מתי כספי במועדוני הג'ז בניו יורק../images/Emo11.gif
תראו איזה יופי של דבר!! ימי בנימינה של מרתפי הג'ז בניו יורק מאת בן שלו שירים של מתי כספי נשמעים לאחרונה לא מעט במועדוני הג'ז הניו-יורקיים. "הסאונד כאן נוטה להיות אפל, אפרורי. בנגינה שלנו יש איזו חמימות", אומר הגיטריסט גלעד הקסלמן, שבא לישראל עם הפסנתרן עומר קליין כדי לקדם דיסקים שהוציאו מתי כספי לא יודע את זה, אבל רבים משיריו מנוגנים לאחרונה במועדוני ג'ז בניו יורק לעתים תכופות. את ההסבר לכך אפשר לחלק לשלושה מרכיבים: ראשית, בניו יורק פועלים בשנים האחרונות כמה עשרות ג'זיסטים ישראלים צעירים, שמספרם עולה בהתמדה וכך גם המעמד של חלק מהם בתוך הסצינה המקומית. שנית, עדיין לא התגלה ג'זיסט ישראלי בן 20-40 שלא גדל על המוסיקה של כספי ומעריץ אותו. שלישית, משהו בחוויה הניו-יורקית גורם לאמנים שהגיעו לעיר זה לא כבר להתחבר בצורה עמוקה מאי פעם לשורשים התרבותיים שלהם. והתוצאה: "ימי בנימינה", "ברית עולם" ו"שלום עליכם" במועדונים כמו ה"Fat Cat", "ג'ז גאלרי" ו"סמולס". "רק בניו יורק הבנתי כמה אני אוהב את כספי, כמה לנגן את השירים שלו, ששמעתי בילדותי, עושה אותי מאושר", אומר הגיטריסט גלעד הקסלמן, בן 24, שנתיים וחצי בניו יורק. "כשאתה נמצא במקום שלא משדרים את השירים האלה ברדיו, אתה נופל מכמה שהם יפים, מכמה שהם בשורשים שלך. וכשאני מנגן אותם במועדון בניו יורק, אני מרגיש שזה מעניין את האוזן של חובב הג'ז האמריקאי", הוא מסביר. ביצוע ל"ילדותי השנייה" של כספי סוגר את אלבום הבכורה של הקסלמן, "SplitLife", שיצא לאחרונה בחברת התקליטים הניו-יורקית "סמולס רקורדס". "לאדם צעיר שמחליף בית ועובר למקום כמו ניו יורק, שיש בו כל כך הרבה גירויים, יש שתי ברירות: או להתערבב או להתפקס על הפנימיות שלו. אצלי קרה הדבר השני", אומר הפסנתרן עומר קליין, גם הוא בן 24, שפועל בניו יורק רק כמה חודשים, אחרי שנת לימודים בבוסטון. גם קליין נוהג לנגן שירים של כספי בהופעות, כפי שהרבה לעשות בישראל, ולצדם שירים של בועז שרעבי וגם את "בדד" של זהר ארגוב, שאותו ביצע לאחרונה יחד עם הקונטרבסיסט עומר אביטל. "שנינו מחוברים לשיר ויודעים מה הוא מבטא, ולכן לא הפתיע אותי שהרוח של 'בדד' עברה לקהל הניו-יורקי", אומר קליין, שהוציא לאחרונה עם הקונטרבסיסט חגי כהן-מילוא את האלבום "דואט" בלייבל הג'ז הספרדי "פרש סאונד". השיר הישראלי שעליו קיבל את התגובות החמות ביותר מקהל לא ישראלי, מוסיף קליין, היה "שני שושנים" של מרדכי זעירא, שזיכה אותו ואת כהן-מילוא בפרס הראשון בתחרות יוקרתית להרכבי ג'ז צעירים שנערכה בסוף השנה שעברה בבלגיה. קליין והקסלמן נמצאים כעת בביקור בישראל, שבו הם מקדמים את הדיסקים החדשים שלהם. הערב ב-21:00 הם יופיעו יחד במועדון "לבונטין 7" בתל אביב וינגנו כמה קטעים של קליין, קטע של הקסלמן ומן הסתם גם שיר או שניים של כספי. "זאת תהיה הפעם הראשונה שננגן יחד שלא במסגרת