מתי גיליתם שאתם מכורים

מתי גיליתם שאתם מכורים../images/Emo35.gif

ואיך הייתה ההתנסות הזו? היום, במרכז יום הייתה לנו קבוצת צעדים.... אחת השאלות הייתה - האם אנחנו יכולים לזהות היום את מחלת ההתמכרות שלנו, עוד לפני שהתחלנו להשתמש בסמים.. כאילו, האם אני יכולה היום, בדיעבד, לראות שהייתי מכורה כבר קודם, הרבה לפני הסמים.... חלק מאיתנו לא ממש הבין על מה מדברים, כי הבנו שאנחנו מכורים רק כאשר נתקלנו בסמים, בעיקר בקריזים ובכל מיני תופעות שקשורות בסמים. היום, קיבלנו היבט נוסף למשפט "סמים הם רק תוצאה" של משהו עמוק יותר. לכולנו יש אובססיות כאלה ואחרות, כולנו רוצים דברים כאן ועכשיו, ורבים מאיתנו - המכורים לפחות, הגיעו לסמים כתוצאה מהאובססיות הללו.
אני גיליתי, שעוד כשהייתי ילדה קטנה, השתמשתי בכל מיני מניפולציות בכדי להתקבל בחברה... ככה בעצם התחלתי לעשן סיגריות.. כולם עישנו לידי, וחוויתי לחץ, רציתי להיות שווה, להיות נאהבת, להיות חלק.. אז התחלתי לעשן גם כשידעתי שזה לא בסדר, שלא כדאי, גם כשלא באמת רציתי... יש לי עוד לא מעט סיפורים כאלה, ולכם? אוהבת
 

צונו123

New member
זה ישמע יומרני מידי...

כבר בשחטה הראשונה שלי, ניחמתי את עמצי שגם אני מכורה לחשיש, בדיוק כמו סבא אבא ואח! אז גם אני
 
נוגע ללב הסיפור שלך

תודה על גילוי הלב והחשיפה האישית זה נגע לי ללב אני מבין את הצורך שיהיה לך להיות מקובלת ונהאהבת זהו צורך שיש לי עד היום ,,,,זה קשה בלי להיות נאהב אז עושים הכל אם תוכלי לכתוב לי אפילו בפרטי על הנזקים בקטן שהסם עשה לך אני מעוניין לשמוע ,, ושולח לך ברכת החלמה ובריאות
 
בוקר טוב ישראל../images/Emo42.gif

ראה את החתימה שלך.. היא אומרת בערך הכל לדעתי, לפחות על החיים שלי. אתה מכור? אוהבת
 
צר לי

צר לי לקרוא שהיית מכורה לסמים אבל אני שמח שאת מבריאה ומחלימה מההשפעות שלהם ,,, לאט לאט אני מקווה יחזור האור כתבתב שהיית משתמשת 25 שנה ,,,,אז בת כמה את אם אפשר לשאול?
 
חשיש לא עושה נזקים!

אני עישנתי הרבה שנים ולא קרא לי שום נזק מהחשיש, ההפך החשיש רק עזר לי מאד בחיים. גם הגרס וצמחים אחרים. זה פורום מכורים אבל צריך לאגיד תאמת ולא לפיל סתם תיקים על חשיש. החשיש עזר לי לחיות בשלום והאבה עם עצמי ועם הסביבה שלי ומאז שהפסקתי לעשן אני לא מוצת את עצמי. סליחה אבל זה מה שאני חושבת!
 
באמת?../images/Emo12.gif

אז למה הפסקת? הרי בדפים הראשונים של הפורום סיפרת שאת מכורה, נקייה כבר ארבע שנים ואפילו התחלת צעדים לאחרונה
איך ניתן לומר שהחשיש לא מזיק? את יודעת, גם אני עישנתי קרוב לעשרים וחמש שנים ארוכות, רק חשיש וגראס.. חייתי בעולם שכולו טוב, לפחות זה מה שסיפרתי לעצמי, בדיוק כמו שאת מספרת... "זה עזר לי לחיות בשלום ואבה עם עצמי ועם הסביבה"... אבל עם עצמי חביבתי - לא ידעתי איך לחיות בלי זה.. כשמישהו סיפר לי שהוא אוהב אותי, לא באמת הבנתי למה... הייתי בטוחה שהוא רוצה ממני משהו, גם אם זו בחורה או ילד קטן. כשמישהו העריך אותי על משה שעשיתי, ישר עלו בי מחשבות ותהיות.. האם הוא היה אוהב אותי גם אם היה יודע מה אני מסתירה? היום, כאשר אני נקייה רק להיום - חודש ועשרים וארבע יום, עדיין אני לא יודעת לחיות, אני אמנם מתפקדת, מרגישה כאלה, אבל הכאב - אותו העישונים העלימו או עימעמו, צף וממלא בי כל חלקה טובה, מאפיל על כל מה שאני מבקשת להוכיח לעצמי, כל מה שאני מבקשת להיות. את אומרת שאת מבולבלת, שאת "לא מוצאת את עצמך".. גם אני לא, אבל אני יודעת - זו בדיוק התוצאה של העישונים... אז איך זה "אין נזקים"? מצטערת, לא מסכימה איתך
מקווה שתמשיכי לבוא ניקה, ושיקרו לך רק דברים טובים. אוהבת
 
למעלה