מתי התחלתם לשמוע לד? שרשור סיפורים

[daniek7]

מתי התחלתם לשמוע לד? שרשור סיפורים

מעניין לדעת מתי שמעתם אותם בפעם הראשונה,מה היה השיר ובאיזה סיטואיציה. אני אתחיל

היה זה לילה חורפי וסגרירי בשלהי המאה שעברה,כשהייתי ב ן14. יצאנו חבריי ואני לאיזה חור ליד כיכר דיזינגוף..מקום שבו יושבים על שטיחים,מעשנים נרגילות ומקפיצים טקילות כמו מפגרים. קיצר,באותו לילה,בין הקפצה להקפצה (מה חשבנו?!) ראיתי קבוצת בנות יושבות בפינה הרחוקה..סימנתי לי מטרה,אזרתי אומץ, קמתי,נגשתי ושאלתי אם אפשר להצטרף..כמובן שהיא הסכימה

,והשאלה הראשונה שלה היתה,"לאיזה מוסיקה אתה מקשיב?" עניתי בטון מרוצה "מוסיקת האוס,טראנס מה שמקפיץ אותי.." התגובה על פניה..עד היום אני זוכר את הגיחוך.. : וככה הסיפור החל: היא:"אוקיי..ונגיד שאתה לא במסיבת טראנס,כשאתה בבית,ובא לך לשמוע משהו טוב..מה אתה שם במערכת?" אני בטון מהוסס..מרגיש את ההתרסקות מגיעה) " מממ...לא יודע..שם MTV,יש שם כמה להקות טובות.." היא:"או-קייייי(ארוך כזה)... תן לי שם של אומן שאתה אוהב" אנ י:************ אחסוך מכם את הטעם המוסיקלי שלי כנער צעיר עד אותה הפגישה.. היא:"אני לא מאמינה! את קורא לזה מוסיקה? אני:כן..למה לא? היא:,איך אתה יכול להשוות בין ***** לג'ימי פייג' כשהוא מביא סולו? אני: מי? היא: "מה,אתה רציני?אתה רוצה להגיד לי שלא שמעת עליו? לד זפלין? אני:כן וואלה..שמעתי את השם.. היא:שמע חמוד,אני אעשה לך טובה..אתה תזכור אותי כל החיים שלך קמה הלכה לברמן וביקשה שישמיע דיסק שלהם (לימים יתברר שזה היה Led Zeppelin II ) השיר הראשון שהתנגן,היה השיר שפותח את הדיסק.Whole Lotta Love.. אני לא חושב שיש הרבה אלבומים שנפתחים בצורה כ "כ חזקה כמו האלבום הזה.. סוף סיפור,,לא קיבלתי ממנה מספר טלפון..(אני רוצה להאמין בגלל הפרשי גיל) אבל הרווחתי פתיחת דלת לז'אנר מוסיקה שעד אז לא הייתי מודע לקיומו..היום אני בעיקר שומע the smiths..אני פשוט חולה על מוריסי. זהו..שמישהו ירים את הכפפה וישתף.

 

[Anuerysm]

אני התחלתי לפני שנתיים בערך

לשמוע את נירוונה זה היה בגלל איזה פרסומת בטלוויזיה עם שיר מגניב של נירוונה (שבסוף הוא בכלל היה Song2 של Blur) ובגלל שנהגתי לראות הרבה טלוויזיה ולהיות הרבה במחשב השם לד זפלין עלה לי הרבה פעמים אז בןדוד שלי נתן לי את 4 שלהם אבל לא הבנתי מה ההתלהבות אחרי שבועיים בערך מישהו אמר לי להתמקד בעיקר בסטיירוויי טו הבן ואז התחלתי לאהוב אותו.. אחרי חרישה מאסיבית על השיר נדהמתי לגלות את היצירה When The Levee Breaks באותו אלבום

 

[daniek7]

אתה לומד רפואה? מאיפה הניק שלך?

 

[M e n s R e a]

משיר של נירוונה, אני מניח

 

[Anuerysm]

כה ../images/Emo10.gif

 

[hkatsman]

אבל

מה קרה לאני בריין יו דאמאג'?

 

[Anuerysm]

זה היה סיפור להגיד לכולם שזה אני

 

[M e n s R e a]

די, אתה מדבר על הבק יארד

לא סתם מקום מסריח שיושבים בו על שטיחים ומעשנים נרגילה (זולה בדואית), אלא הפאב הראשון שאי פעם יצאתי אליו. פאקינג נוסטלגיה. לצערי הוא כבר לא קיים היום. הוא עבר לכניסה אחרת, ואז נסגר, והיום זה פאב של רוסים שנקרא, כמה הגיוני, נאש (כמו נאש קונטרול). בכל מקרה, את לדזפ התחלתי לשמוע אחרי ששמעתי את בייב. הכרתי כבר את סטרוואי, אבל רק אחרי ששמעתי את בייב והבנתי שזה לדזפ, הלכתי לקנות את 1, שמעתי את שאר השירים בו, והבנתי שאני הולך להמשיך לקנות דיסקים שלהם.

 

[M e n s R e a]

ורק כדי שיהיה ברור

שאולי לא הובנתי כהלכה בהודעה הקודמת-אין לי שום בעיה עם רוסים, ואני חצי רוסי בעצמי, אי שם מתישהו המשפחה הגיעה משם. פשוט כשאתה נכנס לפאב וכולם שם מדברים ברוסית, ואתה לא, אין לך כ"כ מה לחפש שם, ואתה מרגיש לא שייך.

