מתי מתאים יותר מתי מתאים פחות

tlingit

New member
מתי מתאים יותר מתי מתאים פחות../images/Emo35.gif

אני סקרנית לגבי גיאות ושפל בעשיה האימונית, בעיקר מהצד שלנו המאמנים. מה משפיע על מספר המתאמנים איתם אתם עובדים? האם בכלל קורה שאתם חשים צורך להפחית את מספר המתאמנים שלכם? אילו סיבות, או נסיבות, יכולות לגרום לכם להחליט להתחיל פחות אימונים חדשים? האם קורה לכם שאתם מחליטים שבזמן מסויים אתם מעוניינים לעבוד עם פחות מתאמנים, או שאתם מתאימים את עצמכם למתרחש? מתוך נסיונכם ולאורך זמן, האם יצרתם איזו התאמה עם ה"גיאות והשפל הטבעיים" של תקופות השנה והעבודה שלכם באימון? כלומר האם זיהיתם תקופות בהם יש פחות מתאמנים - אולי פחות אנשים מתחילים אימונים, אולי פחות מגיעים לאימונים - ומתארגנים על פי זאת? באילו זמנים/תקופות אתם מחליטים לקחת פחות מתאמנים ובאילו זמנים יותר? איך אתם מווסתים את מספר המתאמנים?
 
בהחלט יש גאות ושפל

ובמחשבה שניה לא אוהבת את הדימוי הזה. כי תקופות רגועות הן לא תקופות שפל מבחינתי. יש תקופות ממש עמוסות ויש תקופות שפתאום מתפנה מקום. אני שמתי לב שקצב זרימת המתאמנים זהה לרמת היכולת שלי לקבל אותם. כלומר תקופות של רגיעה לרוב נובעות מצורך שלי. וזרימת המתאמנים כבר מתאימה את עצמה. מה שכן בתקופות כאלו אל איזום מהלכים שיווקים להביא מתאמנים. למרות שחייבת להגיד שאני באופן כללי כמעט שלא עושה פעולות כאלו. בכל מקרה אין לי מספיק "קלומטראז'" כדי להסיק מסקנות כוללניות יותר על התקופות האלו. שיהיה לך יום נפלא, ג'וי
 

tlingit

New member
תודה על השיתוף ../images/Emo13.gif

הדברים שלך הזכירו לי משהו שרוח המדבר לימד אותנו כאן בפורום מתוך ה NLP "אין כזה דבר הנקרא כישלון, יש רק משוב. והמשוב הוא רק מידע" אולי היה יותר כיף להשתמש במונחים המקבילים באנגלית
 

Yin

New member
גאות ושפל חליפות

זה שנולד ליד הים ביצוע: חוה אלברשטיין מילים: רחל שפירא לחן: משה וילנסקי זה שנולד ליד הים, זה שנולד ליד הים, כבר יש בו משהו כחולי, רוגש מאוד וגבה גלי, קנאה לרוח. ספק צולל, ספק שוחה. כבר יש בו משהו בוכה, יסוד מלוח. גאות ושפל חליפות, וסערות שמתעייפות בנמל הבית, בנמל הבית. זה שנולד ליד הים, זה שנולד ליד הים, כבר יש בו משהו שחפי, המאמץ האינסופי, לקרוא במים. ולפעמים הוא הזיה, של דג קטן או קונכיה בצהריים. גאות ושפל... זה שנולד ליד הים, זה שנולד ליד הים, בחדרים שלו שבויים, כמה איים חשאיים נאות שמיים. תמיד תמיד הוא יחזור, אל קו החוף, רשתות האור, חלקת המים. גאות ושפל...
 

Rוני

New member
יש תקופות שאני מצמצמת פעילו על מנת

לאסוף משאבים אישיים ולהקדיש זמן להתפתחות אישית או למנוחה
 
זוית אחרת....

בתקופות מסויימות מגיעים יותר אנשים עם סוג מסויים של קושי. אני נוטה להתבונן פנימה ולבדוק את עצמי: למה אני מושכת אלי עבודה על נושא זה עכשיו? בתקופות שונות הפוקוס שונה. לגבי עומס עבודה, מספיק שתעבור לי מחשבה בראש: "אני עמוסה מדי, רוצה לנוח" כדי שתהיה ירידה בעבודה. כשיש ערב קבוצתי, מחשבה בנוסח: "לא בא לי ללמד הערב" גוררת טלפונים מכל המשתתפים - כל אחד לא מגיע מסיבה אחרת
לפעמים זה מפחיד איך שזה עובד. מחשבה חיובית ודמיון מודרך עוזרים מן הסתם להגדלת העבודה
 
למעלה