מתחרפנת כבר

[תולעת22]

מתחרפנת כבר

שלום לכולם, הסיפור שלי הוא כזה: לפני כשלושה חודשים הכרתי את חבר שלי והתחלנו לצאת. חודש ראשון היה כיף, פגישות אינטנסיביות, יצאנו המון ונהננו. אחרי חודש וחצי בערך הוא פגש את המשפחה שלי, אני את שלו ואז התחלנו לישון אחד אצל השני. בחודש השני קרה לי משהו, פתאום התחילו לתקוף אותי כל מיני מחשבות שאולי זה לא מתאים, פתאום בא לי פתאום לא בא לי...לא יודעת מאיפה זה הגיע. אני נמצאת בתקופה של לימודים ועבודה וקצת קשה לתמרן בין כל הדברים אבל בכל זאת אני מאמינה שאם באמת רוצים אחד את השני אז מוצאים זמן. מצאתי בחור מדהים ומיוחד, במיוחד אחרי תקופה ארוכה שלא היה לי אף אחד. המחשבות האלו תוקפות אותי כשאני לא איתו בדרך כלל ולא יודעת מה לעשות...מצד אחד אני לא רוצה להיפרד ממנו גם כי אפגע בו מאוד וגם כי הוא באמת נדיר, מצד שני המחשבות מפריעות לי לתפקד כבר ואולי אם זה קורה אז חשבתי שאולי זה לא זה...אני כבר לא יודעת, אני ממש מבולבלת!.

יש מישהו שזה קרה לו?ואם כן לאיזו מסקנה הוא הגיע?
אשמח לעזרה ועצות

 

[רואה 6 6]

קרה לרובנו אבל כל אחד נוהג אחרת.במקרה שלי נהגתי לחתוך.

אני לא אוהבת ספקות. כשהיו לי ספקות הם תמיד היו חזרים אם דרכתי עליהם והמשכתי עם הבחור. אי אפשר לברוח מזה.
אי אפשר להישאר עם בן אדם רק בגלל סיבות חיצוניות .פעם היה נהוג רק להעריך גןרמים חיצוניים ככדאיים,היום זה לא נכון.
אם הקשר שלכם מעיק עליך יתכן שזה לא מתאים לך, למרות מצוינותו של הבחור.

 

[תולעת22]

זהו שזה לא בדיוק בנסיבות חיצוניות

האופי שלו, הכבוד שלו אליי הם לא מובנים מאליהם בגלל זה אני לא יודעת מה לעשות.
ומי כמוני יודעת כמה זה קשה למצוא מישהו טוב.

 

[רואה 6 6]

זה כן חיצוני כי זה לא חודר אליך מספיק,זה נשאר "שם".

זה לא יוצר חויה רגשית מספיקה.
תראי,אם את יכולה בוודאות לומר שהספקות משקפים אירועי עבר כואבים שאת משליכה על הקשר איתו,זה דבר אחר אבל אם בגדול את בחורה רגילה ולא טראומטית אז האמת היא פחות נעימה כנראה.


מי ידוע,אולי זו תקופה בלבד,הרבה אומרים שספקות זה בסדר וחלק טבעי של דברים וגם אני מסכימה עם זה אבל זה לא אומר שבהכרח תמיד נכון להישאר שם.מנסיוני,ספקות הם חלק טבעי כאשר מתחת להם יש ידיעה שהם פרק זמני.

 

[לשבור את בנימין]

תעשי ניסוי

תגידי לו בכנות וישירות שהכל אחלה בינכם ושאת רוצה להמשיך וכל מחמאה שבא לך לזרוק באותה הזדמנות בחינם ואולי גם תקבלי חזרה פידבק מה את בשבילו..ואז להטיל את הביצה שאת רוצה כמה ימים לבד כי את לא בוגרת מספיק להכיל בתוכך את הרגשות והספקות שחיים בכולנו. מה חשבת שלהפנים בסגנון החיים את השינוי שאת בזוגיות זה קל כמו ללחוץ כפתור? את לא מסוגלת להפנים שעכשיו עם כל קשיי היומיום יש לך בן זוג לצידך לטוב ולרע (עוד תירוץ או מישהו להאשים כשרע תמיד טוב). ולכן את רוצה כמה ימים לבד כדי שהמוח שלך יפסיק לשחק איתך בכאילו, עקב חוסר הבגרות (קיים אצל כולנו, קרה גם בקשרים הכי טובים) ברגע שתהיי לבד תצעקי קר שם בחוץ ותחזרי ישר אליו אחרי יום-יומיים (אם היו לי קבלות מוכנות הייתי חותם לך על הריצה עם הזנב בין הרגליים חזרה מראש).