 

[GALU94]

גרמניה

התלחתי ללמוד גיטרה וזה.. והמורה פשוט צחק עליי שאני לא ידעתי מי אלה לד זפלין וגאנס נ רוזס וכאלה. לא משנה אחרי איזה שבועיים נסעתי לחו"ל וזה גרמניה להלה לא מעניין והיה שם איזה מישו ששמע לדזפלין אבל ממש כל הזמן והכל ומאז התחלתי לשמוע אותם וזה.

 

[ShikS]

סיפור יפה../images/Emo8.gif

לי יש קצת סיפור פחות מרגש, הייתי עם אבא שלי בבורגרקינג או משהו כזה, והוא ראה tower records, אז הוא נכנס וקנה את הדיסק הראשון שלהם. חצי שנה בערך לא נגעתי בדיסק,אבל אז..

 

[zygote]

אני

התחלתי לשמוע את זפלין בכיתה ח' נדמה לי. חברים באו אליי ואז אמא שלי ניסתה להאכיל אותנו בעוגה ולהיות אמא פולניה ולדאוג לנו אפילו שהיא רוסיה (אמהות רוסיות יותר פולניות מאמהות פולניות!), היה מלא בלאגן ואז התחלנו לחטט בארגזים (אל תשאלו) ומצאתי את כל הדיסקים של אבא שלי שביניהם היה Remasters. שמעתי את השיר הראשון בו, קומיוניקיישן ברייקדאון ו... זהו בעצם. אפשר להגיד שהעיניים שלי נצצו וחייכתי כמו מפגרת. אז אבא שלי התלהב שלאהוב את זה עבר לי בגנים ומאז הוא לוקח אותי לטיולים לחנויות דיסקים וזה טוב כי אני לא צריכה לקנות כלום כי הוא קונה לי |מוגבלת|

 

[Jagged chaos]

that 70s show../images/Emo69.gif

הייד היה ה-מלך

כל הסדרה הזאת בכלל עשתה ייחצון ופרסומות ללד זפלין כאילו אין מחר

 

[Aline In Chains]

אני:]

המ, לפני איזה שנתיים נראה לי, איזה אחת שאלה אותי אם אני שומעת לד זפלין, לא ידעתי מי אלה בכלל חחחח, ואז היא שלחה לי כמה שירים, והשיר הראשון ששמעתי היה - Dyer Maker, ואז..

 

[slashon1]

שלי זה סיפור מוזר וקצת עצוב

אז כמו שאמרתי פעם רוק קלאסי התנגן אצלי בבית מאז שנולדתי וכנראה גם לפני זה. באחד מימות הקיץ כשהייתי בן 12 בערך אבא שלי שמע את "הרעש" כפי שהגדרתי אז רוק . אחרי שרבתי איתו שיכבה את הרעש ולא הצלחתי לשכנע אותי התיישבתי ובלית ברירה התחלתי להקשיב איתו. היו שם כמה קליפים(זו הייתה מן קלטת של אוסף קליפים). אבל מה שהכי משך את הלב שלי היה השיר דייזד&קונפיוזד. בפעם הראשונה שיחסית הקשבתי לרוק בלי לשים אטמי אוזניים אהבתי את הסגנון. אהבתי את הנגינה של פייג'. וככה בערך התחלתי אחרי זה לשים לב למוזיקה. התלהבתי מלד זפ(שזאת הלהקה הראשונה שאי פעם שמעתי) שמעתי את האלבום פיזיקאל גראפיטי ואהבתי אותו ובמיוחד את קאשמיר וזהו. מאז אני שומע רוק בכלל ואת לד זפ בפרט ואני מתעדכן מיום ליום. עד עכשיו אני לא מאמין איך הייתי יכול לשנוא רוק ולהגיד על להקות כמו לד זפ או קווין רעש ולאהוב ראפ או את שאר החרא שהשמיעו אז בטלוויזיה. למזלי התקופה הזאת די מאחוריי.

 

[Liorking]

הסיפור שלי הוא קצת מוזר

או שלא, אז ככה: במסגרת חינוך מבית שמעתי הרבה את השם 'לד זפלין' אבל בגלל שהיו כמה פעמים שהקדמתי את זמני בכיתה שלי מבחינת מוזיקה (בזמן שהרוב אהבו מוזיקת פופ זולה, אני אהבתי רוק), החלטתי להתעלם מהם בינתיים. בכיתה ח' גיליתי שהרבה מהכיתה שלי שומעים לד זפלין (אני מדבר על החשובים, אלה שמבינים במוזיקה), אז שמעתי כמה שירים. לד זפלין IV כבר היה בבית (אמא שלי בטח קנתה מתישהו), אז שמעתי שירים ולא ממש התלהבתי. שנה לאחר מכן התחלטתי להוריד שירים שלהם ושל פינק פלויד, ג'ימי הנדריקס, דיפ פרפל, גאנז והחלטתי שאני צריך לקנות אלבומים, כי זה הדבר האמיתי. אז בפסח 2003 (שלמרות שהיו הרבה עבודות להגשה, דווקא היה כיף כי דחיתי אותן לסוף החופש) קניתי את הצד האפל של הירח, Wish You Were Here ואוסף של ג'ימי הנדריקס (גם אוסף של סנטנה אבל הוא לא משהו). יחד עם האלבומים האלה שמעתי גם הרבה את לד זפלין IV והתחלתי לאהוב את לד זפלין. לאחר מכן בקיץ 2003 אחי קנה לי ליום הולדת את Physical Graffiti, אבל המניות שלהם הרקיעו שחקים אחרי שהוא השאיל לי את שני האלבומים הראשונים בסוף 2003. אז הבנתי שלד זפלין היא אחת הלהקות הענקיות של כל הזמנים.