מתחילה לדאוג....

dafi02

New member
מתחילה לדאוג....

הי לכולם :)

רוצה רק לשתף את המחשבות שלי (אם יורשה לי לפרוק אותן פה)

אני עוד מעט חוגגת 31, והמצב הוא אותו מצב :(

אני רוצה זוגיות, רוצה קשר , רוצה חבר, רוצה לחוות קשר בריא עם מיניות ולא רק חששות מזה.

אני לאט לאט (וזה לצערי) מתחילה להשלים עם העובדה שכנראה שזהו... מפה אין איך לשנות.
איך יהיה אפשר לפגוש גבר ולהגיד לו.. כן אני בתולה , כן כן בגילי, זה פשוט נהיה יותר ויותר קשה.

אני יודעת שכל העניין הזה של "בתולים" הוא מיותר, זה לא באמת סיפור, וזה לא שאין לי ניסיון מיני כלשהו (בכל זאת חוויתי כמה דברים, אין תלונות על כך)
אבל כל המחשבה של לפגוש בחור, להתחיל לצאת איתו, להכיר אותו ואז הוא מגלה את האמת עליי... זה מבאס.
אני לא נהיית צעירה משנה לשנה, השעון הביולוגי מתחיל לתקתק לו....

מבאס.. זה כל מה שיש לי לומר.
מבאס.
 

dori78

New member
קל להגיד, קשה לעשות ובכל זאת: תפסיקי לדאוג


את אומרת "ואז הוא יגלה את האמת עלי..." כאילו שהאמת היא איזה משהו איום ונורא.
לא רצחת אף אחד (אני מקווה
) ולא גנבת מאף אחד.
אם את תפסיקים להתייחס לבתולים כאל פשע - תופתעי לגלות שגם הגברים יכולים.

לא כל גבר מתאים לכל אשה, משלל סיבות.
אז בתוך שלל הסיבות שבגללן לא כל גבר מתאים לך, יש גם הסיבה הזו:
גבר שלא מסוגל לקבל את העובדה שבחורה נשארה בתולה עד גיל X - לא מתאים.

אין מה להתבאס על זה.
כמו שגבר שמעשן, לא משנה כמה הוא חתיך/חכם/מקסים - פשוט לא מתאים למי שלא סובלת סיגריות.

ועוד דרך מחשבה:
כל אחד ואחת צריכים כנראה לעבור דייטים עם X אנשים שלא מתאימים להם, שלא ייצא מהם כלום.
צאי לדייטים, גם אם לא ייצא מהם כלום.
זה רק יקרב אותך לסיומו של ה-X ולהגעתו של האחד שכן מתאים
 

l o l e r

New member
אל תאבדי תקווה

גם אני במצב שלך (אמנם צעיר ממך בארבע שנים), אין לי טיפים לתת לך אבל אולי שיתוף בחוויה שלי תעודד אותך קצת.

אצלי אישית הבעיה היא חוסר בביטחון עצמי, המון שנים ירדתי על עצמי עם טענות "אני לא יפה, היא כבר שנה ב' ואני עדיין לא התחלתי מכינה, היא בכלל לא בליגה שלי" והייתי מאוד ביישן. רק לאחרונה התחלתי להבין שהכל בסדר איתי, אולי אני קצת רזה ואין לי עבודה שאפשר להתגאות בה, אבל אני מנסה להשתפר ועובד על זה.

בעבודה הקודמת שלי עבדתי עם מישהי ונעשינו ידידים ממש טובים, אנחנו מדברים על הכל והיא הבנאדם היחיד שפרקתי בפניו את כל הרגשות שלי ויודע עלי הכל, זו הקלה ענקית להוציא את כל מה שיש בבטן.
גם שיחות חולין עם לקוחות שאני פוגש בעבודה שיפרו לי את הביטחון העצמי, אם לפני כמה שנים הייתי מפחד להוציא מילה לעבר בחורה, היום אני יכול לדבר איתה ולהסתכל לה בעיניים, לא הכל ורוד אבל לפחות אני מרגיש שדברים מתחילים להשתנות.

נראה לי שהדרך לצאת מהמעגל הזה היא לצאת מהבית ולפגוש כמה שיותר אנשים בעבודה, לימודים, חדר כושר/יוגה/זומבה w/e, כל פעילות שכוללת עוד אנשים.
 

פלפלת85

New member
מבינה אותך כל כך...

