מתי התחילו לקרוא ללשון הקודש בשם עברית?

[tristis]

מתי התחילו לקרוא ללשון הקודש בשם עברית?

או אם לחדד, מהם הטקסטים המוקדמים ביותר בלשון הקודש שבהם יש התייחסות לשפה שנקראת עברית?

 

[איתי שלר]

ראה

'עברית – על שמה של לשוננו' באתר האקדמיה ללשון:
http://hebrew-academy.org.il/2015/01/08/עברית-על-שמה-של-לשוננו/

 

[tristis]

תודה. ותהיות...

מעניין מאד
ממה שקראתי עולות לי שתי התהיות הבאות
1) עד תקופת חז"ל המונח עברית איננו וההקשרים בלשון הקודש של עבר/עברי הם בדרך כלל לא חיוביים. המונח עברית כן קיים בלשונות הגויים שמסביבנו. כלומר עושה רושם שאבותינו היו מאד מסויגים מהמלה "עברית"
2) ייתכן כפי שהביאו בברייתא המובאת בבבלי מגילה יח ע"א בקישור שנתת, שמדובר בשתי שפות אחיות שונות זו מזו: עברית ולשון קודש (האם יש לכך תימוכים נוספים? לשוניים? ארכיאולוגיים?)

 

[איתי שלר]

ובכן,

1. לאו דווקא. הספרים החיצוניים נכתבו על ידי יהודים, אלא ששרדו רק בתרגום (ולא ברור מה היה כתוב שם במקור העברי). מטבע הדברים, השפה תיקרא "לשון הקודש" בשימוש פנימי ולא בפי נוכרים, אבל זה לא אומר שלשם "עברית" היו קונטציות שליליות.
2. לשון המקרא נקראת "עברית" בפי חז"ל במקומות שונים, לדוגמה: "ומנין של חלפו לשונם שנאמר מי שמך לאיש שר ושופט וגו' מיכן שהיו מדברים עברית" ועוד ועוד
3. בדוגמה שהביאו שם ("קראה גפיטית עברית עילמית...לא יצא") ברור מההקשר שמדובר בשפה שאינה חשובה בכלל שפת הקודש. בהחלט ייתכן שמדובר בדיאלקט של ארמית (ושמא מדובר בדיאלקט השומרוני של השפה העברית, שכונתה כך מכיוון שהם המשיכו להשתמש בכתב העברי הקדום (?)).
4. כנראה השם "עברית" הפך לשם הקבוע, השליט, המובהק והחד-משמעי בתקופת ההשכלה (אם כי כאמור זה היה תהליך ארוך שראשיתו בתקופת בית שני).

 

[tristis]

תודה. ולעניין סעיף 1

הקונוטציות הלא חיוביות לשם עברי בתנ"ך נובעות מכך שהמלה באה כמעט תמיד בהקשר של עבדים או מפי הגויים.
הקישור הזה לבעל הסולם הועלה כאן לאחרונה:
http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/4573
ובמחילה, לא הבנתי מדוע הזכרת את הספרים החיצוניים שבוודאי רובם נכתבו בלשון הקודש.

 

[איתי שלר]

תשובה:

1. כשיונה בן אמתי הנביא אמר: "עִבְרִי אָנֹכִי וְאֶת ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה" לא היה בכך כל קונטציה שלילית, וכך גם בפסוקים נוספים בתנ"ך.
2. דברי בעל הסולם שקישרת לכאן נובעים, לפי דעתי, מהסתייגות מהניחוח הכנעני שנספח למילה "עברי" כשאומצה על ידי הציונים החילונים כאלטרנטיבה למילה "יהודי". אבל אם בוחנים את המקורות כשלעצמם, המונח "עברי" הוא לאו דווקא שלילי ואינו מנוגד ל"יהודי".
3. הזכרתי את הספרים החיצוניים, כי הם מובאים במאמר האקדמיה כמקורות הראשונים לשם השפה "עברית".

 

[tristis]

חן חן