מתי היה לכם לאחרונה רגע של ?

[einat162]

מתי היה לכם לאחרונה רגע של

?

רגע של הארה / הערה,
שניה שבה היתה לכם מחשבה צלולה וברורה לגבי משהו,
שהמוח עשה מן "קליק" מטאפורי?
על מה זה היה?

 

[ebi83]

היה לי אחד בשבת האחרונה

כזה שגם גרם לי לפרץ של אושר מסוים.

תוך כדי קריאת מאמר קפץ לי ספר שנכתב על משהו שרלוונטי מאוד לעבודתי

יש לי ספר לראש השנה!!

 

[einat162]

"עבודתי"- הגשה ללימודים, או משרד?

לדעת שיש ספר כיפי שמחכה לך זה אדיר !

 

[ebi83]

ללימודים..

ולא יודע כמה הוא כייפי, אבל רציתי כזה ובאמצע המאמר ההוא קפץ לי ה"וואלה".

 

[einat162]

התכוונת לאחד המקורות של המאמר ?

 

[ebi83]

בערך.. זה מחקר שסופר עליו במאמר

זה היה מאמר שסוקר שיטה מסוימת והמחקר הזה מאוד רלוונטי לי וחיפשתי משהו כזה כדי לנסות לקשר בינו לבין התזה שלי.

 

[אורי גפני]

הבוקר עלתה בדעתי דרך להעביר מסר חשוב

לאדם יקר לי:

כשנמצאים בזוגיות, כל ויכוח יכול - וצריך - להתנהל באופן שיחזק את הזוגיות, במקום לסדוק אותה.



ויש לי הרגשה שיש לך הארה לחלוק איתנו, עינת.

 

[einat162]

חחח.... לא משהו כ"כ עמוק כמו שלך

אבל לגבי מה שכתבת, זה באמת מדהים אותי איך משהו ששמענו עליו (במקרה של לדעת איך לריב באופן בריא) מקבל משמעות מלאה ב"בום" ברגע שזה על בשרך. משהו שנטחן שוב ושוב ברמה של קלישאה.

ולגבי רגע ה

שלי :
אני נורא אוהבת טכנולוגיה, גאדג'טים וגם ברמה של לפרק דברים (רק תנו לי מחשב ישן להתעלל בו !) אבל עד כמה שאני עוקבת אחרי הטכנולוגיה האחרונה -לעצמי אני לא קונה אותה : גם כי קשה לי (פסיכולוגית) להוציא סכומים מסויימים, גם כי אני מפחדת שיקרה להם משהו (סמארטפון עם מסך מגע שבור זה דבר עצוב

), וגם כי.... אם יש סיכוי שאני אתמכר לחיבור 24/7 משחקים ואפליקציות כמו שאני רואה אנשים סביבי- אני מעדיפה להימנע.
כבר ניהלתי כמה דיונים בתפוז לגבי זה - ואנשים איך נגיד - לא מבינים מה הבעיה שלי, וחושבים שאני טכנופובית (הפוך גוטה, הפוך).
באחד מאותם דיונים מישהו זרק לעברי "אפליקציות זה דבר שימושי, אם אני עומד בתחנת אוטובוס- אני רוצה לדעת מתי האוטובוס מגיע ". אז הבוקר חיכיתי לאוטובוס בין עירוני שיקח אותי לעבודה. בד"כ, יוצא לי לחכות בתחנה 7-10 דקות עד שהבא מגיע. הפעם הגיעו 2 ממש בהפרש של שניות.... וההערה הזאת קפצה לי לראש-
הרי רוב האוטובוסים הבינעירוניים (שלא לדבר בתוך העיר) נוסעים כל 10-15 דקות ברובם, גם אם זה אוטובוס של 30 דקות - מה כברתעשה בזמן העודף? 5 דקות- מה, תחזור לעשות סיבוב בקניון?
כמה זה עוזר במשהו- וכמה זה מרגיע אותנו פסיכולוגית אבל לא נותן בעצם כלום?

 

[אורי גפני]

הנה, רק במה שכתבת יש עמה רגעים מעוררי השראה

חושבים שאת טכנופובית? אז אותי צריך לפי זה לאשפז, בגלל הרתיעה (או העצלות) שלי מפני גאדג'טים...

כבר רציתי לטבוע מטבע לשון נגדית, טכנופולית, ומזל שגיגלתי לפני כן וגיליתי שהמילה הומצאה כבר לפני יותר מ-10 שנים...

אבל מה שכתבתי נראה בעיניך עמוק? נשמה את, ואני חששתי שזה יתקבל בנחירות בוז, סטייל גילית את אמריקה וכו'. כי ככה זה, הארה משנת-חיים לאדם אחד יכולה להיות משהו טריוויאלי לגמרי לאדם אחר, או לכל שאר האנשים.

וכן, אני חושב שכשיש את מכשיר הפלא הזה בכיס - ואין לי ביטוי יותר מתון עבורו - אתה יודע שלא יכול לשעמם לך, ואתה יכול סתם לעמוד עם הידים בכיסים ולא לדאוג.

 

[אורי גפני]

עמה זה כמה, כידוע

 

[einat162]

 

[פרפרי אהבה]

לפני כשבוע וחצי

נפגשתי עם חברה שהיא גם גננת ועוברת תהליך שאני עברתי לפני כמה שנים ומגיעה לתובנות שהגעתי אליהם ואז הבנתי שעברתי כברת דרך ושאני במקום כל כך שונה לעומת לפני שנה וקצת...

 

[einat162]

זה מדהים כמה אנחנו אומרים לעצמנו שלא השתנינו, שנשארנו אותו הדבר- אבל מבינים איזה קילומטראג' עברנו רק כשיוצא לנו להסתכל אחורה ולהשוות דברים.