אמנון מרגלית
New member
מתחילים לחיות עם הסכרת...../images/Emo43.gif
אז כמו שאתם יודעים לפני 9 ימים (זה נראה כאילו לפני שנות דור...) גילו לביתי בת ה - 11.5 סכרת נעורים (סכרת TYPE 1 ) וכל עולמנו התהפך. בשבוע ימים למדנו להיות "מומחים" בסכרת. עכשיו אנחנו חוזרים לאט לאט לתלם. הילדה כבר הולכת 3 ימים לבית הספר, כל צהריים אחד מאיתנו (אמא או אבא) מגיע הביתה מוקדם ל"הזרקת צהריים" (הילדה מקבלת 4 זריקות אינסולין ביום) ומתחילים להתרגל. כמו שאומרת כותרתו של אחד הספרים (ואני קורא את כולם) "כמו כולם רק עם תוספת אינסולין". עדיין קשה לי נפשית עם המחלה הזאת כי אני רואה, כמתנדב במד"א , את תוצאותיה הקשות יום יום. אתמול, במסגרת התנדבות במוקד איילון, הגיעה קריאה על "חוסר הכרה של חולה סוכרתי" אמנם בן 72 אבל לקחתי את זה ממש קשה וכבר ראיתי תמונות של הילדה איך היא תהיה כשתהיה מבוגרת....בסוף החולה היה בהכרה והארוע שעבר לא היה שייך לסוכרת. כנראה שייקח לי עוד זמן להסתגל... כרגע אני נאלץ לקצץ בהתנדבויות שלי, יש מישהיא שזקוקה לי יותר, ולכן לא אוכל לבצע הדרכות עזרה ראשונה מחוץ לאזור מודיעין (חוץ מאלה שכבר הובטחו) והסביבה ועם המבקשים הסליחה... אני שוב מודה לכל אלה שכתבו לי ועודדו אותי בתקופה הראשונה. אין לכם מושג כמה זה עזר, נפשית, לשבת ולבכות מול ההודעות שלכם ובעצם לפרוק הרבה מהכאב...תודה. הרבה בריאות אמנון מרגלית
אז כמו שאתם יודעים לפני 9 ימים (זה נראה כאילו לפני שנות דור...) גילו לביתי בת ה - 11.5 סכרת נעורים (סכרת TYPE 1 ) וכל עולמנו התהפך. בשבוע ימים למדנו להיות "מומחים" בסכרת. עכשיו אנחנו חוזרים לאט לאט לתלם. הילדה כבר הולכת 3 ימים לבית הספר, כל צהריים אחד מאיתנו (אמא או אבא) מגיע הביתה מוקדם ל"הזרקת צהריים" (הילדה מקבלת 4 זריקות אינסולין ביום) ומתחילים להתרגל. כמו שאומרת כותרתו של אחד הספרים (ואני קורא את כולם) "כמו כולם רק עם תוספת אינסולין". עדיין קשה לי נפשית עם המחלה הזאת כי אני רואה, כמתנדב במד"א , את תוצאותיה הקשות יום יום. אתמול, במסגרת התנדבות במוקד איילון, הגיעה קריאה על "חוסר הכרה של חולה סוכרתי" אמנם בן 72 אבל לקחתי את זה ממש קשה וכבר ראיתי תמונות של הילדה איך היא תהיה כשתהיה מבוגרת....בסוף החולה היה בהכרה והארוע שעבר לא היה שייך לסוכרת. כנראה שייקח לי עוד זמן להסתגל... כרגע אני נאלץ לקצץ בהתנדבויות שלי, יש מישהיא שזקוקה לי יותר, ולכן לא אוכל לבצע הדרכות עזרה ראשונה מחוץ לאזור מודיעין (חוץ מאלה שכבר הובטחו) והסביבה ועם המבקשים הסליחה... אני שוב מודה לכל אלה שכתבו לי ועודדו אותי בתקופה הראשונה. אין לכם מושג כמה זה עזר, נפשית, לשבת ולבכות מול ההודעות שלכם ובעצם לפרוק הרבה מהכאב...תודה. הרבה בריאות אמנון מרגלית