תקווי שהוא מספיק חזק כדי להכיל את חוסר ההגיון אצלך שכל כך נפוץ אצל כולם, ברגע שביחד רוצים לבד ולהפך. אם לא תתבגרי להבין שזה בסדר להרגיש ככה ומושלם זה רק בסיפורים, אז אולי הניסוי של כמה ימים לבד יבהיר לך שזה רק תעתוע חולף. המחשבות באו, יבואו, יושבות, אם את לא לוקחת אחריות לסנן אותן ולהבין שהן רק מחשבות...תני להן ביטוי. למען השם הטוב שלך קחי אחריות עליהן אל תגידי מבולבלת. אם אין לך סימוכין בשבילן במציאות כשהן גורמות לך לפגוע באנשים אחרים בחייך תקחי אחריות ותגידי שזאת אשמתך, על כך שלא הטבת לתעל אותן למקום מועיל יותר ונתת להן מקום חשוב מדי בהחלטות.

 

[חובטת שטיחים]

הבעיה עם הניסוי שלך היא שהתוצאה מהצד שלו לא ידועה...

כלומר, יכול להיות שהוא בחור פגיע שלא רוצה להיות שפן הניסיונות שלה וברגע שהיא תדחה אותו (גם אם זה רק "בכאילו" או זמני), הוא יסוג, יתרחק ויוותר על הקשר. בשלב הזה גם אם היא תבין שעשתה טעות והבעיה אצלה ובעצם הוא כן הגבר שלה - הוא כבר לא יהיה שם ולא יהיה עם מי לדבר...
אני אומרת שאם לעשות נסיונות, אז שתעשה אותם על עצמה במעבדה - כלומר בטיפול אישי, שם תבחן אם הבעיה היא הבחור או שהבעיה היא ביכולת שלה ליצור קשרים עמוקים ארוכי טווח.

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

תראי,

הרבה מהאנשים לא מודים- אבל יש בתחילת זוגיות אבל על אובדן החופש של הרווקות.
כמו ששרו בנזין: "חופשי זה לגמרי לבד"
בן זוג זה כיף גדול אבל זה גם הרבה פשרות ואובדן של החופש האישי שלך.
החברה שלנו נורא מוכוונת זוגיות ואין לגיטימציה לרגשות הללו, אבל כאשר מנסים לדחוף אותם מתחת לשטיח זה לא ממש הולך- והם עולים על פני השטח שוב ושוב ושוב.
&nbsp
עצה שלי-
לא להבהל מזה. זה בסדר גמור וזה לא אומר כלום על טיב מערכת היחסים או האהבה שלך.
חשוב מאוד לאפשר לעצמך חופש לעשות דברים לבד ועם חברות.

 

[Shamy]

לי זה נשמע כמו רגליים קרות

תנסי לחשוב ..מה הסיבה שפתאום לא בא לך..זה משהו עמוק יותר מזה
אולי לא התאים לך שזה נהיה מחייב יותר?(כי ראיתם את ההורים)
אולי משהו שלא אהבת בו עם המשפחה?
אולי יש עלייך לחץ לקשר אינטנסיבי ואת רוצה פחות?
אולי אין מספיק תחומי עניין?
...יש אלף סיבות כדאי לשבת ולחשוב למה באמת ..כשתגיעי לתשובה תדעי גם האם את מכוניינת להמשיך במערכת היחסים או לא

 

[תולעת22]

...

אני חושבת שאני מרגישה שחסר לי משהו, אבל יכול להיות שזה עניין פנימי שלי עם עצמי. המחשבות האלו גורמות לי להיעדר תפקוד כבר...עושות אותי חולה.מצד שני אני גם לא מצליחה להילחם בהם.
מקווה שיסתדר:\

 

[פילוסוף רוחני3]

שלום

אולי תנסי לשמור אתו על קשר יותר חלש ופחות מחייב, קשר שיתאים לרגשותיך אליו ויגרום לך הנאה. אולי תיפגשו פחות, אולי תהיו כמה זמן רק ידידים קרובים.
&nbsp