מתי אמונה דתית היא מחלת נפש?

[berlinale]

מתי אמונה דתית היא מחלת נפש?

מתי אמונה דתית היא מחלת נפש? (כהד למה שג'סטין העלה) אני אסביר למה הכוונה. אחת התופעות הידועות אצל חולי שסעת זה חזיונות, תפיסה קונספירטיבית, וכו'. מתי מדובר במה שאנחנו מגדירים כמחלה ומתי מדובר פשוט באמונה דתית? בהקשר הזה אציין שבהרבה מקרים כובשים קולוניאלים באפריקה או בהודו התייחסו לחזיונות וטענות על דיבוק כאל טירוף. האום שינריקיו היפאנים הרעילו את הרכבת של טוקיו כי הם האמינו שסוף העולם מתקרב. לאחרונה קראתי ספר של גרינג. הוא היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש בשוודיה במשך מספר שבועות. הרופא שטיפל בו התייחס לאנטישמיות שלו כחלק ממחלת נפש. בקיצור - מתי מישהו חולה ומתי מישהו הוא סתם בעל אמונות זרות ומוזרות לנו? ברור שהפסיכיאטריה היא מדע תלוי תרבות אבל האם אפשר למצוא תשובות דתיות לשאלה?

 

[eshir31]

אמונות דתיות ומחלות נפש

הגבול בין אמונה דתית לבין מחלת נפש (או תופעעות נפשיות חריגות) הוא דק מאוד. יש סברות שדתות מסוימות החלו מאדם שבעצם היה חולה נפש (יש שאומרים זאת על מוחמד למשל). כמו כן, תנועות משיחיות שנושאן אולי היה חולה נפש (דוגמא טובה לכך היא הסברה ששבתאי צבי היה בעצם חולה במאניה-דיפרסיה). קשה מאוד לקשור את הדברים, להוכיחם או להפריכם. יש גם תופעות נפשיות שקשורות בדת כמו 'סינדרום ירושלים'. תופעה זו פוקדת עולי רגל נוצרים שתוקף אותם שגעון בעת הגיעם לירושלים. עולה רגל אוסטרלי בשם מייקל רוהאן נתקף בתופעה זו, התאהב בנערה מקומית, רצה להינשא לה, חש שקץ העולם קרוב וניסה להצית את מסגד אל-אקצא באוגוסט 1969. המסגד שרד אך סבל מנזקים כבדים. כוחות הביטחון וההצלה מודעים לתופעה זו (שגם חזרה על עצמה) והם ערוכים לכך.

 

[תיאולוגיה]

גבולות

כתבת: הגבול בין אמונה דתית למחלת נפש (או תופעות נפשיות חריגות) הוא דק מאוד ידידי, הגבול בין כל דבר לכל דבר הוא דק מאוד: גם התאהבות היא תופעה נפשית חריגה. עם זאת, בלעדיה לא היו קמות משפחות. גם תחרותיות וורקוהוליזם הם הפרעות נפשיות, עם זאת, מעבידים ברחבי העולם מחפשים את בעלי ההפרעות האלה משום שהם כל כך רווחיים. אדם מעורער ממילא יכול לפתח התאהבות אובססיבית, כמו גם חזיונות דתיים ואין בכך כלום זולתי חוסר איזון אישי. על מנת לעסוק בדת האדם צריך להיות בריא ומאוזן ולהבין כמה דברים קודם שהוא ניגש לנושא. חלק ניכר מן הדתות מדגיש עובדה זו. במצב מאוזן גם החווייה הדתית תובן בתוך קונטקסט, ולא כסימפטום של הפרעה נפשית.

 

[אריק ל]

והנה מידע נוסף על 'סינדרום ירושלים'

תופעה מוזרה

 

[תיאולוגיה]

סינדרומים

בנוסף לסינדרום (תסמונת) ירושלים הידוע, ישנם גם סינדרומים דתיים נוספים. סינדרום הוותיקן, סינדרום פלורנס, סינדרום מכה, סינדרום לורדס וכנראה שעוד. אגב, לסינדרומים, בניגוד למחלת נפש "רגילה" אשר קשה להגדירה, יש מאפיינים קבועים שכמעט אינם משתנים אצל הלוקים בהם. ההסבר השכיח שניתן לתופעה הוא שלאנשים אלה יש כמיהה דתית עזה (או אומנותית במקרה של פירנצה) אשר משתחררת כאשר האדם מגיע למחוז געגועיו. מה שמעניין הוא העובדה שכל הלוקים בסינדרום ירושלים חשים צורך להתבודד ולהיטהר, לשאת נאומי הטפה דתית וכיו"ב. במקרים רבים מדובר באנשים שאין להם כל רקע של הפרעה נפשית והם מופתעים מאוד מהתנהגותם שלהם עם חלוף הקדחת הדתית שאחזה בהם. מה שמעניין עוד יותר הוא שכל אחד ואחד מן הלוקים סבור שהוא פוגש פיגורה דתית אחרת - בין אם זה אחד מנביאי ישראל או ישוע. בעיית תרגום, כאמור: לדעתי אנשים אלה כן פוגשים משהו - אולי השתחררות של מטעני הכמיהה הדתית שלהם עצמם, או שמא ישות הניזונה מעוצמת הכמיהות הדתיות אשר מופנות אל מרכזים דתיים אלה - אך אינם יודעים לתרגם את החוויה ולכן "מלבישים" עליה את מושגיהם הם.

