מתחרטת
אני כל כך מתחרטת... לא חשבתי שתקח את זה כל כך ברצינות בסהכ רציתי קצת זמן לעצמי לסדר את הדברים בראש.
עבר כבר חודש ועדיין הריח שלך אצלי במיטה כן הריח המתוק הזה שכל כך מרגיע וכשהייתי איתך הרגשתי כזה בטחון ושלווה
לא הבנתי כמה אתה באמת חשוב לי וכמה באמת האמנתה בי וכמה באמת אהבת אותי ועכשיו אני מבינה כמה באמת הייתי מאוהבת
בך. פשוט לא הייתי יכולה להבין את זה אז ככה אני דפוקה הייתי צריכה לאבד אותך כדי להבין עד כמה זה היה אמיתי. זה פשוט
היה יותר מדי בשבילי, הלחץ הזה והמשפחה המעצבנת שלי, ואתה כן הבנת את זה וחבל שלא הקשבתי לך אבל עכשיו זה מאוחר
מדי.... פשוט יורדות לי דמעות בלי הפסקה וכל יום שעובר זה רק נהיה גרוע יותר ואתה הזהרת אותי... למה למה עשיתי את זה לעצמי,
למה אני תמיד חייבת להרוס. בגדתי באמון שלך ואני יודעת שזה הדבר החשוב לך ביותר ולמרות זאת נתת לי עוד הזדמנות ואז
הייתי מבולבלת יותר וחשבת שאני לא אוהבת אותך, איפשהו קיוותי שאתה לא תקבל את זה ואז יהיה לי יותר קל אבל הבנתי שבאהבה לא משחקים.
יצאת הכי גבר שבעולם! חבל שהייתי צריכה לדפוק לי את העתיד בשביל באמת לראות את זה. אני יודעת שעכשיו כבר אין דרך חזרה, אי אפשר לשנות את העבר..
פעם אמרת לי שלפעמים היו לך מחשבות מה אם היית חוזר לעבר ומשנה משהו ובסוף תמיד הגעת למסקנה שזה לא היה טוב כי הרבה
דברים טובים קרו לך מאז ואז הם פשוט לא היו קורים כמו בסרט אפקט הפרפר... בא לי למות עכשיו מרוב כאב, כמה אני מתגעגעת לקול שלך המרגיע, לשיחות
המעניינות שלנו אל תוך הלילה.. בכל מקום שהלכנו לא משנה לא תמיד יצרנו מאין עולם שהוא רק שלנו, עולם שבו הכל מושלם.
איך תמיד היה לך את ההומור השנון הזה וידעתי תמיד לעודד אותי לא משנה כמה המצב היה חרא... והמשחקים הילדותיים שלי שהייתה לך
כזאת סבלנות אלי. אני לא רוצה אותך רק בתור זכרון, אני יודעת שבחיים לא אמצא עוד מישהו כמוך, אתה כזה יפה וחכם ופשוט יותר מדי בשבילי.
איפהשהו עמוק בפנים הבנתי שאני גורמת לך רק סבל מהבעיות שלי... רציתי שתתקן אותי באמת שרציתי! הייתי כזאת מבולבלת וחבל שלא אמרתי
לך את הכל... אני לא רוצה שתשנא אותי אבל אומרים שהגבול בין אהבה לשנאה הוא כזה דק ועכשיו אני מבינה את זה...
זאת היתה שנה מושלמת
מתחרטת
אני כל כך מתחרטת... לא חשבתי שתקח את זה כל כך ברצינות בסהכ רציתי קצת זמן לעצמי לסדר את הדברים בראש.
עבר כבר חודש ועדיין הריח שלך אצלי במיטה כן הריח המתוק הזה שכל כך מרגיע וכשהייתי איתך הרגשתי כזה בטחון ושלווה
לא הבנתי כמה אתה באמת חשוב לי וכמה באמת האמנתה בי וכמה באמת אהבת אותי ועכשיו אני מבינה כמה באמת הייתי מאוהבת
בך. פשוט לא הייתי יכולה להבין את זה אז ככה אני דפוקה הייתי צריכה לאבד אותך כדי להבין עד כמה זה היה אמיתי. זה פשוט
היה יותר מדי בשבילי, הלחץ הזה והמשפחה המעצבנת שלי, ואתה כן הבנת את זה וחבל שלא הקשבתי לך אבל עכשיו זה מאוחר
מדי.... פשוט יורדות לי דמעות בלי הפסקה וכל יום שעובר זה רק נהיה גרוע יותר ואתה הזהרת אותי... למה למה עשיתי את זה לעצמי,
למה אני תמיד חייבת להרוס. בגדתי באמון שלך ואני יודעת שזה הדבר החשוב לך ביותר ולמרות זאת נתת לי עוד הזדמנות ואז
הייתי מבולבלת יותר וחשבת שאני לא אוהבת אותך, איפשהו קיוותי שאתה לא תקבל את זה ואז יהיה לי יותר קל אבל הבנתי שבאהבה לא משחקים.
יצאת הכי גבר שבעולם! חבל שהייתי צריכה לדפוק לי את העתיד בשביל באמת לראות את זה. אני יודעת שעכשיו כבר אין דרך חזרה, אי אפשר לשנות את העבר..
פעם אמרת לי שלפעמים היו לך מחשבות מה אם היית חוזר לעבר ומשנה משהו ובסוף תמיד הגעת למסקנה שזה לא היה טוב כי הרבה
דברים טובים קרו לך מאז ואז הם פשוט לא היו קורים כמו בסרט אפקט הפרפר... בא לי למות עכשיו מרוב כאב, כמה אני מתגעגעת לקול שלך המרגיע, לשיחות
המעניינות שלנו אל תוך הלילה.. בכל מקום שהלכנו לא משנה לא תמיד יצרנו מאין עולם שהוא רק שלנו, עולם שבו הכל מושלם.
איך תמיד היה לך את ההומור השנון הזה וידעתי תמיד לעודד אותי לא משנה כמה המצב היה חרא... והמשחקים הילדותיים שלי שהייתה לך
כזאת סבלנות אלי. אני לא רוצה אותך רק בתור זכרון, אני יודעת שבחיים לא אמצא עוד מישהו כמוך, אתה כזה יפה וחכם ופשוט יותר מדי בשבילי.
איפהשהו עמוק בפנים הבנתי שאני גורמת לך רק סבל מהבעיות שלי... רציתי שתתקן אותי באמת שרציתי! הייתי כזאת מבולבלת וחבל שלא אמרתי
לך את הכל... אני לא רוצה שתשנא אותי אבל אומרים שהגבול בין אהבה לשנאה הוא כזה דק ועכשיו אני מבינה את זה...
זאת היתה שנה מושלמת
מתחרטת