אני במצב דומה לשלך וזה הפחד הגדול שלי.
בקרוב אחליף קידומת ואהיה בת 30. אני מאוד רוצה זוגיות ומה שמאוד מפחיד אותי, זה מה יהיה כשאצטרך לספר את ה"סוד" הזה. אני כועסת על עצמי שאולי וויתרתי לעצמי יותר מידי ובגלל זה הגעתי למצב הזה. אני יודעת שאני האחראית הבלעדית למצב הזה.
מצד אחד אני כן מנסה לצאת לדייטים, בשבילי זה לא מעט בכלל, לאנשים אחרים אולי זה נראה שאני לא מנסה מספיק, אבל כל דייט זה סיפור גדול מבחינתי.
אני בסך הכל רוצה להכיר מישהו שיהיה החבר הכי טוב שלי, שיהיה לנו חיבור טוב, מישהו שלא יעשה מזה סיפור גדול, שלא יבהל מזה יותר מידי.
בזמן האחרון, כמה מהחברות שלי התארסו ואני הכי מאושרת בשבילם בעולם, בלי קשר למצב שלי, אבל כן זה גם מזכיר לי את המצב שאני נמצאת בו ומה יהיה הלאה.
אני חושבת שאסור לאבד תקווה, יש אנשים בגילאים יותר מאוחרים שמוצאים אהבה גדולה.
מקווה שבכל זאת משהו ישתנה אצלנו לטובה.
שולחת לך חיבוק וירטואלי
 
מה האמת הגדולה שהוא מגלה??

האמת היא האמת שלך, לא "שלו".
זה תלוי רק בך, מה את שמה בפרונט איך שאת תתייחסי אל עצמך, כך גם אחרים.
האם את רק בתולה?
(וגם את זה אפשר להחליט לשים כוואחד אסון
או כעובדה לא הכי נעימה, אבל בהחלט לא הרת גורל).

או שאת גם אדם מקסים
עם שלל תכונות נפלאות שאותן תחליטי לשים בפרונט.
 

anesthesi

New member
למה את חושבת שזה עד כדי כך משנה?

תאמיני לי שאם תצאי עם בן זוג ויהיה לכם נחמד ביחד, אז יחסי המין זו סתם בעיה קטנה שתפתר עם הזמן והניסיון.
ז"א, ברור לי שזה נראה לך כרגע כמו איזה מכשול, אבל זה לא.
המכשול האמיתי שאת צריכה להתגבר עליו זה למצוא מערכת יחסים.
תתחילי משם ותתקדמי צעד צעד. זו תמיד הדרך לבצע דברים מורכבים. צעד צעד.
 

מעיין א3

New member
אנסה לעודד

בת דודה שלי גם הייתה חסרת ניסיון בגיל מאוד מבוגר,
ושנה שעברה היא התחתנה עם החבר הראשון שלה, בגיל 38. עכשיו היא ילדה בת מתוקה :)
&nbsp
אין דבר כזה מאוחר מידי בגיל 30 או 40 או 50 או......
מאוחר מידי זה אחרי שמתים. וכרגע את מספידה את עצמך יותר מידי מוקדם.
&nbsp
אל תאבדי תקווה ותמשיכי לחפש
&nbsp
המון בהצלחה :)
 

ET2k

New member
אני גם חושב שעושים מזה יותר מדי

מהניסיון המועט שיש לי, נדמה לי שאדם מתחיל לגלות את המיניות האמיתית שלו הרבה אחרי איבוד הבתולים. רוצה לומר, כל האקט של איבוד הבתולים הוא לא כזה דבר גדול כמו שעושים ממנו. לפחות אצלי זה היה ככה. אני מרגיש כאילו יש לי עוד הרבה לגלות על מיניות ועל זוגיות בכלל... (לצערי מערכת היחסים האחרונה שלה נמשכה רק כחצי שנה).
 
כל כך מבינה אותך

היי :)
רציתי להגיד לך שאני מאודדד מבינה אותך, גם אני נמצאת באותו מצב, וזה מתיש.
הרגע פרסמתי את הסיפור שלי, אולי זה יעזור איכשהו...
אני לומדת לאט לאט להיות גאה בעצמי, מקווה שתמצאי את המקום להיות גאה בעצמך :)
חיבוק גדול!
נ'
 

MyTruth2015

New member
אולי צריך לשנות גישה?

במשפט שלך "אבל כל המחשבה של לפגוש בחור, להתחיל לצאת איתו, להכיר אותו ואז הוא מגלה את האמת עליי... זה מבאס. " את מבטאת סוג של כשלון בך.. משהו שצריך להסתיר... משהו שחייב להשתנות...
&nbsp
אני לא חושב שזאת הגישה הנכונה....
תחשבי על זה שאת תפגשי בחור ויהיה לכם כיף ותאהבו אחד את השני ותרגישי הכי פתוחה ושמחה לספר לו עלייך כדי שיכיר אותך והוא יאהב אותך וילך איתך יד ביד....
&nbsp
הכל בראש
(וקל להגיד זאת לאחר
)
&nbsp
 

dafi02

New member
תודה לכולם...

בהחלט טוב לדעת שיש עם מי "לדבר " פה :)
אתם אנשים מדהימים!!!
שנה טובה לכווווולם
 
למעלה