מתחילה מחר

[reddish]

מתחילה מחר ../images/Emo13.gif

היי לכולם, לפני כמה זמן כתבתי פה ועזרתם לי עם "תסמונת המתחזה", שאמנם עדיין קיימת אבל הטיפים שכתבתם בהחלט עזרו

. מחר אני מתחילה לעבוד במעבדה של המנחה שלי, ולפי השיחה איתו יש הרבה עבודה, אבל אני ממש חוששת מההתחלה הזו

. הוא נתן לי לקרוא ספר עם מאמרים קשים לרמה שלי כרגע, ואני שמגיעה מתחום שונה לא הצלחתי להבין איפה זה מתחיל ואיפה נגמר...,הורדתי ספרים אחרים "למתחילים" וקראתי מבוא, קצת תוכן ובעיקר סיכומי פרקים כדי לא לבוא קלולס לגמרי...אבל אני מפחדת שהוא ציפה שאני אבוא כבר מוכנה ומזומנה, דבר שאני מרגישה שאינו אפשרי ללא הדרכה ואיפוס מערכות. אשמח לכל טיפת עידוד

...

 

[אבן ניר ומספרים]

קודם כל שיהיה בהצלחה

והתחלות חדשות הן כמעט תמיד לא קלות, אז לא צריך להילחץ מעצם הקושי. פחדים זה סופר לגיטימי, ופשוט צריך לקבל אותם וללכת איתם ולראות שהשד לא כל כך מפחיד. אבל הם חלק מהכבודה, אין מה לעשות. אני מאוד רחוקה מהתחום שלך, אז עצות ספיציפיות אין לי, אבל עם מוטיבציה, נכונות ללמוד, ולא להתבייש לשאול שאלות (ומישהי חכמה מפורום אחר כתבה פעם בהקשר זה שעדיף לשאול/לתקן כשהאי נעימות קטנה מאשר לחכות עד שהאי נעימות כבר הופכת למשבר קולוסאלי...), נראה לי שתעלי על המסלול הנכון.

 

[פלפל אנגלי]

הדבר הכי חשוב שלמדתי

באקדמיה, אבל יותר מזה - בחיים, הוא לשאול שאלות. לא להתבייש. לא לחשוב שיחשבו שאת מטומטמת, אלא רק שאת רוצה להבין. לקח לי הרבה זמן להפנים את הפער בין הפחד מכך שיחשבו שאני לא מבינה כלום, לבין היכולת להודות בכך שיש דברים שאני לא מבינה (ויש לא מעט דברים אחרים שאני מבינה בהם מצוין), ושיש אנשים שישמחו לספק את התשובות, או לפחות את הדרך, למי שמתעניין. תתענייני, תשאלי, תראי שאת רוצה לקבל עוד דעת, ואני בטוחה שיהיה טוב. בהצלחה גדולה!

 

[TheWhitestOfFangs]

אם זה לא קשה - זו לא התחלה

אני מניח שאת מתחילה תואר שני \ תיזה? לבוא מוכן תמיד רעיון טוב, אבל תמיד בסופו של דבר לומדים תוך כדי. רק אל תעמידי פנים שאת יודעת משהו שאת לא. בהצלחה! (אגב, אני סתם סקרן, מה את לומדת?)

 

[להפתעתך]

לפעמים הסיום קשה לא פחות

 

[מעיןבר]

בהצלחה ../images/Emo140.gif

הרבה פעמים נדמה לנו שמצפים מאיתנו להרבה יותר ממה שבפועל... לפני 6 שנים, כשהגעתי לראשונה למעבדה כדי להתכונן למאסטר שלי, הגעתי מתחום שבו מעולם לא הייתי לפני כן במעבדות (ואני לא מחשיבה מעבדות בתיכון ומעבדות סטודנטים). לא ידעתי מה ההבדל בין כוס כימית לארלנמאייר, לא ידעתי איך מחזיקים פיפטור ושיש פיפטורים חשמליים עבור פיפטות, לא ידעתי כלום! הסבירו לי כמו לילדה קטנה איך פותחים ברז של מים מזוקקים, איך מחשבים ריכוזים ומיהולים, ממש מאפס. היה מלחיץ, הרגשתי קטנה וטיפשה אבל לא הפסקתי לשאול כי עוד יותר פחדתי לעשות טעות דבילית. שרדתי את זה ואני כאן כדי לספר שלא רק שלא היה נורא, נשארתי עם הזיכרון הזה ואני תמיד אזכור כשיגיע סטודנט צעיר שצריך הדרכה. היום אני בתוך הדוקטורט אז כנראה שלמרות הכל לא חשבו שאני מטומטמת

.