של ג'ם סשן", אומר קליין. בהופעה מאוחרת יותר הערב, באותו מועדון, יציג הקסלמן קטעים מאלבומו החדש עם הקונטרבסיסט גלעד אברו והמתופף דניאל פרידמן. קליין יקיים שתי הופעות דואט נוספות בהמשך השבוע. במוצאי שבת, ב"מעבדה" בירושלים, יופיע יחד עם הסקסופוניסט דניאל זמיר; יומיים קודם לכן, במבצר שוני בבנימינה, ישתף פעולה עם אלון אולארצ'יק, שנכח בכמה הופעות של קליין לפני כשלוש שנים, התלהב מהפסנתרן הצעיר והזמין אותו להשתתף בהופעות שלו ובהקלטות האלבום שיוציא בקרוב. נחיתה רכה הקסלמן וקליין לא היו זוכים כעת לניצני הכרה בניו יורק אלמלא היו מוסיקאים מעולים וגם אנשים נחושים, שאינם חוששים לצלצל לג'זיסטים ניו-יורקים בעלי שם ולהציע להם לנגן אתם; אבל הם הראשונים להודות שהנחיתה שלהם היתה רכה יותר מאשר זו של ג'זיסטים ישראלים שקדמו להם. כשעומר אביטל, הקונטרבסיסט אבישי כהן והטרומבוניסט אבי ליבוביץ' הגיעו לניו יורק לפני כ-15 שנה, לא היה מי שיעזור להם להתברג בסצינה המקומית. ההצלחה המרשימה שלהם יצרה שם טוב לג'ז הישראלי ("הדיבור בעיר הוא ש"'Israelis are bad', אומר הקסלמן) ועודדה ג'זיסטים ישראלים רבים לנסות את מזלם בניו יורק. וכך, כשהקסלמן הגיע לעיר הוא נלקח מיד תחת חסותה של הסקסופוניסטית ענת כהן, מעמודי התווך של קהילת הג'ז הישראלית בניו יורק, שהזמינה אותו לנגן אתה בהופעות והכירה לו מוסיקאים מקומיים; וכשקליין וכהן-מילוא הציעו את האלבום שלהם לחברת התקליטים, אביטל וליבוביץ' התקשרו לבעל החברה והרעיפו מחמאות על שני המוסיקאים הצעירים. האם המלה "קהילה" באמת מתאימה לתיאור קבוצת הג'זיסטים הישראלים שפועלים בניו יורק? הקסלמן וקליין מתלבטים מה לענות. "המוסיקאים הישראלים הולכים אחד להופעות של השני, אבל יש מידה מסוימת של מיתוס בטענה שזאת ממש קהילה. יותר נכון לומר שיש כמה קבוצות קטנות של חברים", אומר קליין. לדברי הקסלמן, "לצד סוג של קהילתיות, יש גם התכנסות בתוך האינדיווידואליות. זה טוב. חשוב שיש קהילה, אבל לא פחות חשוב לצאת ממנה. לא באתי לניו יורק כדי לנגן עם ישראלים". האלבום החדש של הקסלמן נולד כמעט במקרה. חברי הטריו הקבוע של הגיטריסט לא יכלו להגיע להופעה במועדון ה"פאט קאט", והוא הזמין במקומם את המתופף ארי הניג והבסיסט ג'ו מרטין. את מה שקרה לשלושת המוסיקאים באותו ערב מתאר הקסלמן כESP" (Extra Sensory Perception) - הבנה הדדית שקרובה מאוד לטלפתיה". הבנה מהסוג הזה מאפיינת באופן מסורתי הרכב ג'ז של טריו פסנתר, מביל אוונס ועד בראד מלדאו. "המון דברים בנגינה שלי שואפים להיות פסנתריים", מודה הקסלמן. "למעשה, אני לא כל כך אוהב גיטרה. לפעמים אני מופתע שאנשים קוראים לי להופעה ולא לפסנתרן". הקסלמן, שנמצא כעת בעיצומה של שנת הלימודים השלישית בבית הספר ניו סקול, אומר שהשהות בניו יורק שינתה את הנגינה שלו. "איך שהגעתי לעיר הנגינה שלי עברה טרנספורמציה, שהייתי לגמרי מודע לה. לג'ז הניו-יורקי יש סאונד משלו - משהו בקצב דוחף קדימה, באופן שמשקף את סגנון החיים כאן, את הקיצוניות של המקום. הלך הרוח הזה דבק בנגינה שלי. היא יכולה להיות מאוד נמרצת או מאוד מלנכולית, מאוד קולקטיווית או מאוד לעצמה". אך למרות ההשפעה הניו-יורקית הברורה עליו ועל חבריו, הקסלמן מזהה ייחוד בנגינתם של הג'זיסטים הישראלים. "הסאונד הניו-יורקי נוטה להיות אפל, אפרורי, טיפה קר. אני חושב שבנגינה שלנו, למרות ההבדלים הגדולים בינינו כאינדיווידואלים, יש איזו חמימות שמדברת ללבם של המאזינים". דומים אבל שונים הקסלמן וקליין הם דוגמה מצוינת להבדלים בין שני אינדיווידואלים. בעוד הקסלמן, למרות התקרבותו לשורשיו המוסיקליים, יונק בעיקר מהמסורת של הג'ז, הנגינה של קליין נטועה עמוק במוסיקה הישראלית (ולאחרונה גם במוסיקה ערבית וצפון-אפריקאית). "התגובה הכי שכיחה שאני מקבל על הנגינה שלי מתייחסת לקצב שלה, לתחושה הריתמית שנובעת פחות מג'ז רגיל ויותר ממוסיקה מרוקאית ותוניסאית, משירים מזרחיים, מגרובים של מתי כספי. אני חושב שמצאתי דרך אישית להקרין את הקצביות הזאת, וזה זוכה לתגובה כמעט מכל מוסיקאי אמריקאי שאני מנגן אתו. הרבה פעמים שואלים אותי אם בנוסף להיותי פסנתרן אני גם מתופף". קליין היה חבר בישראל בטריו "נגני רחוב", שבו ניגנו גם כהן-מילוא והמתופף מארק מושייב. בקיץ 2005, יום אחרי הופעה כושלת בפסטיבל הג'ז באילת שסימנה את סופה של השלישייה, נסעו קליין וכהן-מילוא לבוסטון, ללמוד בקונסרבטוריון היוקרתי של ניו אינגלנד.....
תראו איזה יופי של דבר!! ימי בנימינה של מרתפי הג'ז בניו יורק מאת בן שלו שירים של מתי כספי נשמעים לאחרונה לא מעט במועדוני הג'ז הניו-יורקיים. "הסאונד כאן נוטה להיות אפל, אפרורי. בנגינה שלנו יש איזו חמימות", אומר הגיטריסט גלעד הקסלמן, שבא לישראל עם הפסנתרן עומר קליין כדי לקדם דיסקים שהוציאו מתי כספי לא יודע את זה, אבל רבים משיריו מנוגנים לאחרונה במועדוני ג'ז בניו יורק לעתים תכופות. את ההסבר לכך אפשר לחלק לשלושה מרכיבים: ראשית, בניו יורק פועלים בשנים האחרונות כמה עשרות ג'זיסטים ישראלים צעירים, שמספרם עולה בהתמדה וכך גם המעמד של חלק מהם בתוך הסצינה המקומית. שנית, עדיין לא התגלה ג'זיסט ישראלי בן 20-40 שלא גדל על המוסיקה של כספי ומעריץ אותו. שלישית, משהו בחוויה הניו-יורקית גורם לאמנים שהגיעו לעיר זה לא כבר להתחבר בצורה עמוקה מאי פעם לשורשים התרבותיים שלהם. והתוצאה: "ימי בנימינה", "ברית עולם" ו"שלום עליכם" במועדונים כמו ה"Fat Cat", "ג'ז גאלרי" ו"סמולס". "רק בניו יורק הבנתי כמה אני אוהב את כספי, כמה לנגן את השירים שלו, ששמעתי בילדותי, עושה אותי מאושר", אומר הגיטריסט גלעד הקסלמן, בן 24, שנתיים וחצי בניו יורק. "כשאתה נמצא במקום שלא משדרים את השירים האלה ברדיו, אתה נופל מכמה שהם יפים, מכמה שהם בשורשים שלך. וכשאני מנגן אותם במועדון בניו יורק, אני מרגיש שזה מעניין את האוזן של חובב הג'ז האמריקאי", הוא מסביר. ביצוע