קרדיט תמונה FREEPIK
בדקנו את התשובה לשאלה הנ"ל עם עורך דין רועי סבג, המתמחה בדיני עבודה ובקיא בזכויות עובדים. האמור בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי וכדאי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה באשר לצעדים שבהם כדאי לנקוט.
סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק קובע כי: "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
הגם שחוק יסוד חופש העיסוק הינו מתחום המשפט המנהלי, נפסק כי עקרונותיו מחלחלים גם למשפט הפרטי מכוח תקנת הציבור. במילים אחרות, הזכות לחופש העיסוק - אינה זכות מוחלטת, ולכן בכל מקרה ומקרה יש לדון בהיקפה אל מול פגיעה אפשרית בה ובלבד שהיא מידתית ונועדה לתכלית ראויה.
בהינתן שהזכות לחופש העיסוק אינה מוחלטת, הרי שלעיתים היא מתנגשת עם זכויות יסוד אחרות, כגון זכות הקניין, ולרבות קניין רוחני המהווה "סוד מסחרי", המוגן על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל ידי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.
עוולות מסחריות מגדיר "סוד מסחרי" באופן הבא: "'סוד מסחרי', 'סוד' – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
בית הדין לעבודה קבע בפסיקתו כי ככלל, רצונו של מעסיק למנוע מעובדו או מעובדו לשעבר להתחרות בו אינו "אינטרס לגיטימי" שיש בו כדי להצדיק את הגבלת חופש העיסוק שלו, וכבר נפסק ביחס לכך, כי "אי תחרות כשלעצמה" נוגדת את תקנת הציבור.
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, בית הדין לא יאכוף תניית אי-תחרות שאינה באה לשרת אינטרס לגיטימי של המעסיק, וזאת משיקולים של תקנת הציבור, של הגנה על זכות היסוד לחופש העיסוק של העובד ומכוח אינטרס הציבור בקיומה של תחרות חופשית.
יחד עם זאת, בית הדין לעבודה פסק כי האינטרס ה"קנייני" או "מעין קנייני" של המעסיק במידע סודי או האינטרס הנגזר מחובת תום הלב, עולה לעיתים כדי "אינטרס לגיטימי" שיש בו להצדיק הגבלת עיסוקו של עובד. בנוסף, בית הדין קבע כי על אף שניתן להגביל את עיסוקו של עובד גם ללא תניית הגבלת עיסוק מפורשת, קיימת חשיבות לתניית הגבלת עיסוק מפורשת.
אכיפת תניית אי תחרות והגבלת עיסוק
על מנת לאכוף תניית הגבלת עיסוק, על החברה להוכיח שני עניינים מצטברים:עניין ראשון, כי התניה באה להגן על אינטרס לגיטימי בר הגנה וזאת בשונה מ"התחייבות עירומה" שתכליתה היחידה היא למנוע מהעובד להתחרות במעסיקו.
עניין שני, כי צו המניעה המבוקש אינו מעבר לדרוש לצורך הגנה על אותו אינטרס.
מהו סוד מסחרי?
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר מהו "סוד מסחרי" באופן הבא: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".בתי הדין לעבודה קבעו בפסיקותיהם מספר מבחנים לצורך הקביעה האם מידע מסוים מהווה סוד מסחרי, ראו לדוגמה חלקו מהמבחנים:
האם המידע צריך להקנות יתרון מסחרי לבעליו, האם המידע נגיש לציבור, או שמדובר במידע שיצירתו וגיבושו כרוכים בהשקעה של זמן, ממון ומאמץ (סוד מסחרי לא יהיה נגיש לציבור); יש להביא בחשבון את החיסכון בהשקעה למי שנגלה לו הסוד המסחרי .
כמו כן, בית הדין לעבודה קבע כי ככל שמדובר בידע כללי ובמיומנות מקצועית שנרכשו במהלך העבודה, אינטרס הציבור מחייב כי באלה יוכל העובד להשתמש גם אצל מעסיק אחד או כעצמאי. לא כן לגבי סודות מסחריים מיוחדים האופייניים לעסק ספציפי, שהשימוש בהם על ידי העובד עשוי לגרום נזק למעסיק. לגבי אלה האחרונים, זכאי המעסיק להגנה של בתי הדין לעבודה.
רועי סבג, עורך דין דיני עבודה חיפה – בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ובעל ניסיון בייצוג עובדים וניהול הליכים מורכבים בבתי הדין לעבודה. האמור בכתבה זו אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין דיני עבודה.
האמור בכתבה לעיל התבסס על פסק הדין סע"ש (אזורי חי') 176-11-20 הארט 4 יו בע"מ - מירב אביטן (נבו 27.03.2023).