מתחילה בהמלצה...
"רואה את הקולות" מאת לילך גליל אל עמי. אני אהבתי. החוקית שלי ממש שלא. לעומת זאת את "רציתי לנשק לך בשדה החרציות" היא אהבה ואני ממש לא. לגבי "הידועה בכינוייה" מאת רות אן רובסון הייתה תמימות דעים - מוזר ממש, אבל יש בו קסם. חיוך... מניחה שאת רוצה כאן גם כתיבה ויצירה מקורית ולא רק המלצות, אבל זה מה שיכולה לעשות כרגע... המון בהצלחה! יעל
|ושבת שלום גם|
"רואה את הקולות" מאת לילך גליל אל עמי. אני אהבתי. החוקית שלי ממש שלא. לעומת זאת את "רציתי לנשק לך בשדה החרציות" היא אהבה ואני ממש לא. לגבי "הידועה בכינוייה" מאת רות אן רובסון הייתה תמימות דעים - מוזר ממש, אבל יש בו קסם. חיוך... מניחה שאת רוצה כאן גם כתיבה ויצירה מקורית ולא רק המלצות, אבל זה מה שיכולה לעשות כרגע... המון בהצלחה! יעל