מתזונה להתנהגות

[תמי אזולאי]

מתזונה להתנהגות

הי ענת. מה קורה? שוחחנו לא מזמן לגבי התזונה של ילדי בן השנתיים. ערכנו בדיקות דם מקיפות וב"ה הן תקינות. ירדתי מנושא האוכל וחל שיפור ב"ה (אמנם ישנם עדיין ימים שהוא בקושי מכניס אוכל לפיו, אבל אם הכל תקין ב"ה, אז חבל על הדאגה). כיף לי להתייעץ ולשמוע משפטי חכמה ועצות מאשת מקצוע, וע"כ אנחנו נפגשות כאן שוב. בשבוע האחרון החלו להתגלות בעיות התנהגות אצל הילד. הוא נהנה להשליך אוכל, לפזר דברים, לטפס למיטה של אחותו הקטנה, להציק ולהכות אותה, ועוד כל מיני התנהגויות שנועדו לעצבן אותי. אני מסבירה לו למה אסור לעשות כך וכך. אך הוא תמיד מנסה אותי, בודק את גבול היכולת שלי ואת סף הסבלנות שלי. עד עתה נהגתי איתו באיפוק רב. ללא הערות וללא כעס. פשוט הסברתי. אבל לצערי הרב גם לי יש סף סבלנות וסובלנות והדברים האלה פשוט מתסכלים אותי. אין אצלו את המושג "לא". (יש לצין שהוא ילד חכם ומבין את מה שעושה). קרה ונתתי לו פליק על היד והייתי עם יסורי מצפון, האם טוב עשיתי? אולי זה גורם לו להכעיס יותר? אבל גם בדרכים נעימות זה לא עובד. מה אפשר לעשות? איך ניתן להתגבר על זה בלי לפגוע בנפשו של הילד? אני מודה לך מאד על היעוץ.

 

[עינת גבע]

"כי בחיים הכול יחסים"...

שלום תמי יקרה, אני בהחלט מבינה ללבך, כן גם פעוטות יכולים להוציא מבוגר משלוותו. התנהגות של ילדים היא שפה. מאחר ולבנך אין עדיין מילים להסביר את תחושותיו הוא "מדבר" בהתנהגות. בהתנהגותו הוא מוסר לכם מסרים. תפקידנו לתרגם את שפת ההתנהגות, לעצור ולשאול את עצמכם מה הילד אומר לכם בהתנהגותו? איזה צורך הוא מבטא? ואיך נוכל להגיב כך שנספק לו את הצרכים הפסיכולוגיים, בדרך בה הוא ירגיש שייך- חשוב, בעל ערך, משמעותי ומועיל ? בנך מבטא בהתנהגותו קושי בהסתגלות. קושי במציאת מקום בטוח בתוך המשפחה החדשה. ההתנהגות שלו מבטאת תסכול, אכזבה וכאב נוכח הספק שחלחל לקרבו עם היוולדה של אחותו. הוא איבד את הביטחון באהבתכם, במידת החשיבות שלו והמשמעות שלו עבורכם. בתגובות שלך את יכולה לאשש או להפריך את תחושותיו. לדוגמא, הפליק על היד (זה שכואב לשניכם) מלמד אותו: א. שאלימות זה פתרון לגיטימי לפתור קונפליקטים. ב. לא מקבלים אותי כמו שאני משמע לא אוהבים אותי. אני רוצה לפתוח בפנייך מחשבה,את כותבת שהילד פיתח "כל מיני התנהגויות שנועדו לעצבן אותך". ההתנהגויות נועדו בעד עצמו ולא נגדך. הן מכוונות לספק לילד תחושת קשר איתך. הוא אומר לך בהתנהגותו אני רוצה שתראי, תשמעי ותרגישי שאני קיים. הצורך בתחושת נראות ומורגשות הוא צורך פסיכולוגי ראשוני. בנך מבין מהתגובות שלך שהדרך להשיג ממך התחיסות ( אפילו אם היא שלילית) עוברת דרך ההתנהגויות שמעצבנות אותך. הוא למד שהם מספקות הרבה אימא. מה עושים? מצמצמים את ההתיחסות להתנהגויות המפריעות. ומספקים הרבה התיחסות להתנהגויות נאותות. הילד לא בודק את הגבולות שלך, הוא בודק האם את תקבלי אותו ללא תנאי. תמי, מה דעתך להצטרף לקבוצת הורים לומדת ולרכוש ידע אודות שלבי התפתחות של ילדים ודרכים יישומיות ובונות להתפתחות של אישיות בריאה ויחסים טובים? בברכה, עינת גבע

