מתי כבר מותר לי לשמוח

מתי כבר מותר לי לשמוח ../images/Emo7.gif

אני יודעת שאני בהריון אני כבר בשבוע 10 אני מחייכת כשאני רואה את השק הקטן שבתוכו יש לב קטן שמקפץ ששיך לי אני מלטפת את הבטן התופחת מיום ליום כל הזמן אני אוכלת כמו חזרזיר וכולם נהנים אפילו שאני לא נכנסת לאף תחתון אני מדמיינת וחולמת על הזעטוט/ה שאלד חי ונושם ואקח אותו/ה הביתה אני מדמיינת את הרגע החשוב מכל את הרגע שבו הילד/ה שלי יינק ואז מגיעים להם כל הפחדים והזיכרונות מההריונות הקודמים והלידות הקודמות הזכרונות של כל 5 הילדים היפים שלי שבכו לדקות קצרות ולא זכו להגיע איתי הביתה קשה לי להאמין שהפעם זה יהיה אחרת קשה לי לדמיין איך אני מחזיקה עוד לפחות 25 שבועות אני נורא רוצה להאמין ולקוות שהפעם זה כן יהיה אחרת ושאולי בגלל שיש רק עובר אחד ושאולי בזכות זה שאני אעבור תפר צווארי זה יצליח ואולי כי הפעם אני ובעלי מתנצרים לחלוטין מסקס חוץ מהחלומות האירוטים שמטריפים אותי ואולי כי הפעם אני אצל רופא פרטי אולי הפעם זה כן יצליח ואולי כי סיימתי לשלם על כל החטאים שלי ועל המסטיק שגנבתי מהמכולת השכונתית שהייתי בת שש ואולי כי סיימתי לשלם עם הגילגולים הקודמים שלי ושל אבותיי ואולי כי כמעט כל מי שמכיר אותי לא יודע ואולי כי הפעם זה מגיע לי אני כל כך רוצה להאמין ולשמוח כמו כולם אני רוצה כבר להרגיש את היכולת לשמוח בהריוני אני רוצה הפעם אישור בכתב שהילד/ה שבתוכי יוולד חי אולי אולי הפעם זה ייגמר אחרת מתי כבר אוכל לשמוח מתי אוכל לזעוק לעולם ולצעוק עומד להיוולד לי ילד/ה מתי כבר אפסיק לפחד שכל אפצ'י שאני עושה גורם להפלה מתי אפסיק לחפש דם כשאני משתינה מתי מתי אוכל להיות שמחה
 
עונה לך גם כאן

שמחה שלמה תהיה לך רק אחרי הלידה הטובה (והיא תהיה!) ועד אז יש לך עוד לפחות 25 שבועות של מתח, אבל אחר כך תסלחי על כל המתח הזה. הפעם יש לך עובר אחד וזה מאוד שונה ממה שהיה אצלך בעבר (אם אני מזהה נכון מי את) ואני מאמינה שזה יהיה המפתח להצלחה. בודאי שאין קשר לחטאים קטנים מן העבר. הניחי לעבר והתמסרי להווה ולעתיד.
 

harelr6

New member
כתיבתך מרגשת ואמיתית כל כך.

מזדהה איתך בהרבה דברים ומבינה את חרדותייך. מאחלת לך המון הצלחה ושתתגשם משאלת לבך ואכן תחבקי תינוק מקסים בעוד 25 שבועות (בערך). חיבוקים נילי.
 

mika06

New member
הכמיהה שלך היא כוח

תזכרי את זה בכל רגע ורגע וגם ברגעי הפחד הקשים מנשוא. ריגשת אותי עד דמעות... אני כל כך מבינה עד כמה קשה להתנתק מחוויות הפחד המציף ומאידך כמה גדולה היא הכמיהה להניח לזה ופשוט להיות. שולחת לך חיבוק חם ומאחלת לך ימים של שלווה ואושר. מיקה.
 

סאלי33

New member
סמויה יקרה

השורות שכתבת האלו בי צמרמורת...אני כל כך מזדהה עם חלק גדול מהדברים שכתבת...הלוואי שמישהו היה יכול להבטיח שההריון הזה יגמר בשמחה גדולה...אבל אפילו הרופאים נמנעים לדבר על העתיד ועוקבים משבוע לשבוע מחודש לחודש.... וככל שהזמן עובר והימים והשבועות נאספים כך החששות מתגברים מצד אחד יש אופטימיות שהולכת וגוברת על כל תחושה ובעיטה קטנטנה מצד שני יותר ויותר קשה כי החששות הופכים מוחשיים...ומה עם עוד פעם? מאחלת לך שהפעם הזו תהיה שונה, שמכל הצער והאכזבות יצמח אושר כה גדול שרק את תוכלי להעריך...
 

ו שתי

New member
את כותבת מרגש מאד

ואני מאחלת לך מכל הלב, שממש בקרוב (כמו שאש"פ כתבה- בעוד 25 שבועות לפחות) תזכי להיות מאושרת ושמחה ומחובקת עם התינוק הבריא שלך
 

טוש10

New member
את לא לבד../images/Emo140.gif

אין לי מילים לתאר עד כמה אני מרגישה אותו דבר כמוך. אין לכך תרופת פלא מלבד הזמן שיעשה את שלו. חיזקי ואמצי
 
../images/Emo201.gifמזדהה איתך

כתבת יפה מאוד ומרגש אני אומרת לעצמי שארגע קצת כשיעבור השבוע שבו ילדתי את לביא. מאחלת לך עוד -28-30 שבועות של הריון
 

nklein1

New member
מזדהה ומחזקת

כתבת מקסים ואין לי מה להגיד גם אני רוצה שירד מלאך משמים וילחש לי "זה הכל נסיון, בסוף הכל יהיה בסדר" גם אני כבר רוצה להיות ארחי וסופרת כל שבוע שעובר בסדר באנחת רווחה. גם אני לפני יום שני חרדה באופן קבוע (לפני הUS)ואני רק רוצה להגיד לך שאני מחזיקה לך ולי ולכל השאר אצבעות ושולחת חיבוק חם ומקווה שלכולם הכל יהיה בסדר... המשך הריון ארוך קל ומשעמם...נעמה
 
למעלה