ל"ילדותי השנייה" של כספי סוגר את אלבום הבכורה של הקסלמן, "SplitLife", שיצא לאחרונה בחברת התקליטים הניו-יורקית "סמולס רקורדס". "לאדם צעיר שמחליף בית ועובר למקום כמו ניו יורק, שיש בו כל כך הרבה גירויים, יש שתי ברירות: או להתערבב או להתפקס על הפנימיות שלו. אצלי קרה הדבר השני", אומר הפסנתרן עומר קליין, גם הוא בן 24, שפועל בניו יורק רק כמה חודשים, אחרי שנת לימודים בבוסטון. גם קליין נוהג לנגן שירים של כספי בהופעות, כפי שהרבה לעשות בישראל, ולצדם שירים של בועז שרעבי וגם את "בדד" של זהר ארגוב, שאותו ביצע לאחרונה יחד עם הקונטרבסיסט עומר אביטל. "שנינו מחוברים לשיר ויודעים מה הוא מבטא, ולכן לא הפתיע אותי שהרוח של 'בדד' עברה לקהל הניו-יורקי", אומר קליין, שהוציא לאחרונה עם הקונטרבסיסט חגי כהן-מילוא את האלבום "דואט" בלייבל הג'ז הספרדי "פרש סאונד". השיר הישראלי שעליו קיבל את התגובות החמות ביותר מקהל לא ישראלי, מוסיף קליין, היה "שני שושנים" של מרדכי זעירא, שזיכה אותו ואת כהן-מילוא בפרס הראשון בתחרות יוקרתית להרכבי ג'ז צעירים שנערכה בסוף השנה שעברה בבלגיה. קליין והקסלמן נמצאים כעת בביקור בישראל, שבו הם מקדמים את הדיסקים החדשים שלהם. הערב ב-21:00 הם יופיעו יחד במועדון "לבונטין 7" בתל אביב וינגנו כמה קטעים של קליין, קטע של הקסלמן ומן הסתם גם שיר או שניים של כספי. "זאת תהיה הפעם הראשונה שננגן יחד שלא במסגרת של ג'ם סשן", אומר קליין. בהופעה מאוחרת יותר הערב, באותו מועדון, יציג הקסלמן קטעים מאלבומו החדש עם הקונטרבסיסט גלעד אברו והמתופף דניאל פרידמן. קליין יקיים שתי הופעות דואט נוספות בהמשך השבוע. במוצאי שבת, ב"מעבדה" בירושלים, יופיע יחד עם הסקסופוניסט דניאל זמיר; יומיים קודם לכן, במבצר שוני בבנימינה, ישתף פעולה עם אלון אולארצ'יק, שנכח בכמה הופעות של קליין לפני כשלוש שנים, התלהב מהפסנתרן הצעיר והזמין אותו להשתתף בהופעות שלו ובהקלטות האלבום שיוציא בקרוב. נחיתה רכה הקסלמן וקליין לא היו זוכים כעת לניצני הכרה בניו יורק אלמלא היו מוסיקאים מעולים וגם אנשים נחושים, שאינם חוששים לצלצל לג'זיסטים ניו-יורקים בעלי שם ולהציע להם לנגן אתם; אבל הם הראשונים להודות שהנחיתה שלהם היתה רכה יותר מאשר זו של ג'זיסטים ישראלים שקדמו להם. כשעומר אביטל, הקונטרבסיסט אבישי כהן והטרומבוניסט אבי ליבוביץ' הגיעו לניו יורק לפני כ-15 שנה, לא היה מי שיעזור להם להתברג בסצינה המקומית. ההצלחה המרשימה שלהם יצרה שם טוב לג'ז הישראלי ("הדיבור בעיר הוא ש"'Israelis are bad', אומר הקסלמן) ועודדה ג'זיסטים ישראלים רבים לנסות את מזלם בניו יורק. וכך, כשהקסלמן הגיע לעיר הוא נלקח מיד תחת חסותה של הסקסופוניסטית ענת כהן, מעמודי התווך של קהילת הג'ז הישראלית בניו יורק, שהזמינה אותו לנגן אתה בהופעות והכירה לו מוסיקאים מקומיים; וכשקליין וכהן-מילוא הציעו את האלבום שלהם לחברת התקליטים, אביטל וליבוביץ' התקשרו לבעל