מתי ילד זקוק לאהבה? עינת גבע, מכון אדלר.

[עינת גבע]

מתי ילד זקוק לאהבה? עינת גבע, מכון אדלר.

" ילד זקוק לאהבתך יותר מכל, דווקא כאשר הוא ראוי לכך פחות מכל" ( ארמה בומבק.) האם אתם מצליחים להעניק אהבה לילדכם גם ברגעים בהם אינכם שבעי רצון מהם? האם זה אפשרי? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[עינת גבע]

" בואו נדבר על זה..." מאת עינת גבע, מכון אדלר

בואו ננסה להיכנס ל"נעלי הילד" שעה שנוזפים בו, כועסים עליו, מאשימים אותו שבגללו ... רגעים מוכרים? איך הילד מרגיש באותם רגעים? מה הוא חושב? האם האמירה הנפוצה "גם כשאני כועס/ת עליך אני אוהב/ת אותך משכנעת אותו? דברו איתי... עינת גבע, מנהלת הפורום, מכון אדלר.

 

[אורטל177]

סיפור מהחיים

הורה שכועס לא מתוך התפרצות אלא כעס אמיתי מתוך דאגה הוא לדעתי הורה שאכפת לו... הסכמתי לביתי בת 9 לחזור מהבית ספר לבד, היא בכיתה ג' ילדה מאד עצמאית וחאראית. בית הספר מאד קרוב אלינו הביתה. מכיוון שיש לנו כביש אחד רציני שצריך לחצות סיכמתי איתה שאני אחכה לה אחרי הכביש. באחד הימים חזרתי מהעבודה וחיכיתי לה אחרי הכביש עם הרכב... היא כל כך רצתה להגיע אלי מהר שהיא התחילה לעבור את הכביש באדום!!!! כל כך נלחצתי שצעקתי לה שלא תעבור.... וגם אחרי שהיא נכנסה לאוטו מבוהלת כולה המשכתי לצעוק עלייה. אבל כל זה היה מתוך דאגה שלי ואינ חושבת שהיא הבינה שאני עושה את זה כי אני אוהבת אותך ולא הייתי רוצה חס וחלילה שיקרה לה דבר רע. ועל כן גם המשכתי לכעוס בכדי שהיא תבין את חומרת המצב, שזה יכול להיות עיניין של חיים ומוות. אני לא חושבת שהיא תחזור על כך בשנית. כל פעם שהיא תחשוב לחצות באדום היא תחשוב על זה ואני מרוצה מזה. ואני בטוחה שההשכל שלה מהסיפור זה שאני אוהבת אותה המון, ודואגת לה.

 

[עינת גבע]

שווה גם לתווך את המציאות

שלום לאורטל, ובוקר טוב לכולם, הסיפור שלך אורטל הוא אכן כמו שהגדרת אותו "סיפור מהחיים". וגם סיפור של "חיים ומוות". הגיוני שבמצבים וברגעים כאלה נצא משליטה ונכעס . כפי שאמרת זה היה כעס מתוך דאגה ואכפתיות. ואני שואלת האם את בטוחה שהילדה הבינה זאת? יכול להיות. ויכול להיות שהיא מצאה את תגובתך כמוגזמת . איך נדע בוודאות שהילדה הבינה? שווה לפתוח איתה שיחה ברגע רגוע. לשאול אותה להרגשתה ולתווך לה את המציאות. מה דעתך/כם? עינת גבע, מכון אדלר.