מתי חיים?

[אנהתלכי]

מתי חיים?

שלום לכן,
אני קוראת קבועה בפורום, אבל לא מרבה להשתתף. אבל הנה, עלתה שאלה שאני שוברת עליה את הראש וממש סקרנית לדעת איך זה אצל אחרים.
בחישוב "על מפית" הגעתי למסקנה (שמחזקת את ההרגשה הכללית) שאין לי חיים. יש לי בין חצי שעה לשעה פנויה ביום. זה קורה אחרי 23:00, ומיותר לציין שגם אין לי יותר מדיי כוח לעשות משהו חוץ מלבהות בטלויזיה.
ספרו לי מה סדר היום שלכן? מתי מפנים זמן לתחביבים/ספורט/חברות?
אנחנו חיים בחו"ל רחוק מהמשפחה, שנינו עובדים. יש 2 ילדים - בת 4 ובן שנה וחצי. ביום שבו אני יוצאת לעבודה מוקדם (6:30), אני אוספת את הילדים בסביבות 17:30 מהגן. עובדת במרחק שעה פלוס נסיעה מהבית, ולצערי זה לא ניתן לשינוי כרגע. מגיעים הביתה ב-18:00. קצת משחקים, מכינים ארוחת ערב ויושבים לאכול בסביבות 19:00. ב-19:30 רוחצת ומשכיבה את הקטן, ואז עוד קצת משחקים עם הגדולה, אמבטיה והשכבה ב-21:30. לוקח לה המון זמן להרדם, עם יציאות מהחדר לפעמים עד 23:00. בינתיים אנחנו מסדרים את הבית, מכינים אוכל למחר (אין פה ארוחות בגנים, אז צריך להביא אוכל ליום שלם), עושים קניות סופר באינטרנט, כביסה, משלימים עבודה. מפה לשם, כבר 23:00 ורק עכשיו התפנינו לעצמנו.
אני ממש סקרנית לשאול איך אחרים מסדרים את הרוטינה שלהם, במיוחד את שעות הערב. אולי יהיו רעיונות מעניינים שלא חשבתי עליהם? תודה!

 

[michal@gal]

בשלב שאת נמצאת בו עכשיו? בעיקר בסופי שבוע

הילדים שלך ממש קטנים ודורשים המון תשומת לב וזה לא משאיר זמן להרבה.
אני הייתי הרבה פעמים יושבת ליד הבן כדי לעזור לו להרדם והייתי נרדמת בעצמי. הכל היה נדחה לסופ"ש, כולל סידור הבית והכביסה. אף פעם לא השלמתי עבודה מהבית.
&nbsp
אבל בינתיים הילדים גדלו, הם מתרחצים לבד, הולכים לישון לבד, והרבה פעמים הם מכינים בעצמם את ארוחת הערב. יש לי כבר הרבה יותר זמן פנוי אחרי שעות העבודה.
&nbsp
&nbsp

 

[Ani15]

עכשיו את מבינה

למה ברוב הבתים סביבך אחד ההורים לא עובד כשיש ילדים בגיל כזה.
ממה שאת מתארת, יש לך באמת הצטברות של תנאים קשים: זמן נסיעה מאוד ארוך, ילדים מאוד קטנים, בלי עזרה בבית עם הילדים. לא פלא ש"אין לך חיים".
אם להשוות לעצמי, גם לי יש שעה נסיעה לעבודה, אבל הילדים שלי גדולים, ויש לי גם מנקה וגם בייביסיטר שלוקחת את הילדים (עכשיו זה כבר רק ילדה אחת) פעם בשבוע הביתה ומפנה אותי לאקסטרה עבודה וגם סידורים. משלימה עבודה בבית רק בסופ"ש וגם זה רק אם יש זמן.
אני מציעה לך לחפש לעצמך עזרה עם הילדים לפחות פעם בשבוע (עזרה בנקיון זה ברור מאליו), ולאפשר לעצמך ביום הזה להישאר מאוחר בעבודה כדי לצאת מוקדם ביום אחר ולקחת את הילדים יותר מוקדם מהגן, כך שיהיו לך יותר שעות בבית. גם אם את משלמת עד חמש וחצי, את יכולה בהחלט לקחת אותם מוקדם יותר.
לחלופין, לבדוק אם תוכלי יום אחד לעבוד מהבית.
לחלופין 2, לחפש לעצמך (או לבן זוגך) עבודה אחרת. כי באמת אי אפשר הכל: גם לגדל ילדים קטנים בלי עזרה, גם לנסוע שעה לעבודה, גם משרות מלאות לשניכם. זאת אומרת, אפשר, אבל באיזה מחיר?