 

[תיאולוגיה]

כאשר האדם עצמו בור או חולה נפש

קודם כל נוריד ברשותך את גרינג מרשימת הטירופים הדתיים, למרות שהיו שהשוו את הטירוף שאחז בנאצים לטירוף דתי. אבל הנאצים לפחות לא ניסו לעטוף את הטירוף שלהם באיצטלות דתיות. במקום זה, אוסיף לרשימת הטירופים הדתיים את האיסלם הקיצוני אה-לה בן-לאדן. מקובל? עכשיו לעניינו של עניין: כבר פירסמתי כאן בפורום את התגלית החמה של המדע בדבר האונה הדתית. איש מדע ישראלי עוד התלוצץ ואמר שבעתיד אולי במקום להתפלל תפילת שחרית האדם יפעיל את המתג הדתי שלו ויקבל קשר ישיר לחוויה דתית עמוקה. מכל מקום האונה הזו קיימת, וההשלכות לכך רבות, אולם איש אינו יכול יותר להכחיש את עצם קיומן (הפיסי!) של החוויות הדתיות. עצם גילויה של האונה הדתית מצביע על כך שהתכנון האנושי כולל יכולת דתית בנוסף ליכולות הפיסיות האחרות, אולם הבעיה היא בפרשנות: אדם גדוש תחושות דתיות אבל בעל אוצר התייחסויות פרימיטיבי ומוגבל או שיש לו הפרעה אישיותית עלול לתרגם את התחושות הדתיות העמוקות שהוא חש באמת ובתמים - לרצח וחבלה - ואף להאמין שאלוהים אישית מינה אותו לעשות כן. הנקודה המשמעותית היא: מתי האדם מתחיל לסכן את עצמו ואת החברה. נקודה בעייתית נוספת שאני רואה היא הפרסונליזציה של אלוהים. העובדה שאני יכולה "לשמוע" את אלוהים, אינה אומרת שאלוהים שומע/ת אותי. העובדה שאני יכולה בפוטנציה לחוש תחושות דתיות, אינה מסמיכה אותי לבצע מעשים בשמו/ה... וכיו"ב.

 

[L e s t a t]

באשר לנאצים

היטלר בהתחלה ניסה לעשות אריזציה לכנסייה הקתולית. ישוע הוצג כארי לכל דבר. לאחר מכן, לא רק שקבוצות אסאטרו סבלו מהגבלות ואיסורים שהטיל עליהם היטלר, גם הכנסייה הנוצרית ספגה לא מעט. המטרה הסופית הייתה שאת ישוע ואלוהים יחליף - היטלר, הכנסייה כבר לא תהיה נוצרית אלא היטלראית והכוונה הייתה שזו תהיה הדת היחידה עלי אדמות. אבל מאחורי קנאות דתית ושימוש במושגים כגון "כוח עליון", עמדו מטרות פוליטיות גרידא ואם בני העדר של היטלר האמינו בקנאות דתית בהיטלר ובמטרותיו, הרי שהוא רק הצליח לפחות באופן חלקי בתוכנית שלו.

 

[eshir31]

אריזציה של הכנסיה

תקרא את העבודה שכתבתי ותבין שאתה צודק באופן כללי, אך זה הרבה יותר מורכב מאיך שהצגת זאת.

 

[תיאולוגיה]

אני לא רואה איך

המאמר שכתבת תורם למורכבות ההבנה במקרה זה שבו אנו דנים בנאציזם כתחליף דת.

 

[אריק ל]

כל הנסיון הזה של אריזציה של כנסייה

זה הטענה של הקומוניסטים כי "דת זה אופיום להמונים" בגרסה נאצית. מכיוון שהנאציזם היה משטר חילוני, היה צורך בכך שהמשטר לא יסתור את הדת כדי שזה לא יפריע לו בכיבוש עמי אירופה. ולכן החדיר תעמולה נאצית בדת הנוצרית, בניגוד לקומוניסטים שפשוט דכאו את הדת. אגב, דעתו של היטלר על נצרות הייתה שמכיוון שהיא ענף של היהדות, היא איננה ראויה להיות הדת של הארים. לכן היה לו צורך להחליף את הנצרות הרגילה, מבלי להתחיל לפתוח במסע המרה דתית שסביר להניח שלא היה מצליח.

 

[eshir31]

תקרא את זה...

תקרא את זה, נראה לי שזה יעניין אותך.

 

[eshir31]

היטלר והנצרות

הקשר קלוש. ממליץ לכולם לקרוא את המאמר המצורף והמצוין של קוכולין מפורום ערוץ ההיסטוריה. נראה לי שהוא קשור כי הוא מדבר על הניסיון של היטלר לערוך 'אריזציה' של הכנסיה.

 

[berlinale]

בן-לאדן

דווקא בנושא בן-לאדן תני לי להסכים שלא להסכים. לתייג את בן לאדן והקיצונים האסלאמיים כמטורפים שולל לדעתי דיון באידיאולוגיה שלהם ולמה היא מושכת כל כך הרבה אנשים. בן-לאדן והאיסלאם הקיצוני בכלל מושכים אנשים בגלל תסכול שהם חשים, בגלל כעס, ואולי גם כי הם מחפשים פתרונות קלים.

 

[תיאולוגיה]

גם לנאציזם

היו תירוצים מצויינים ונסיבות חברתיות שהיוו קרקע פוריה. ואם רעיון דתי כמו הג'יהאד מקבל אינטרפטציה מעשית שמשמעותה הרג וחבלה, הרי שזהו טירוף דתי ולא משנה באיזה צבע.