 

[תמי אזולאי]

יחס= צורך פיזיולוגי קיומי

הי ענת. פשששש. ממש נהניתי לקרוא כל מילה. ולומר אחרי כל משפט "אופס, זו האמת". ישבתי אתמול עם עצמי לניתוח ההתנהגות של הילד ולבדק בית עצמי עם תגובותי. אין ספק שאחותו תפסה לו הרבה מקום. מילד יחיד שהכל שייך לו, צרכים פיזיולוגיים- רגשיים וצרכים פיזיים, כעת הוא צריך לחלוק את זמן היום עם אחותו (ולא רק עם אמא ואבא בלבד).מה גם שאחותו נולדה מעט חלשה בשרירים, וישבתי המון איתה על תרגילי פיזיותרפיה לחיזוק (לפני שניתן לה אישור לטיפולים). כנראה שכל העיסוק הזה הלחיץ אותו מאד!. זה לא שלא הייתי יושבת איתו ומשחקת במשחקי מוטוריקה וכד'. אבל עדיין מקומו נדחק במעט. יצאנו היום בבוקר באופן אישי ויחידני לגינת המשחקים, עברנו לסבב קניות, קנינו חומרי יצירה, קצף אמבט צבעוני ועוד דברים כיד הדמיון לשעות הפעלה. הנאתו היתה בשחקים, הגיע עייף מאד. ואני מקווה שהמסר עם הנימה של האהבה שלי אליו תחלחל והוא יפנים זאת יותר. התגובה שלך עזרה לי לאשש את הניתוח שלי. זה היה מחזק ומעודד שלפחות אני יצעד בכיוון הנכון. אני ממש מודה לך על הידוד והעוצמה שבמילים. ובאמת, איפה אפשר למצוא קבוצת הורים- שנדע להגיע לנפש הילד מבלי לפגוע בו נפשית ורגשית?? אני רוצה להעשיר את עצמי. ושוב אני מודה לך על עבודת החייל שאת עושה. יום טוב

 

[תמי אזולאי]

ועוד שאלה קטנה

לאור המצב, האם מומלץ לשים את שניהם באותו מעון? אני חושבת שזה לא מומלץ, כדי לתת לילד את ההזדמנות שלו לפרוח ולגדול ולהעצים את הביטחו והדימוי העצמי שלו לבד, בלי הצל של אחותו בסביבה? אני אשמח לשמוע חוות דעת מקצועית. ושוב תודה רבה רבה

 

[עינת גבע]

שתפי אותי בהתלבטות.

הי תמי, שתפי אותי בהתלבטות. מה לדעתך היתרונות ומהם החסרונות שאת מוצאת בגן משותף? או נפרד? בברכת מחשבות פוריות עינת גבע

 

[תמי אזולאי]

התלבטות לגבי מעון

עינת אני ממש מעודדת ומחוזקת מהמילים המעודדות והמחממות שלך. כולנו בני אדם וכולנו זקוקים לחימום מקצועי. יישר כוחך. לגבי המעון. לפעמים אני חושבת שאם שניהם יהיו ביחד תחת אותה קורת גג אחת, זה יועיל לאליאב (בני בן השנתיים). אולי הוא ירגיש בוגר ואחראי. אולי יפתח רגשות אחרים כלפי אחותו כיון שיהיה בסביבה עם עוד ילדים בחתך גילו, והיא לא "תעניין" אותו בכלל. מצד שני אני חוששת שמא הוא ירגיש שהיא עדיין לוקחת את מקומו. הרי תינוקת מושכת תשומת לב לא רק בחתך המשפחתי המצומצם, אלא גם במורחב. גם בסביבה חברתית תינוקות מהווים מוקד משיכה. והרי אנחנו רוצים לשקם, להחזיר את האמון, את האהבה, את תשומת הלב האישית. אם אני מביאה את שניהם למעון, בדרך הטבע, הוא יקבל את החיבוק והנשיקה וירוץ למשחקים. אבל נראה לי שהוא יהיה בקשר עין לראות כיצד אני נפרדת מהקטנה. אני חוששת שהוא יגש אליה לעיתים תכופות יותר, ולא רק כדי לבדוק מה איתה או לתת לה נשיקה... אני לא רוצה שהנוכחות שלה תוציא אותו מריכוז. אני הופכת את הראש במחשבה לכאן או לכאן ואני באמת מבולבלת. כמה טוב שישנה אפשרות להתייעץ ולקבל זוית ראייה חכמה מאשת מקצוע כמוך. רוב תודות