 

[חייבתלהגיב]

נראה שאת משכיבה את הגדולה מאוחר מדי.

תשכיבי אותה ב-8:30, ונסו לפתור גם את העניין שהיא לא הולכת לישון אחר כך. אנחנו עשינו טקס שינה, בשיתוף עם הילדות, שעזר.
לגבי שאר הדברים - אתם קונים בסופר באינטרנט כל יום? עושים כביסה כל יום? מבשלים כל יום? נשמע שלא חייבים לעשות את כל הדברים האלה כל יום - אולי כדאי שתעשו לכם לו"ז שבועי ותארגנו קצת יותר טוב את הזמן.
לגבי השלמת עבודה - אין מה לעשות, זה תלוי עבודה, ואם חייבים, אז חייבים.
וכמו שאמרו פה - זה גם הגיל - כשהם יגדלו קצת, המצב ישתפר.

 

[אנהתלכי]

כמובן שלא עושים הכל כל יום

אבל בכל יום יש לפחות משהו אחד - או קניות, או כביסה, או בירוקרטיות למיניהן. כל אחד כזה לוקח חצי שעה לפחות.
המפתח כנראה בעצמאות הילדים. כשהם יוכלו להתרחץ לבד, לאכול לבד וכו' אז יתפנה נתח משמעותי מהזמן שעכשיו כ"כ חסר לי.

 

[AlicePJ]

הגדולה הולכת לישון נורא מאוחר

הגדול שלי כמעט כפול מהגיל שלה והולך לישון שעתיים לפניה. ילדה בגיל שלה צריכה ללכת לישון שעתיים קודם. אני מבינה שאתם מגיעים מאוחר, אבל לדעתי זה אומר שצריך לתקתק דברים יותר, אולי להכין אוכל מראש שיהיה לארוחת ערב וכך תוכלו לשבת לאכול מהר יותר, ואז ישר כשהקטן הולך לישון גם הגדולה צריכה. אני חושבת שהיא לא נרדמת כי היא עייפה מידי, אני מכירה מבוגרים שהולכים לישון בשעות שלה... אם היא תלך לישון מוקדם יותר היא לא תעבור את הסף עייפות הזה שמפריע להם להרדם. ככל שילדים עייפים יותר הם ישנים פחות טוב ולוקח להם יותר זמן להרדם, ואתם בהחלט רואים את זה לפי מה שאת מספרת. אמנם לא סיפרת מתי היא קמה בבוקר ואם היא ישנה בצהריים, אבל אלא אם היא קמה בעשר בבוקר קשה לי להאמין שהיא מקבלת מספיק שינה.
אז ברגע שתשכיבו אותה לישון בשעה נורמלית, יתפנה לכם כל הערב לעצמכם.
אנחנו גם גרים בחו"ל וגם לנו אין משפחה כאן, וגם הגדול היה בגן שהיה צריך להכין לו אוכל. אבל כמובן שלא היינו מכינים כל יום אוכל מחדש, למי יש זמן לזה? מכינים פעם בכמה ימים ושומרים מראש בקופסאות בגודל מתאים. מבשלים פעמיים בשבוע, מקסימום שלוש במקרים קיצוניים.
אנחנו לא מסדרים את הבית כל יום. את הבלאגן של הילדים הם כבר מספיק גדולים לסדר לבד - אולי הקטן שלכם קצת יתקשה (למרות שהוא בגיל שיש ילדים שאוהבים לסדר בו, לארגן בקופסאות וכו'), אבל הגדולה שלכם בהחלט יכולה וצריכה להיות אחראית לסדר את הדברים שלה. זה צריך להיות חלק מהמשחק, החמש דקות בסוף שתמיד מסדרים הכל.
קניות באינטרנט זה מצוין, אולי תוכלי לשלב את זה בזמן העבודה שלך או של בעלך? בהפסקת צהריים, ברכבת (אם רלוונטי) או סתם "לגנוב" כמה דקות שקטות יותר בעבודה?
כביסה אנחנו עושים בסופ"ש, עושים 3-5 מכונות אחת אחרי השניה וגומרים עם הכל במכה אחת. לא מבזבזים על זה זמן מיותר.
ואיפה בעלך אגב בכל הסיפור הזה? מתי הוא מגיע הביתה? כי אם מגיע יחד איתך בערך, אז אפשר שאחד ממכם יתקתק ארוחות ערב והשני בינתיים יכין ארוחות צהרים לימים הקרובים, יעשה סידורים, ירחץ את התינוק בזמן שהגדולה עדיין אוכלת וכו'.
סה"כ בארה"ב יש סופ"ש ארוך לבלות זמן עם הילדים, כי בישראל שולחים אותם לגנים גם בשישי. אז אתם מגיעים מאוחר ובאמת אין לכם זמן לבלות עם הילדים במשך השבוע, אבל יש לכם סופ"ש של יומיים אז תנצלו אותו!
&nbsp

