מתי נשבר לנו מההורה החולה

[מני בר]

מתי נשבר לנו מההורה החולה

האם מותר לנו לשנוא אותו?האם עולים רגשות אחרים מלבד החמלה? איך אנחנו מגיבים לפרצי הכעס שלהם ולנדנודים האין סופיים?

 

[אירילה]

להישבר? את לא מתכוונת ברצינות ../images/Emo2.gif

אורח החיים שלי על פיו גדלתי וחונכחתי היא שלעולם לא לשנוא כל אדם ובפרט הורים אם הינם חולים במחלה כל שהיא ,חמלה יש , כל עוד אנחנו בקו הבריאות התקין ומתפקדים כאחד האדם ,ברור שהחמלה משחקת ,הרי אנחנו יודעים איזו הנאות החיים ניטלו מהחולה , כלום האם אנחנו היינו מתחלפים במצבו של חולה האלצהיימר ,או אולי בוא נשים עצמינו במקום החולה , האם נרצה שבנינו ישנאו אותנו? את הרחמים החולה אינו זקוק כי בשלבים המתקדמים המילה רחמים לרוב אינה מובנת לו אלא רק לסביבה הבריאה. התשובה לפרצי הזעם , הכעס והנידנודים היא ברורה ,אבל לצערינו לא כולם שולטים ביצריהם. התשובה היא חד משמעית : אסור לכעוס - תארו לעצמכן תינוק בן שבועיים ,הבוכה כל הזמן ,לא מרגיש טוב ,סובל ,מרגיז??? מוציא מן הדעת??? תכעסו??? תנטשו את התינוק??? אני חושב שבטאתי עצמי היטב. שיהיה לנו רק טוב גרשון

 

[מני בר]

חבל שאתה עוצר דיון חשוב

אוהו כמה כעס יש,זה לא שיך לנטישה וגם על ילדים לפעמים תופסים את הסעיף..ומותר!!! לא קל להיות מטפל לחולה ובטח חולה כזה תובעני ובטח לא קל להודות בכעס שלפעמים עולה ואתה מתכחש לו. ויש את הרגעים שאנחנו בני ה50+ או פחות מרגישים שאנחנו נשאבים לתוך הטיפול הזה והנה עוד מעט אנחנו כבר עוד מעט קשישים ומה עם המשפחות שלנו שנשארות מקופחות במצב הזה.. אשמח לסחוף את חברי הפורום לדיון מעמיק בנושא ללא פחד

 

[אירילה]

אין כאן שום פחד,זו היא השקפת עולמי

מותר לאדם שתהיה לו השקפת עולם על דברים הנוגעים לחייו ,ואין כאן שום נסיון מצידי לעצור את הדיון החשוב שהעלת ,ההפך ,יהיה מאוד מעניין לדעת על השקפות אחרות מלבדי כאן. אני גם חושב שבתור בני 50+ אנחנו רק מוכנים יותר לקראת נעתיד (לא מוכנים לגמרי כמובן)לפחות על סמך הנסיון שיש לנו לצערנו. בקשר להגדרה "משפחות מקופחות" לא בדיוק מסכים להגדרה ,אבל יש לתת לאחרים כאן את הבמה לדיון שאכן מעניין מאוד ותודה שהעלת אותו.

 

[angel19841]

אירילה יש לי שאלה אליך-

אתה מטפל לפי דבריך בחמך, השאלה שלי האם חמך גר איתך וחי איתך יום יום?!

 

[אירילה]

אנחנו גרים בית ליד בית , מלווה אותו

לכל מקום עם חמותי ,הולך איתו לקבוצות התמיכה , רק לא ישן איתו.....

 

[מני בר]

חמך הולך לקבוצת תמיכה?

הוא כנראה בשלב ממש התחלתי של איבוד הזכרון.. נכון?

 

[אירילה]

כן , כבר שנה וחצי ,אצלו אוצר המילים

בתקופה האחרונה התדלדל בבת אחת ,התוקפנות המילולית שלו בדרגה יותר גבוהה וכן ההסתגרות שלו.

 

[מני בר]

עכשיו מובנת תגובתך

חמך עדיין לא חולה במחלת אלצהיימר,אלה רק תסמינים ראשוניים. אני מקווה בשבילכם שלא תסבלו סבל רב אם תהיה חס ןחלילה התדרדרות(הוא בהחלט יכול להיות במצב הזה גם לאורך זמן ולא בהכרח תהיה ירידה תלולה).

 

[אירילה]

מבחינה נפדית אני לפחות מוכן ,לגבי

חמותי ,אני בטוח שלה יהיה קשה.

 

[אירילה]

מבחינה נפשית אני מתכוון

 

[angel19841]

בטח שעולים כעסים

ועצבים כ"כ גדולים!!!! שפשוט אי אפשר לתאר ולהסביר! המחלה הזאת לא קשה לחולים,כמו שהיא קשה מאוד לסובבים שלו שמטפלים בו וכל רגע ורגע,שנייה ושנייה חווים עצבים שלא מהעולם הזה כל זה והחולה אפילו לא מודע למה שמקדישים לו!! (מה שמוסיף לעצבים)

 

[צינצילה 1]

כעס

את הכעס והעצבים שנוצרים יש לתעל למקום אחר.כעס על חולה אלצהיימר זה הדבר האחרון שצריך לעשות , וצריך להבין שאם אנחנו נכעס ונדרדר את החולה זה בסוף יגיע כבומרנג חזרה אלינו ואז נכעס יותר.... חשוב לדעת מתי לקחת פסק זמן מנוחה ! להעביר למישהו אחר את הטיפול זמנית בתרומה כספית. אסור בתחליט האיסור למשוך את הדברים למשבר יפה שעה אחת קודם לטפל בנושא

 

[מני בר]

הגדרת מצוין

לא התכוונו שיש לכעוס על החולה ולנזוף בו או להכותו בתגובה למכות שמקבלים מהם לפעמים ,על הנדנודים הרבים והתובענות וכן יש לקחת פסק זמן כי אם לא משתגעים. ומותר לומר:אני כועס,כן מותר,זה לא חטא!

 

[angel19841]

ברור שזה דבר אסור להתעצבן על החולה

אבל זה נורמאלי מאוד שיש כעס!!!! ועצבים יום יומיים המחלה הזאת דורשת המון,המון סבלנות

 

[מני בר]

אין אתם מסתדרים עם

נושא ה"להתרחץ"והסרבנות אם יש כזו?

 

[angel19841]

סרבנות זה הדבר שהכי

מאפיין את המחלה בעיקר במקלחת,שינה,לשבת.... לנעול נעליים להתלבש.... צריך המון המון המון סבלנות !!! זאת מילת המפתח וזה לא קל,זה לא פשוט קשה מאוד להתמודד