וחוסר אמון. אני יודע שיש לי בעיה של חשדנות שמשליכה על מערכות יחסים. אלא שאני מצפה שכאשר אני מגיע לטיפול, המטפל ימצא דרכים לא שיפוטיות לגעת בשורש הבעיה. ובמקום זאת אני מוצא את עצמי מאובחן כל העת בקשיים שלי להתחבר אך לא בדרכים לרפא את המצב. אני לא מרגיש שהמטפל אמפטי כלפיי . לא שמעתי ממנו משפט כמו "ודאי יש לך סיבות מוצדקות לא להאמין" או משהו שארגיש שהוא אכן מבין שמאחורי החשדנות שלי יש אדם שמאד רוצה להתחבר. כאשר הבעתי בפניו את התחושה שהוא לא איתי לגמריי הוא אמר שהוא אינו יכול להיגרר אחריי. ושאל אותי כיצד הוא יכול לתת לי הרגשה שהוא איתי. ולא תמיד יש לי תשובות. ולעיתים אני מצפה ממנו שימצא את הדרך אליי כי אני מועמס ממילא. בקיצור, מפגישה לפגישה זה יותר מתוח. מה אני יכול לעשות? אני מתלבט אם לעזוב אבל חבל לי. אשמח לשמוע רעיונות. תודה