 

[אנהתלכי]

תודה על התגובה

בעלי שותף מלא, הוא מארגן ומפזר למסגרות בבוקר, ובחלק מהימים הוא גם נוכח בשגרת הערב, אבל לא תמיד. כשהוא נוכח, אז באמת אנחנו ממקבלים את המשימות יותר.
אנחנו לא מבשלים כל יום, אבל לפעמים יש צורך בהשלמות (לבשל עוד אורז לתוספת וכו'). האמת, אני ממש שוקלת לקחת מבשלת בתשלום כדי לפתור את עצמי מהעניין הזה.
פשוט עצוב לי לחשוב על מצב שבוא מגיעים מהגן ב-18:30 וב-20:00 כבר כולם במיטות, וזה בלי שום משחקים ותקשורת משמעותית עם הילדים, כי אנחנו עסוקים כל הזמן הזה בלתקתק אותם למיטה... זה נכון שיש סופ"ש ארוך מלא איתם, אבל אני לא מרגישה שזה תחליף לזמן במהלך השבוע.
אגב מעורבות הילדים בעזרה בבית - באיזה גיל הילדים שלכן התחילו לעזור ממש? לא סתם למרוח את הלכלוך עם סמרטוט כי זה כיף, אלא באמת לתרום?

 

[AlicePJ]

