מתי להציף?

mayafit

New member
מתי להציף?

המלצה לאלה שזה טרם הוטמע בהם.
בין מבקרי מאמר זה במקור יש הטוענים שזו שטות.
איך מדריכים בארץ מטפלים בסוגייה זו?
 

טל ר

New member
50% מסכים

כשלמדתי לטוס, מיומנויות הטיסה הבסיסיות באו לי "טבעי", פחות-או-יותר, וניווט היה די straight-forward. עשר השניות האחרונות של כל נחיתה, לעומת זאת, היו מאבק חוזר ונשנה, ואפילו גרוע מכך בלילה. במצב הקיצוני היתה לי טיסת ניווט שבה לא הצלחתי לנחות באחד מהשדות המתוכננים - ניסיתי פעמיים, לא הצלחתי בשתיהן, ויתרתי והמשכתי הלאה לשדה הבא.
הקשיים העיקריים היו שניים: נחיתה ברוח צד, וגובה נכון להצפה, כלומר המאמר פוגע לא רע בנקודות שהקשו עלי.

עם הזמן רכשתי מיומנות ובסוף הצלחתי. עדיין ישנן נחיתות קשות מאחרות - אבל אני כבר לא בא לנחיתה עם פחד מכישלון חרוץ. אני מאוד מסכים עם המלצת הסיפא של המאמר, ולאחר שקיבלתי רישיון עשיתי בדיוק את זה בשדה PSM שבו יש מסלול מאוד ארוך (11,000 רגל). לי זה עזר ברמה כלשהיא, ואני שמח שעשיתי את זה. לגבי השיטה עם להביט רחוק וכו' - אני חושב שזה מאוד אישי וקשה לומר ששיטה זו טובה להערת גובה, ברם שמנסיוני הטכניקה משתנה ממטוס אחד למשנהו, שהרי לא כל מטוסי התעופה הכללית באותו גובה הם (לדוגמא אני למדתי על Diamond DA20 שהיה נמוך מאוד, אבל המעבר ל-PA28 הצריך התאמה של ההרגלים).

אני לא יודע מהם החניכים שנתקלים בבעיה זו (כמוני) ומי אלו שזה בא להם טבעי, אבל ליבי ליבי למתקשים כמוני.

טל
 
מתי להציף?

כל עצה וניסיון אחרים טובים להאמר ולהישמע. היישום כבר פרטני.
כטייס GA בעבר ואז"מ בהווה ,ובאופן אישי, אני מוצא שהמאמר רלוונטי יותר למסלולים ארוכים ובתרגול לא נכון עשוי לגרום ליותר נזק מתועלת וזאת בגלל ההתמקדות העיקרית באופק והתקבעות "ראיית צינור" בשלב זה של הטיסה.
בתחום אז"מ בו המסלולים משתנים וכוללים תוואי שטח שונים השיטה, לטעמי, פחות רלוונטית אם כי יש מצב לשילוב יחד עם בקרה תמידית של מצב האופק ותוואי הקרקע בראיה רוחבית יחסית לאף המטוס.
אין ספק שהצפה נכונה תוביל לנחיתה טובה. מבחינתי כל טיסה\נחיתה היא אימון לזו שאחריה.

אבי
 

mayafit

New member
אבי,

לדעתי במסלול ארוך לא צריכה להיות בעיה כלל.
ברגע שאתה חולף את סף המסלול אין לך בעיה לתת למטוס לשקוע תוך בקרה ולהגיע לקרקע כשלפניך עוד מסלול ארוך.
הבעיה קיימת במסלול קצר כדוגמת הרצליה, כאן צריך להיות מיומן יותר בתהליך ההצפה.
לדעתי המאמר טוב למסלול קצר ולאלה שההצפה אינה מגיעה להם "בטבעיות".
ראה עמדו של טל למעלה.
 

rafibo

New member
בעייה בהערכת גובה יכולה להיות בכל אורך של מסלול.

מסלולים ארוכים סלחנים יותר בכל הנוגע לחוסר דיוק בנקודת הנגיעה (כי אם לא נוגעים במקום המדוייק זו פחות נורא) אבל הם אינם חפים מבעייה בהערכת הגובה ואינם קלים יותר לטייס מבחינה זו. הערכת גובה לא נכונה עלולה לגרום לנחיתה כבדה, אם בגלל הצפה גבוהה מדי שגורמת ל"נפילה" מגבוה, או בגלל ניסיון להציף נמוך מדי, מה שגורם לפגיעה במסלול ללא הצפה.
אחת השיטות שעוזרות להעריך את גובה ההצפה הוא למקדם אופטית את העיניים והמבט בקצה המסלול, אבל להקדיש במהלך השלבים האחרונים של הפיינל תשומת לב לשולי המסלול, הנמצאים בראיה ההיקפית (בחלק התחתון הימני והשמאלי של שדה הראייה). המבט קדימה מאפשר הערכה רוחבית טובה ומקל למקם את המטוס במרכז המסלול ולישר את ציר האורך שלו עם המסלול לקראת הנגיעה. שולי המסלול בראייה ההיקפית מאפשרים הערכה טובה של הגובה (אחרי תרגול, כמובן).

רפי
 

jsurie

New member
נחיתה

על הנייר כל התאוריות יפות, אולי גם טובות. מעשית -שני פתרונות בלבד, גישה נכונה וניסיון. כפי שתמיד אני אומר - במקום לגהץ את השמיים תתאמנו ב-T&G, בחצי שעת טיסה בהרצליה ניתן לנחות 6 פעמים (כמובן ללא הקפה של ג'מבו).
כשהייתי נוחת בבן גוריון הייתי טס בגובד 1/2 מ' מתחילת מסלול עובר 2/3 סוגר מנוע ונוחת. גם להתאמן וגם למנוע הסעה ארוכה.
 

eli3443

New member
האם ניתן לבצע ההליך על ידי שמירת מהירות מעל מהירות ההזדקרות

ושעור הנמכה מינימלי ?
 

eli3443

New member
תודה

מה בערך שעור הנמכה בצסנה כך שהנוסע ליד לא יזעק ?
 
למעלה