מתי אפשר להפסיק לדאוג?
שלום (שוב) מאיה
הרקע: בִּתִי בת 4 וחצי בדיוק, אובחנה כסובלת מדיספרקסיה בגיל שנתיים וחצי (ע"י הקלינאית במכון להתפתחות הילד) וטופלה על ידי קלינאית תקשורת מצויינת כמעט שנה וחצי. במקביל, היינו במעקב מדי שנה באותו מכון להתפתחות. אני רוצה לציין שמעולם לא היו בעיות תקשורת - נהפוך הוא - הילדה תמיד תוארה על ידם כתיקשורתית, פטפטנית ובעלת ריכוז גבוה. הבעיה היתה בעיקר ב"שליפה", "שיום" וגם מובנות הדיבור שלה היתה נמוכה. בפגישה האחרונה (השבוע) שמחתי לשמוע מהרופא המטפל כי הבת שלי סגרה פערים בהתפתחות הכללית שלה ואף למעלה מכך... והקלינאית, אחרי מספר בדיקות (תיאור תמונה, שיחה חופשית וכו') טענה כי בבדיקת ה-ITPA הבת שלי אף תואמת לגיל 6 וחמישה חודשים ולמעשה, אין צורך יותר במעקב אצלם ו/או טיפול נוסף אצל קלינאית. כיום אין לי ספק שהבת שלי תואמת את גילה אבל אני חייבת לשאול: תגידי, ה-ITPA הזה לא קצת "מפרגן" מדי? ז'תומרת, הילדה שלי נבונה ומלאת תכנים אבל אם תשאלי אותי... מדובר במבחן מאוד קל. עד כמה הוא אמין? בזמנו את אמרת לי שמאוד יכול להיות שהדיספרקסיה של הבת שלי תלווה אותה בתחומים אחרים או "תעלה כיתה" ביחד איתה. אבל האם גם יכול להיות שהיא תתמוסס לה לאט-לאט? אני רואה שהילדה קולטת מהר, בעלת זכרון מצויין, חוש הומור... יכול להיות ש...זהו? תודה רבה!
שלום (שוב) מאיה