אני מבינה את הקושי בלא להספיק לבלות עם הילדים

אבל נראה לי שבמצב הנוכחי אין יותר מידי מה לעשות עם זה. שינה זה דבר חשוב בצורה קריטית להתפתחות הילדים ולתפקוד שלהם. אולי בעתיד שעות העבודה שלך או של בעלך ישתנו, או שתעברו לעבוד במקום קרוב יותר וירד לכם זמן הנסיעות, או שתעבדו מהבית אחרי שילכו לישון אם זה אפשרי בעבודות שלכם. אבל נשמע שכרגע זה לא מתאפשר... אבל גם ארוחות ואמבטיה הם זמן של משחק ותקשורת ושיחות וביחד, אל תשכחי.
&nbsp
אני מאוד בעד קיצורי דרך שיעשו את החיים קלים. לא יודעת כל כך מה זה אומרת מבשלת בתשלום אבל זה נשמע טוב. אולי אפשר לקנות אוכל חצי מוכן בחנות, נניח אנחנו התחלנו לקנות בטרגט ובטריידר ג'ו בצל שכבר קלוף וחתוך וזה חוסך מלא! בצל טרי, לא קפוא, במחלקת הירקות שלהם. לקנות ירקות שכבר חתוכים, לקנות רוטב פסטו מוכן נניח (אם הם אוהבים), לפעמים להזמין אוכל הביתה ולתת למחרת את השאריות. אורז אפשר לבשל במכשיר אורז אולי (אני לא הסתדרתי עם זה אבל אני יודעת שהרבה אנשים מאוד אוהבים) ואפשר גם לקנות סיר בישול איטי - אנחנו משתמשים בו כל הזמן. שמים כמה חתיכות עוף וירקות בבוקר ואפשר להשאיר את זה עובד כל היום ולהגיע בערב לארוחה מוכנה.
&nbsp
לנו גם הרבה שנים היתה מנקה, רק לאחרונה הפסקנו עם זה. זה לא כל כך יקר בהכרח, והם עובדים מאוד מהר, יש מקומות גם שמביאים שתי מנקות שעובדות יחד והן יכולות לתקתק את הבית בשעה או שעתיים, גם בתים גדולים. להביא מנקה פעם בשבוע או פעם בשבועיים לדעתי יקל מאוד, לנו זה ממש עזר.
בקשר לעזרת ילדים, אני חושבת שזה משתנה בהתאם לאופי הילד והבגרות שלו, וגם בהתאם למוכנות של ההורים לשחרר ולדעת שמה שהילדים יעשו לא יהיה נקי בצורה מושלמת. מנסיון, שני הדברים האלה ממש לא פשוטים. אני חושבת שעיקר העזרה בגילאים האלה זה בלסדר, ובת הארבע בהחלט יכולה להיות אחראית על זה ממש, וגם לעזור לאחיה לסדר. ואפשר לעשות כללים כמו לא להוציא צעצוע עד שסיימנו לסדר את הקודם, אבל אני יודעת שעם הפעוט שאצלי בבית זה לא ממש אפשרי, הוא שופך את כל קופסאות הצעצועים על השטיח ויש בלאגן אטומי. אנחנו פשוט שיחררנו - יש להם חדר משחקים (שמשמש גם כחדר מחשב) והחדר הזה מבולגן רוב הזמן. הגדול שלי תמיד היה נורא מסודר אבל הקטן הפוך ממנו, ובד"כ אין לנו כוח להתחיל לריב איתו על לסדר אז אנחנו השלמנו עם זה שהחדר הזה מבולגן כרגע. אבל הבלאגן מתרכז רק בחדר הזה ושאר הבית מסודר והילדים לא מבלגנים אותו (וגם אנחנו לא). לא בכל בית זה אפשרי, לא יודעת אם זה יהיה רלוונטי אליכם.
&nbsp

 

[אנהתלכי]

תודה!

אצלנו אני מרגישה שהילדים (הגדולה בעיקר) לא בקטע של לעזור בכלל. מעולם לא עניין אותה "לעשות כמו הגדולים", אף פעם לא הצלחתי להעסיק אותה בלעזור להכניס למכונת כביסה, או להוציא כלים מהמדיח, למשל. היא תמיד תעדיף לשבת עם ספר בצד (יש לה גם בעיות תקשורת, וכנראה שזה חלק מזה). אני מרגישה שכל פעם שאני מנסה לגרום לה לעזור אני בסוף סתם כועסת. אולי עם הקטן נצליח יותר.
באופן כללי, נראה שהפתרון הוא אאוטסורסינג של הכל ולחכות שהילדים יגדלו
אני קצת לא אוהבת את התחושה שאני מעסיקה צוות בבית (מנקה, מבשלת, בייביסיטרים), אבל זה כנראה עדיף על לנסות לעשות הכל לבד

 

[debby12]

אני מבינה אותך לגמרי

בקטע של "חבל לך לראות אותם רק בסופי שבוע"

מהסיבה הזו הבנות שלנו תמיד הלכו לישון מאוחר יחסית.