החברה והרעיפו מחמאות על שני המוסיקאים הצעירים. האם המלה "קהילה" באמת מתאימה לתיאור קבוצת הג'זיסטים הישראלים שפועלים בניו יורק? הקסלמן וקליין מתלבטים מה לענות. "המוסיקאים הישראלים הולכים אחד להופעות של השני, אבל יש מידה מסוימת של מיתוס בטענה שזאת ממש קהילה. יותר נכון לומר שיש כמה קבוצות קטנות של חברים", אומר קליין. לדברי הקסלמן, "לצד סוג של קהילתיות, יש גם התכנסות בתוך האינדיווידואליות. זה טוב. חשוב שיש קהילה, אבל לא פחות חשוב לצאת ממנה. לא באתי לניו יורק כדי לנגן עם ישראלים". האלבום החדש של הקסלמן נולד כמעט במקרה. חברי הטריו הקבוע של הגיטריסט לא יכלו להגיע להופעה במועדון ה"פאט קאט", והוא הזמין במקומם את המתופף ארי הניג והבסיסט ג'ו מרטין. את מה שקרה לשלושת המוסיקאים באותו ערב מתאר הקסלמן כESP" (Extra Sensory Perception) - הבנה הדדית שקרובה מאוד לטלפתיה". הבנה מהסוג הזה מאפיינת באופן מסורתי הרכב ג'ז של טריו פסנתר, מביל אוונס ועד בראד מלדאו. "המון דברים בנגינה שלי שואפים להיות פסנתריים", מודה הקסלמן. "למעשה, אני לא כל כך אוהב גיטרה. לפעמים אני מופתע שאנשים קוראים לי להופעה ולא לפסנתרן". הקסלמן, שנמצא כעת בעיצומה של שנת הלימודים השלישית בבית הספר ניו סקול, אומר שהשהות בניו יורק שינתה את הנגינה שלו. "איך שהגעתי לעיר הנגינה שלי עברה טרנספורמציה, שהייתי לגמרי מודע לה. לג'ז הניו-יורקי יש סאונד משלו - משהו בקצב דוחף קדימה, באופן שמשקף את סגנון החיים כאן, את הקיצוניות של המקום. הלך הרוח הזה דבק בנגינה שלי. היא יכולה להיות מאוד נמרצת או מאוד מלנכולית, מאוד קולקטיווית או מאוד לעצמה". אך למרות ההשפעה הניו-יורקית הברורה עליו ועל חבריו, הקסלמן מזהה ייחוד בנגינתם של הג'זיסטים הישראלים. "הסאונד הניו-יורקי נוטה להיות אפל, אפרורי, טיפה קר. אני חושב שבנגינה שלנו, למרות ההבדלים הגדולים בינינו כאינדיווידואלים, יש איזו חמימות שמדברת ללבם של המאזינים". דומים אבל שונים הקסלמן וקליין הם דוגמה מצוינת להבדלים בין שני אינדיווידואלים. בעוד הקסלמן, למרות התקרבותו לשורשיו המוסיקליים, יונק בעיקר מהמסורת של הג'ז, הנגינה של קליין נטועה עמוק במוסיקה הישראלית (ולאחרונה גם במוסיקה ערבית וצפון-אפריקאית). "התגובה הכי שכיחה שאני מקבל על הנגינה שלי מתייחסת לקצב שלה, לתחושה הריתמית שנובעת פחות מג'ז רגיל ויותר ממוסיקה מרוקאית ותוניסאית, משירים מזרחיים, מגרובים של מתי כספי. אני חושב שמצאתי דרך אישית להקרין את הקצביות הזאת, וזה זוכה לתגובה כמעט מכל מוסיקאי אמריקאי שאני מנגן אתו. הרבה פעמים שואלים אותי אם בנוסף להיותי פסנתרן אני גם מתופף". קליין היה חבר בישראל בטריו "נגני רחוב", שבו ניגנו גם כהן-מילוא והמתופף מארק מושייב. בקיץ 2005, יום אחרי הופעה כושלת בפסטיבל הג'ז באילת שסימנה את סופה של השלישייה, נסעו קליין וכהן-מילוא לבוסטון, ללמוד בקונסרבטוריון היוקרתי של ניו אינגלנד.....
