מתי יפסיקו התלונות? ההטפות? נמאס לי

[BaBi31]

מתי יפסיקו התלונות? ההטפות? נמאס לי

מצטער שאני ככה עף עליכם משום מקום.. פשוט חיפשתי מקום מפלט לספר לכם מה עובר עליי... ואם מישהו יוכל לעזור... אני אשמח..... אז זה קצת ארוך.. רק אם יש לכם כוח! תודה! אז ככה... פעם הייתי ילד טוב (לא שעכשיו אני לא) אבל פעם פשוט הייתי ילד טוב כזה לא עושה שטויות של ילד.. וכאלה.. הייתי בביצפר נחשב לילד פשוט רגיל לא מושך צומת לב ולא שום דבר מיוחד... ואז הגיעה התקופה שלי... התקופה התוססת שלי!....... שבה אני סוף סוף נהנה ורוכש אהדה מכל הסובבים אותי.... אני לא אומר שאני לא עושה שטויות אני כן!... אבל למען האמת....... ופה ההורים שלי צודקים אין לי מספיק עיניין בדברים אחרים חוץ מיציאות וחברים............. אבל לא רע לי עם זה.. טוב לי! חברים שלי כמוני.... וההורים שלי חושבים שאני מסתובב עם ילדים לא טובים.... וזה מטריף אותי!!! אני אוהב את חברים שלי והם דורשים שאפסיק להפגש איתם....... אז כשבאתי אליהם בטענה שאני לא יכול לעזוב את חברים שלי.. הם התחילו עם ההטפות.......... הם רוצים שאפתח מעגלים חדשים.. והם רוצים שאני אכיר עוד אנשים....... וזה בסדר אולי..... אבל זה קשה לי להתחיל לחפש חברים חדשים ואני לא רוצה!!!!! הם אומרים שהם לא מכירים את החברים שלי... הם אומרים שניראה להם שאני עושה שטויותת.. והם כל הזמן אומרים לי שאני צריך להתנתק מהם! ואני לא רוצה!!! וכמה שאני אומר להם את זה זה לא עוזר! בבקשה עיזרו לי, תנו לי עצות! בבקשה!

 

[יעל עיני]

תעשה להם היכרות עם החברים שלך.

אם הם לא מכירים את החברים שלך, נראה לי הכי מרגיע, לאפשר להם להכיר אותם. למה באמת הם לא מכירים אותם?

 

[BaBi31]

הכוונה ללא מכירים זה.. שלא רואים

אותם הרבה... רק פעם ב... וזה לא העניין... הם רוצים שאני אתנתק מהם! ואני אל יכול!

 

[יעל עיני]

אולי לשנות גישה עם ההורים?

אולי תגיד להורים שלך שאתה מבין את החששות שלהם, אבל אין להם בסיס ותיתן להם דוגמאות?

 

[BaBi31]

ניסיתי וזה פשוט לא הולך!

 

[עפרה ד]

../images/Emo13.gifהחיוך בגלל שממש הזכרת לי אותנו,

לפני זמן לא ארוך. אתה מוזמן להראות את ההודעה הזו להורים, אולי זה יעזור להרגיע מעט.. ובכן, בקיץ שעבר, הילדה שלי המדהימה, האחראית, הבוגרת התחילה לעשות שטויות של מתבגרים. היום, אני יכולה לסכם את התקופה ההיא בתובנות הבאות: 1. גם כשעשתה שטויות, תמיד נשמר איזה גבול פנימי. אף פעם היא לא סיכנה את עצמה או את סביבתה. 2. כשהחברים שלה (שתיכף אפרט עליהם יותר) היו במצב של מצוקה, היא תמיד התקשרה וביקשה את עזרתנו. ידענו שאם משהו מסתבך, היא תפנה אלינו במיידית. 3. גם אנחנו לא מאוד אהבנו את החברה שהיא מצאה לעצמה, אבל בגלל שאנחנו חושבים שהשפעות רעות מצויות בכל מקום העברנו את המסר הבא: מצופה ממנה לנהוג עפ"י כללים מסויימים, אם היא מסוגלת לשמור עליהם ולא להיסחף אחרי החבר'ה - היא מוזמנת לבלות עם מי שתבחר. בפועל, היא כבר נפנפה אותם לבד - כמה זמן אפשר להיות הבייבי סיטר כשכולם מסביב משתכרים ומסכנים את עצמם? בהתחלה היא נהנתה מהתפקיד, בסוף נמאס לה. 4. בקשר לעניין בדברים אחרים - בקצב שלה היא מצאה.. 5. כרגע נראה שהתקופה הסוערת עברה, או לפחות שיש הפוגה

. 6. נראה לי שאתה יכול לומר להורים שלך, שאת מה שקבלת מהם עד היום, אף אחד לא יכול לקחת. כשהבסיס טוב, גם גיל ההתבגרות עובר בשלום.... זהו,

 

[BaBi31]

הלוואי שאת צודקת......... אז ככה..

היום דיברתי איתם שוב... ואמרתי להם שאין מצב בעולם שהם מרחיקים אותי מהם.. הם אמרו לי שאני צריך למצוא חברים נוספים במקביל........ אבל מה שבטוח..... שיש לי 2 חברים שאותם אין מצבבבב בעולםםםםםםם שירחיקו אותי מהם!!!!!!!! האומנם.... הם לא תלמידים בכלל... הם בקושי לומדים.. הם באים ממשפחות יחסית טובות אבל בכל זאת זה קרה כי מרשים להם הכל... לי יש גבול פנימי.... יש לי חבר שנגע בסמים.. ואני מעולם מעולם! לא נגעתי ולא אגע.. אבל זה לא הופך אותו לא לחבר שלי! אני לא יכול לעזוב אותם! הם כמו אחים שלי!!... ההורים שלי לא ידעו בחיים שהם שותים ומעשנים.. (האומנם שגם אני שתיתי ועישנתי כמה פעמים בחיים שלי) אבל סיפרתי להורים שלי.. וזה מה שמתחיל להדאיג אותם.. ואני כבר באמת חושב שנאי ילד גדול לעשות את ההחלטות שלי.. עובדה שאני לא נגרר אחרי אף אחד!!

 

[Adiya]

בן כמה אתה?

 

[BaBi31]

16