אבל אני לא מזדהה בקטע של ה"לא נעים" עם המיקור חוץ. קחי כל עזרה שאת יכולה להרשות לעצמך...

אנחנו, עם פרוץ הילדה השלישית, בכלל עברנו למודל של נני או או-פר יחד עם גן זול לילדים, במקום דיי קייר יקר בטירוף. מהגנים האלה שהם רק בין 9-12 ואפשר להוסיף עוד גרוש וחצי כדי שיימשכו עד 2. אבל הם סגורים מראשית יוני עד לייבור דיי, ועוד סגורים שבועיים בקריסמס ושבועיים בחופשת האביב. אם הם מוגדרים כקו אופ אז זה עוד יותר זול אפילו והנני יכולה לעשות את תורנויות הקואופ שלכם. ככה גם לילדים יש חברה, אבל גם יש נני שעוזרת המון ויכולה גם לעזור בבית (ההגדרה באנגלית זה nanny/housekeeper)

אצלנו הגנים מהסוג הזול הזה נקראים nursery school. ויש כאמור גם coop nursery school

 

[אישה בחופשה]

בנוסף לעצות שכבר נתנו לך

אצלי האוויר לנשימה הוא בחוג ספורט פעם בשבוע שמתחיל ב 21:00.
זה מביא לכך שמשתדלים להתאגן עם הארוחות והמקלחות לפני שאני יוצאת והאיש נשאר תורן. זה מרגיש בחיים. כבר יצא לי שנרדמתי ב 20:30 והאיש העיר אותי ודחף אותי לצאת. זה עושה הרגשה טובה.
בהפוך זה כשהוא יוצא לרוץ ואז אני נשארת.

 

[debby12]

עוד כמה מחשבות...

1. אין שום סיכוי לגנים שבהם מגישים אוכל חם לילדים? בארה"ב יש כאלה (בשביל כסף יש הכל....) לא יודעת איפה בחו"ל אתם גרים.

ואצלנו בגנים הזולים - הקואופים - הסידור היה תמיד שכל משפחה יש לה שבוע "תורנות" שבו היא מביאה אוכל לכל הילדים בגן (כן, הרבה...), אבל אז זה אומר שיש לה 4 חודשים של שקט כשהתור של אחרים להביא אוכל. אולי את יכולה לארגן סידור כזה עם עוד משפחות?

2. אם אין סיכוי לעבודה אחרת - יש מצב לעבור דירה קרוב יותר לעבודה? (אני הרגשתי שאין לי חיים במצב דומה רק 35 דקות מרחק מהעבודה, דלת לדלת)

3. עם הכביסה - אני ממליצה בחום על אופר - שיכולה לעזור עם הכביסה של הילדים וגם לתת גמישות עצומה. היא לא נוגעת בכביסה שלכם אבל עיקר העבודה היא לא הכביסה שלכם אני מניחה

 

[אנהתלכי]

רעיונות מעניינים, תודה!

לא הכרתי את עניין הקואופ, זה מעניין. אבל כנראה יעבוד רק בשילוב עם נני/אופר.
כרגע אופר היא לא אופציה כי אצלנו אופר זה רק עם מגורים, ואנחנו גרים בבית שלא מאפשר עוד בן אדם (סיליקון ואלי - השכירות פה יקרה רצח, והבתים ממש לא גדולים). מה גם שהאיש לא יסכים בחיים לעוד בן אדם זר שיגור איתנו בבית, ואני מבינה אותו.
נראה לי שהמפתח הוא באמת לעשות משהוא שממלא מצברים לפחות פעם בשבוע, ולאו דווקא בלגלח עוד 10 דקות ע"י עוד ועוד ייעול מהזמן שמוקדש לעבודות הבית. ולחכות שהילדים יגדלו

 

[debby12]

אכן - קואופ עובד רק עם נני/אופר או עם הורה שלא עובד

מבינה לגבי המקום. במקרה הייתי בסיליקון ואלי בשבוע שעבר - פעם ראשונה שביקרתי שם בבתים פרטיים ולא סתם במלון/כנס. כך שאני מבינה לגמרי. צפיפות הבתים וגודלם לעומת מחירם השאירה אותי

