מתי אצליח להתגבר?

[מאיה ורוני]

מתי אצליח להתגבר?

מחר יש לנו יום נישואין. אני מתה להפתיע את רוני ולצאת לסרט אבל לא מסוגלת נפשית לחשוב על להשאיר את שירי מאחור. כבר השארתי אותה אצל אמא שלי כמה פעמים לכמה שעות במשך היום אבל פה מדובר בלילה ובכמה שעות טובות ואמא שלי יורדת מהפרק כיון שהיא גרה רחוק ממני. נכון שאני זקוקה לטיפול פסיכולוגי?

 

[yaelia]

קחי נשימה עמוקה

ותחשבי מה באמת את רוצה לעשות. אם הרצון לצאת לקצת רק שניכם חזק יותר, תמצאי פתרון לשירי ותביני שזאת את שצריכה להתגבר כאן על החרדות שלך, כי היא בטח תישן ולא תשים לב שאתם לא נמצאים. מצד שני אפשר להישאר בבית ולחגוג שניכם (אם שירי ישנה כל הלילה). אנחנו בשנה שעברה הזמנו סושי מעולה והכנתי סלט פירות שווה במיוחד (דובדבנים, פפאיה, אננס, כאלה מין), והיה יום נישואין סולידי אבל שווה מאוד. ביום שישי האחרון לעומת זאת, חגגנו שש שנים לנישואינו, השארנו את ההורים שלי עם הלל ויצאנו לחגוג על סטייקים מעולים ובקבוק שמפניה. אני קניתי לו דיסקים שהוא רוצה כבר הרבה זמן, אני קיבלתי קעקוע חדש מתנה. אני חושבת שכדאי להתאמץ ולהשקיע רק בכם, זה הרי לא קורה כל יום שאתם יוצאים לקרוע את העיר, וזה כל כך נעים להיזכר שאתם גם זוג ולא רק ההורים של שירי. ואם את לא מסוגלת, אולי פיקניק בשקיעה על שפת הים שלושתכם?

 

[lulyK]

מאד מבינה אותך.

גם לי היה קשה מאד להשיאר את יותם לבד אפילו לשעתיים בלילה... ואז יום אחד פשוט רציתי לצאת ולא נחרדתי למחשבה שהוא יקום ואני לא אהיה שם - באותו יום יצאנו ומאד מאד נהנתי (אגב, זה היה בדיוק ביומולדת חצי שנה ליותם). אמא שלך לא יכולה לבוא ולהשאר אצלכם לילה שלם?

 

[מאיה ורוני]

אני לא מעזה לבקש

מה פתאום שתעזוב את הבית שלה והמיטה שלה ותבוא להיות אצלנו לילה? ממש לא עולה על דעתי במיוחד שהיא אישה עובדת ועסוקה מאד.

 

[lulyK]

טוב, אני שוכחת שלא לכולן יש אמא

צועניה.........

 

[עדי 5]

דבר ראשון מזל טוב

את לא צריכה טיפול פסיכולוגי,את אמא ולפעמים אנחנו עושות דברים לא הגיוניים

. אם אין לך מישהו אחראי שיכול לשמור על שירי תביאי סרט טוב הביתה,תפרגנו לכם ארוחה טובה ותחגגו כל המשפחה ביחד.

 

[מאיה ורוני]

חשבתי על זה אבל

אני חושבת על הסרט "היום שאחרי מחר" (מישהי ראתה? מומלץ?) שרוני רוצה לראות וזה מסוג הסרטים ששוה לראות בגדול ובפול ווליום, לא?

 

[מיה שם בדוי]

שמעתי שהוא מעולה ../images/Emo45.gif

והייתי גם מתה לראות אותו. מה אני אגיד לך, אלה בת 9 חודשים היום (

לנו

), ועד היום לא השארתי אותה "לבד" בלילה. היא עוד מתעוררת די הרבה פעמים (לפעמים, אבל אי אפשר לדעת...) ואני לא מרגישה בשלה להשאיר אותה עם מישהו אחר. לדעתי תנהגי לפי הרגש שלך, מה שיותר חזק "ינצח" בסוף

.

