כנף של מלאכית
New member
מתינוק שמנמן לגבר גבר
***עוד סיפור מהבלוג של אנג'לה***
משימה בלתי אפשרית?
ממש לא.
דווקא אהבתי להיות אמא צעירה (ובריאה) לשני תינוקות במרווח של שנתיים וחצי ביניהם.
הבכור היה (ועדיין) ילד מהסרטים. תינוק שמנמן (כבר לא), שקט, "גאון קטן" ויפיפה מהז'ורנלים, גבר קטן עם שיער זהוב, בקיצור חלומה של כל אמא.
אחרי שנתיים וחצי הגיעה בתי וכמו אחיה הייתה, שמנמנה, "גאונה קטנה", שמלות קטנות, שתי קוקיות משתיים וחצי שערות, לחיים סמוקות ותפוחות כמו שתי סופגניות יפות, ממש תינוקת מהז'ורנלים, אבל לא הייתה שקטה ולא אהבה לישון.
בבית כל הזמן "אמא תביאי לי", "אמא תקני לי", "אמא פיפי, אמא קקי", "אמא שיר", "אמא סיפור" אמא בקבוקי", "אמא מוצצי", "אמא …, ואמא …, ואמא".
כל החיים שלנו סובבים סביבם ובאהבה גדולה אין קיץ, אבל יש רגעים של "אוף די אמא, אמא מתה", ואז את נזכרת שהם כל כך קטנים וכל כך שלנו, וחסרי ישע, כל כך תלויים ועדינים וזקוקים לתמיכה והגנה מההורים.
(חמסה, טפו טפו טפו, מלח מים מלח מים, שום בצל ושאר ירקות)
עם כל זה, היו ועודם התגלמות האושר, היו הרבה רגעים קסומים שאי אפשר לשכוח. רגעים שנחרטים בלב עד היום האחרון.
הם גדלו לתפארת ועדין "גאונים של אמא", אבל היום, מכיסא הגלגלים, הריצות אחריהם והאחריות, נראים לי כמו משימה בלתי אפשרית, אע"פ שאני יודעת שיש לא מעט אימהות לתפארת והן בכיסאות גלגלים.
https://bit.ly/2R1whFF
***עוד סיפור מהבלוג של אנג'לה***
משימה בלתי אפשרית?
ממש לא.
דווקא אהבתי להיות אמא צעירה (ובריאה) לשני תינוקות במרווח של שנתיים וחצי ביניהם.
הבכור היה (ועדיין) ילד מהסרטים. תינוק שמנמן (כבר לא), שקט, "גאון קטן" ויפיפה מהז'ורנלים, גבר קטן עם שיער זהוב, בקיצור חלומה של כל אמא.
אחרי שנתיים וחצי הגיעה בתי וכמו אחיה הייתה, שמנמנה, "גאונה קטנה", שמלות קטנות, שתי קוקיות משתיים וחצי שערות, לחיים סמוקות ותפוחות כמו שתי סופגניות יפות, ממש תינוקת מהז'ורנלים, אבל לא הייתה שקטה ולא אהבה לישון.
בבית כל הזמן "אמא תביאי לי", "אמא תקני לי", "אמא פיפי, אמא קקי", "אמא שיר", "אמא סיפור" אמא בקבוקי", "אמא מוצצי", "אמא …, ואמא …, ואמא".
כל החיים שלנו סובבים סביבם ובאהבה גדולה אין קיץ, אבל יש רגעים של "אוף די אמא, אמא מתה", ואז את נזכרת שהם כל כך קטנים וכל כך שלנו, וחסרי ישע, כל כך תלויים ועדינים וזקוקים לתמיכה והגנה מההורים.
(חמסה, טפו טפו טפו, מלח מים מלח מים, שום בצל ושאר ירקות)
עם כל זה, היו ועודם התגלמות האושר, היו הרבה רגעים קסומים שאי אפשר לשכוח. רגעים שנחרטים בלב עד היום האחרון.
הם גדלו לתפארת ועדין "גאונים של אמא", אבל היום, מכיסא הגלגלים, הריצות אחריהם והאחריות, נראים לי כמו משימה בלתי אפשרית, אע"פ שאני יודעת שיש לא מעט אימהות לתפארת והן בכיסאות גלגלים.
https://bit.ly/2R1whFF