מרצ מפלגה לא רלוונטית היום
רק גילוי נאות לפני-כן: אני תומך ותמכתי במלחמה הזו, וגם סברתי מוקדם הרבה יותר שהיה רצוי ללכת על מבצע נרחב ואולי אף לערב את סוריה. למרצ יש הרבה בעיות אובייקטיביות ללא קשר אם הדעות שהיא מקדמת הן ראויות בעיניי. אחת מהן הוא חוסר המיקום שלה על הרצף הפוליטי במדינת ישראל. זכור לי כי בתחילת המלחמה היה ראיון עם שולמית אלוני. היא הביעה את כעסה על הפגיעה המתמשכת באזרחים בצד הלבנוני. לא הסכמתי עם דעותיה, אבל היה מכובד בעיניי לשמוע אותה. היא ריגשה אותי, היא עשתה לי כאב בטן, היא גרמה לי לחשוב. היא התמודדה יפה עם שאלות שהוטחו בה ובאמת הגיבה להן ולא דיקלמה סיסמאות. היא ציטטה מהתנ"ך, היא ציטטה קאמי. הרהרתי לעצמי באותו רגע - אם אלוני הייתה היום יו"ר מרצ ומובילה אותה לקו שכזה בחיים לא הייתי תומך במרצ, אבל הייתי מאוד שמח וגאה שיש במדינה שלי מפלגה כזו. ביילין הוא אישיות מדהימה, אדם שבהחלט היה ראוי שיהיה שר בכיר וחבר קבינט. אבל עמדותיו לא שונות מהותית מעמדותיה של פרופ' תמיר, אבישי ברוורמן, עמי איילון, דני יתום או עמיר פרץ וכדו'. יש כמה ניואנסים, את חלקם אני אוהב יותר את חלקם אני אוהב פחות, אבל חייבים להודות שזה מגוחך שהוא מוביל מפלגה שמתחרה בכל האנשים האלו. מנגד אנשים במרצ שחלק מזהים ככאלו שמובילים אותה להיות מפלגת זכויות אדם צעקנית, למשל ח"כ גלאון, הם אנשים רדודים, פלקטיים, כאלו שלא מבינים את המשמעות של הדברים שהם אומרים וכו'. אם מרצ הייתה היום בראשות ח"כ גלאון הייתי מתבייש בקיומה של המפלגה ומתפלל שלא תעבור את אחוז החסימה. אגב - התפלאתי שבשום מקום לא ראיתי דיון על המאמר החשוב והמצויין של גדי טאוב מהיום - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3290442,00.html