 

[dorlim]

בדיוק אתמול הנושא הזה עלה גם אצלנו

להשאיר את הילדה ללילה אצל ההורים אני מאד מבינה אותך כי במקרה שלנו, אתמול היה מדובר בלהשאיר לכמה שעות אבל בשעות הערב המאוחרות שהיא רגילה להיות איתנו בבית ולמרות שהיא רגילה להורים שלי (היא אצלהם במשך היום) היה לה מאד קשה , עד כדי כך שכשהיתי בדרך אליה קיבלתי טלפון מאבא שלי .... היא מתגעגעת!!!! מה עושים???? אין לי עצות ואחרי אתמול אני עצמי חושבת איך באמת אפשר להשאיר תינוקת בת חצי שנה אצל ההורים????? לא יודעת

בנתיים שולחת

ענקי של הזדהות (לפחות אני מרגישה שאני לא היחידה

)

 

[בלינקה]

מה פתאום יעוץ פסיכולוגי?

גם אני לא מעלה על דעתי להשאיר את שחר ללילה שלם אצל הורי. בטח לא עכשיו, שכשהיא מגלה שאנחנו לא בסביבה היא פורצת בבכי נוראי, אפילו עם אמא שלי/אחותי שהיא מכירה ומאד אוהבת. פעם, כשידעתי שהיא ישנה לילה שלם, השכבנו אותה לישון אצל הורי ויצאנו לסרט ולקפה. אבל חזרנו לישון אצל ההורים שלי, כדי שבבוקר היא תראה אותנו ולא תיבהל.

 

[מאיה ורוני]

מי מדבר על לילה שלם? ../images/Emo12.gif

מדובר בסה"כ על סרט, שלוש שעות גג! עכשיו את כן חושבת שאני צריכה טיפול?

 

[בלינקה]

לא

לפני שלושה חודשים הייתי חושבת שאת מגזימה. אבל לפני פחות משבוע אמא שלי לקחה את שחר לטיולון (שחר מיכרה ואוהבת אותה). אחרי 10 דקות טיול הטלפון מצלצל, אני שומעת את שחר ברקע צורחת. היא פתאום גילתה שאני לא בסביבה ונבהלה נורא. אמא שלי מתפקדת עכשיו עם יד וחצי, ולא הצליחה להרגיע את שחר או לסובב את העגלה הביתה. אצתי רצתי ופגשתי ילדה בוכה בכי נעלב ומבוהל. לקח לה כמה דקות להירגע בידיים שלי, והיא התחילה כל פעם מחדש כשראתה את אמא שלי. זה גיל עדין. אם את מרגישה לא בטוחה, תעשו משהו אחר, ותשלימו בשנה הבאה.

 

[ליילה]

אני מבינה אותך, למרות שאהד הרבה

יותר קטן, ואני בטוחה שלו זה לא יזיז אם אני שם או לא, גם לי זה לא קל. אבל אני החלטתי לא לוותר הפעם - בעוד עשרה ימים יום הנישואין שלנו, ואני כבר ממש מתגעגעת לבעלי היקר, כי מאז שאהד נולד לא היה לנו רגע אחד של שנינו לבד בכיף. אז אנחנו החלטנו ללכת לסרט וקפה, ולשים אותו אצל חברה, ואפילו התחלתי עכשיו לשאוב לו, כדי שיהיו לו ארוחות כשאני לא אהיה. אהד אמנם רק בן חודש וחצי, ויש לי קצת ריגשי אשם על זה שאני נוטשת אותו בגיל כה צעיר, אבל אין ברירה, גם הזוגיות שלי ננטשה בחודש וחצי האחרונים, וגם בה צריך לטפל, אז שעתיים שלוש זה באמת לא נורא כל כך. אם אני אראה שממש סבלנו בלעדיו, לא נחזור על העניין הזה בקרוב.

 

[galiaS]

לדעתי- קחי נשימה עמוקה ותצאי

צריך להתחיל עם זה מתישהו, ועכשיו זה זמן טוב. יש לך עם מי להשאיר את שירי? מישהי שהיא מכירה? אם אין מישהו כזה אולי תביאו אותה לאמא שלך? מצד שני אני רוצה לסייג את דברי- אם זה נורא נורא מלחיץ אותך, אז תוותרי ואל תלחיצי את עצמך. זה מצב זמני.