<ושתביני - זה לא שאני גרה באמצע השומקום בערבות צפון דאקוטה>

בניו יורק יש משפחות ששוכרות ביחד דירת סטודיו או חדר שינה אחד ושמות בה כמה אופריות יחד - כל אחת את אופריתה. אבל אז כמובן היתרון הכספי נעלם לחלוטין. מה שנוח באופריות זה שהן זולות יחסית כי חלק מהתמורה שהן מקבלות זה מקום לגור בו ואוכל. ומה שעוד נוח זו הגמישות היחסית בשעות כי הן גרות איתך [גמישות עד גבול מסוים כמובן]

השאלה שלך העלתה לי הרהורים פילוסופיים כללים יותר. יש לי ילדות שהן כבר יותר גדולות (7, 10, 12) ועדיין אני לא מרגישה שיש הרבה זמן לנשום.

כשלא צריך להחליף חיתולים/לעזור להתקלח כמו אצלך אז צריך לתת תמיכה מול מצבים בבית הספר, להסיע לחוקים ועיסוקים כולל חוגי נגינה, למלא כל מיני טפסי קבלה לכל מיני עניינים לענות לכל מיני הורים אחרי שרוצים מידע/פידבק/להתלונן על המורים, לרוץ לקחת ילדה שחלמה ופיספסה את ההסעה הביתה, להכין יותר אוכל - כי הן מתחילות סוף סוף לאכול <הילדות שלי מהזן שלא אוכל הרבה ב-8 השנים הראשונות לחייו> ועוד ועוד. בקיצור - לתחושתי זה לא ממש "נגמר"...

 

[mykal]

תשובה "ממקום" אחר,

לשאלתך "מתי חיים"
אומר לך--או תמיד או אף פעם,
בכל תקופה בחיים יש את היתרונות והחסרונות שלו.
ואתיחס למה שכתבת--הילדים קטנים והמון עיסוק סביבם--
תלמדי להנות מזה--את עוד תתגעגעי,
העיצות שנתנו לך--אם לארגן "כיסי עזרה" נכונים--אבל גם להנות "מהעיסוק בכל אלה. כשהילדים יגדלו--תהני מדברים אחרים--
אבל בסוד בסוד אל תגלי לאף אחד, יהיו קשיים אחרים,
וגם אז חיים,
נראה לי שמעבר לתשובות הטכניות שנתנו לך, פשוט תשני את זוית הראיה,
ותהני מהמסוגלות שלך לעמוד בכל אלה, תהני מזה שזכית לילדים, תהני מזה
שאתם שותפים נעימים אחד לשני בבית.
חיים עם משמעות ועם רצון לגדול ולהתפתח הם החיים עצמם.
מאחלת לך טוב.

 

[shilatplus4]

וואו, את לא מבינה כמה אני מזדהה עם מה שכתבת

זו גם גישתי לחיים. תמיד יהיו מטלות וקשיים ולא יהיה זמן. והחוכמה היא גם למצוא "בכוח" זמן לעצמך במצב דהיום (ולא להמתין עם זה עד ש"ירווח") וכמובן תמיד למצוא את השמחה בעיסוקים הקיימים.

 

[אנהתלכי]

אהבתי

את צודקת לגמרי. ואני מזכירה את זה לעצמי כל הזמן, וכן - צריך שמישהו מדי פעם גם יזכיר אני נהנית מהילדים, רק לא מהעיסוק התמידי בתחזוקת הבית, וזה אכן פתיר. תודה על המילים החכמות!

 

[עדיקים]

וואו כל-כך התחברתי למה שכתבת

זה כל-כך נכון.
כן, כשהם קטנים באמת קשה יותר וכשהם גדולים מתגעגעים לזה.
אני עוד לא לגמרי בגיל המתגעגע אבל מרגישה שאני מתקרבת לשם.