המכתב שלי לביבי על המצב הכלכלי בארץ
ביבי, אתה ידעת, שיש ילדים במדינה שלנו, כן במדינה שלנו, שמתביישים, שבאים לבית הספר בלי אוכל, וכשהמורה שואלת אותם מדוע לא הביאו אוכל, אז הם אומרים שהם שכחו להביא, ידעת שיש הורים, שעובדים, שניהם, משלמים על גנים, על מזון, שכר דירה, חיתולים, בגדים, חשמל, מים, טלפון, אינטרנט, כי אינטרנט בימינו זה לא מותרות זה חלק מהחיים ואנחנו זקוקים לזה, כל זה מבלי אפילו לצאת פעם אחת, מבלי לקנות בגדים סתם כי בא, שאגב בגדים זה לא מותרות, זה חלק מהתחזוקה של הבית, כי למשל ילדים ובעיקר תינוקות גדלים כל יום, אז צריך לקנות להם בגדים, לא תמיד יש אז נאלצים או להשאיר אותם כמו שהם או לבקש מאחרים, שזאת בושה בפני עצמה, אנשים היום מתביישים, יש להם דירה, שלא שלהם בדרך כלל, היום זוגות לא מצליחים להגיע לדירה משלהם, היום זוגות מתביישים, כי הם עובדים כל היום, ולמרות זאת הם לא מצליחים להגיע לשום מקום, הכל עומד במקום, הזמן ממשיך ללכת, אנחנו מרגישים כמו אוגרים בגלגל, רצים רצים רצים ולא מגיעים לשום מקום, יש המון זוגות שמגיעים למשל לגן ואומרים שם, שכחתי להביא מטרנה, אני מצטער\ת, אתם יכולים להביא לו משלכם, זה לא הגיוני, אני שמעתי על מישהי שתרמה אוכל, מזון למשפחה נזקקת, אבל כשהיא ראתה את המשפחה היא אמרה "למה אמרת שהם עניים, הילד שלהם שמן", גברת, או שתתרמי מכל הלב, או שלא, כי לידיעתך, הרבה מהמשפחות האלה, יותר זול להם לקנות לילדים מנת פלאפל מאשר לבשל, כאשר יש מלא פלאפליות בחמישה שקלים, בחמישה שקלים מקבלים ארוחה שלמה, לפעמים הם אוכלים רק לחם, גג אולי קצת טחינה, ירקות זה מאוד יקר היום, כתבתי קודם, שקילו פלפלים עולה 10 שקלים, מה זה קילו, הכמות כל כך מועטה.
 
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=4490549
 
ורשימת המשאלות והבקשות שלי לשנה החדשה
 
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=4487358