 

[עינת גבע]

אני צריכה עוד הסבר

שלום תמי ובוקר טוב, התלבטויות זה טוב, זה מצביע עלייך כעל אדם שפועל מתוך שיקול דעת עמוק ורצון לטוב. הרמן הסה אמר ואני מסכימה איתו שתמצית החוכמה היא: הספקות במחשבות וביטחון במעשים . כדי לקבל החלטה חינוכית מתאימה נדרשת תמונה רחבה של שיקולים. לחשוב רחוק- לחשוב על קשת המכשולים הצפויים ולבחון אפשרויות מניעה. לפעולות חינוכיות מונעות ערך רב. ספרי לי קצת על המסגרת החינוכית. האם זו מסגרת אחת רב- גילאית? האם בתוך אותו מבנה יש חלוקה לאשכולות על פי גיל וגננת לכל קבוצה? מהו סדר היום בגן? האם בני השנתיים נמצאים באותו מרחב עם התינוקות, האם מתקיימות פעילויות משותפות? בברכת יום קסום עינת גבע.

 

[תמי אזולאי]

סדר יום בגן

בוקר טוב עינת. מה שלומך? בתשובתך את ממקדת לי את ההתלבטויות. המעון אינו גדול 10 ילדים. גננת וסייעת. שכבת הילדים בגן מתחילה מגיל חצי שנה ועד שנתיים+. הגננת אמורה להיות עם השכבה הגדולה יותר, והסייעת עם שכבת התינוקות. וכן, הם נמצאים תחת אותו מבנה. אין חלוקה של חדרים או מחיצות המפרידה ביניהם טוטאלית. לפי מה ששוחחתי עם הגננת והסייעת בפגישה יזומה, הבנתי כי לא תיתכן פעילות משותפת לכל הגילאים. התינוקות צריכים יותר עבודה על מוטוריקה גסה, ואילו בני השנתיים נדרשים לעבודה במוטוריקה הן גסה והן עדינה. כמו כן יעבדו איתם על טווח הקשב והריכוז, הקניית מושגים בסיסיים, נושאים מרכזיים ונושאי משנה לפי החודשים. החשש שלי הוא שהתייחסות לתינוקות זה דבר מורכב. קשה לקבוע להם סדר יום. לכל תינוק זמן האכלה משלו. לכל תינוק זמן שינה שלו. אי אפשר להאכיל את כולם כפי שמושיבים את בני השנתיים לארוחה. ואי אפשר להחליט על שעת השכבה. אני חוששת שהעיסוק בתינוקות עלול לבוא על חשבון בני השנתיים. ואני גם חוששת שבני ינצל את מרווחי הזמן או את ההפוגות, או רפיון קל בהשגחה כדי לגשת לאחותו... האם לא כדאי שהוא יהיה לבד ויקבל גם מהגננת וגם מאיתנו את כל תשומת הלב? תודה רבה ויום מוצלח.

 

[תמי אזולאי]

תגובתך חשובה לי

הי עינת. דעתך ותשובתך חשובים לי מאד, לגבי ההתלבטות שלי למעון משותף לשניהם. אשמח מאד לקבל תגובה. יום טוב.

 

[עינת גבע]

מעודדת אותך להמשיך להקדיש זמן אימא קבוע....

תמי, ראשית אני מעריכה ומוקירה את היכולת וההתכוונות שלך להתבונן פנימה ביושר. לבדוק את הצרכים ולהתכוונן לפעולות בונות. ישר כוח!!! ו... להוציא את התכנית מהכוח אל הפועל במהירות וביעילות. אני שומעת היום בדברייך הרבה יותר רוגע, שלווה וחדווה שנובעים לדעתי, מהבנת התמונה ומתחילת עשייה משמעותית המבססת את תחושת הערך והשייכות של בנך. הלא כן? קבוצות הורים של מכון אדלר נפתחות ברחבי הארץ. מזמינה אותך להתקשר לסניף המרכזי בהרצליה ולקבל פרטים על קבוצה כזו שמתנהלת קרוב לאזור מגורייך ועוד משפט לסיום, מציעה לך להתארגן וליצור בועה של זמן המוקדשת לבנך באופן מיוחד וקבוע. " חוג אימא". המשיכי לעדכן, אשמח אם תספרי לי איך את מרגישה נוכח השינוי? ואיך הילד מגיב לאהבה וקבלה ללא תנאי להם הוא זוכה ? בברכת יום של אהבה מואר עינת גבע.