מתחיל הליהוק לעונה הבאה של "בואו לאכול איתי"

אבח"י

Well-known member
אבחי, אולי תיגש? לבטח יהיה מעניין איתך. כמה אתה בקי בבישול? 🤨
דקל מאור כשדים [אם יש איזה קשר לדוד שחר בניק שלך.. תבורכי עוד מליון ברכות] תודה על המחמאה, אבל אני בחיים לא אשתתף בתחרויות טלוויזיוניות או אחרות הדורשות חשיפה, ואסביר לך למה.
1. עורי הלבן סובל מאוד מאור זרקורים ומאור השמש
2. אני כלכך יפה, שאני מפחד שהופעתי תגרור גל התאבדויות של גברים ברחבי הארץ
3. לפתע אוצף במאות אם לא באלפי פניות של כאלה שהכרתי, שלימדתי, שעצבנתי, שזיינתי - מה לי ולצורעס כאלה?!
4. תמצית הבישול שלי מבוססת על אנשים שאני אוהב אותם אהבת נפש. הם מכירים את הטעמים שלי ואני את הטעמים שלהם. לבשל לכאלה שאינני מכיר או אוהב_ אין חשק.
 

צליליתה1

Well-known member
לפני כמה שנים פתחתי את בואו לאכול ו״פגשתי״ איש מעברי הדי רחוק, שתמיד התגאה בכישורי הבישול שלו. (בישל סבבה). הוא היה גבר נאה מאוד אבל בתוכנית היתה עליו כרס די ענקית, לא יודעת אם פגעי הזמן או שהמצלמה מוסיפה 10קג ישר לכרס.

בכל מקרה, לא התקשרתי, לא כתבתי, לא הצפתי ואפילו לא התעוררו געגועים.
 

קלייטון.ש

Well-known member
הוא היה גבר נאה מאוד אבל בתוכנית היתה עליו כרס די ענקית, לא יודעת אם פגעי הזמן או שהמצלמה מוסיפה 10קג ישר לכרס.
הכרס הזו שגברים מפתחים להם עם השנים, ובמיוחד אלה שהגוף שלהם מרכז את השומן בבטן, בשונה מאלה שהוא מפזר אותו בצורה אחידה פחות או יותר על פני כל הגוף, כך שהם רזים יחסית בכל מקום מלבד בליטה כזו מקדימה, הכרס הזו היא אחד הדברים הכי עצובים שאני מכיר.
קרוב לוודאי שאני לא ארצה קשר עם בחור כזה, והסיבה היא שאם הוא לא מסוגל לשמור על הגוף שלו, אני לא סומך עליו שישמור על דברים אחרים, אלה שאולי אצטרך להפקיד בידיו.
(גם אלה מהקבוצה השניה, השמנים שגופם מפזר שומן בצורה יותר סימטרית, גם את אלה אני לא מחבב. הם פשוט פחות מכוערים)
 

דקל נור*

Well-known member
קרוב לוודאי שאני לא ארצה קשר עם בחור כזה, והסיבה היא שאם הוא לא מסוגל לשמור על הגוף שלו, אני לא סומך עליו שישמור על דברים אחרים
דוקא אני מחבבת גברים שמנים, שנכנעים באנושיות לתשוקותיהם, לגרגרנותם, עצלנותם. עפי רוב הם אנשים יותר נחמדים. לא סומכת על אנשים, כולל נשים, ששומרים על משקלם בצורה קפדנית. שמתעמלים בשש בבוקר, שאוכלים תמר, שמתאמנים לאיירון מן. זה מחפה על ריקנות גדולה ונשמה מוטרפת.
 

סופהו 1

Well-known member
דוקא אני מחבבת גברים שמנים, שנכנעים באנושיות לתשוקותיהם, לגרגרנותם, עצלנותם. עפי רוב הם אנשים יותר נחמדים. לא סומכת על אנשים, כולל נשים, ששומרים על משקלם בצורה קפדנית. שמתעמלים בשש בבוקר, שאוכלים תמר, שמתאמנים לאיירון מן. זה מחפה על ריקנות גדולה ונשמה מוטרפת.

נשמה מוטרפת זה לא עד כדי כך נורא.
בודקים ללא הרף את היקף פרק כף היד, עולים על המשקל יומיום/כמה פעמים ביום, מבלים שעות בפעילות ספורטיבית, סופרים קלוריות, אחוזי שומן, וכו.. מילא, זה שלהם.
אבל כשנשמתם מוטרפת והם מטריפים את סביבתם, בודקים לבני המשפחה את הצלחות, מדברים כל היום על משקל ודיאטות, מטיפים כל היום לאכילה בריאה (ואח"כ מתפלאים שיש לילדיהם הפרעות אכילה, או במקרה גרוע יותר, לא קולטים שהם סובלים מהפרעה שכזו), גוערים במי שרק חושב, ר"ל, על איזו ארוחת שחיתות (להמשיך בדוגמאות??) זה כבר ממש נורא, איום, בלתי נסבל.

אגב, אפרופו "על פי רוב יותר נחמדים"- אני בדעתך, אך תוהה האם אדם שמן שרָזָה יהפוך עם הזמן לפחות נחמד וההיפך?
 
נערך לאחרונה ב:

קלייטון.ש

Well-known member
עפי רוב הם אנשים יותר נחמדים
נחמדות זו גם תכונה שאני לא אוהב.
אדם נחמד תמיד ממלא אותי בתחושה שהוא זייפן.
הנה אשתי למשל, אלי היא אף פעם לא נחמדה. ככה אני יודע שהיא אוהבת אותי.
אל אנשים אחרים היא דווקא יכולה להיות מאד נחמדה, וכמה שהיא יותר נחמדה אליהם ככה ברור שהם אוכלים אותה אצלה יותר בגדול.
אשתי היא שקרנית מקצועית, היא אוהבת לשקר, היא נהנית מזה. היא מעדיפה לשקר גם אם האמת משרתת אותה יותר טוב.
כשהיא נחמדה היא משקרת. אנשים לא מבינים את זה. יש הרבה אנשים שחושבים שהיא החברה הכי טובה שלהם, כי היא נחמדה אליהם. הם קורבנות שלה, לא חברים.
אבל לי היא אף פעם לא משקרת. אם יש משהו שהיא לא רוצה שאני אדע, היא שותקת לגביו. כמו ויטגנשטיין.
 
למעלה