מתלבטים יקרים
אני מקווה שיש לי זכות להתערב אף על פי שאינני יוצא בשאלה אלא חילוני בהכרה מלאה. לכל אחד זכות להתלבט, קל וחומר למי שעושה את צעדיו הראשונים החוצה אל העולם החופשי. הנקודה היא איך להשתחרר מ ה פ ח ד מפני אלוהים "הכול-יכול" שמאוד כועס על היציאה שלי ושולח לי "סימנים" על זעמו. תולדות האדם הם תולדות השתחררותו מהפחד. זיכרו את הפחד מפני הברקים והרעמים של ילדותנו, זיכרו את הפחד מפני האש, זיכרו את הפחד מפני הרוח - מתי הפסיק האדם לפחד מפני כוחות איתנים אלה? כשהוא למד את חוקיהם, וכשלמד לרסן את כוחם בכוח מחשבתו, בכוח רצונו להכניס סדר בתוהו ובוהו של העולם, בכוח השאלות ששאל. זה ארך הרבה זמן, דורות על דורות, אבל האדם "הקטן" הצליח לבסוף להדביר את הפחד, להשתחרר, ולהפנות את משאביו הרוחניים והשכליים לקידום מטרות חדשות, להתמודד עם הבעיות ה א מ י ת י ו ת של קיומו. כדי להשתחרר מהפחד המצמית יש לכן לפרק אותו לגורמים. אני מציע להתחיל בקטן. למשל, להדליק גפרור בשבת, ולראות שהתקרה לא מתמוטטת, לדלג על תפילה ולראות שלא קורה דבר, וכך לאט לאט להרחיב את מעגל הניסויים ולהיווכח ששום דבר נורא לא קורה. חלק מההתגברות על הפחד הוא גם לא לייחס לאפיזודות מקריות שקורות בסמיכות-זמן לניסוי, כל משמעות קוסמית. בכל שבריר של שנייה מתרחשים אין ספור תקלות, קלקולים ושיבושים מכל המינים, בלי כל קשר להדלקת הגפרור בשבת או אפילו רחמנא ליצלן, דילוג על תפילה. אז בבקשה, לא לפחד כלל - והשכר בוא יבוא.
אני מקווה שיש לי זכות להתערב אף על פי שאינני יוצא בשאלה אלא חילוני בהכרה מלאה. לכל אחד זכות להתלבט, קל וחומר למי שעושה את צעדיו הראשונים החוצה אל העולם החופשי. הנקודה היא איך להשתחרר מ ה פ ח ד מפני אלוהים "הכול-יכול" שמאוד כועס על היציאה שלי ושולח לי "סימנים" על זעמו. תולדות האדם הם תולדות השתחררותו מהפחד. זיכרו את הפחד מפני הברקים והרעמים של ילדותנו, זיכרו את הפחד מפני האש, זיכרו את הפחד מפני הרוח - מתי הפסיק האדם לפחד מפני כוחות איתנים אלה? כשהוא למד את חוקיהם, וכשלמד לרסן את כוחם בכוח מחשבתו, בכוח רצונו להכניס סדר בתוהו ובוהו של העולם, בכוח השאלות ששאל. זה ארך הרבה זמן, דורות על דורות, אבל האדם "הקטן" הצליח לבסוף להדביר את הפחד, להשתחרר, ולהפנות את משאביו הרוחניים והשכליים לקידום מטרות חדשות, להתמודד עם הבעיות ה א מ י ת י ו ת של קיומו. כדי להשתחרר מהפחד המצמית יש לכן לפרק אותו לגורמים. אני מציע להתחיל בקטן. למשל, להדליק גפרור בשבת, ולראות שהתקרה לא מתמוטטת, לדלג על תפילה ולראות שלא קורה דבר, וכך לאט לאט להרחיב את מעגל הניסויים ולהיווכח ששום דבר נורא לא קורה. חלק מההתגברות על הפחד הוא גם לא לייחס לאפיזודות מקריות שקורות בסמיכות-זמן לניסוי, כל משמעות קוסמית. בכל שבריר של שנייה מתרחשים אין ספור תקלות, קלקולים ושיבושים מכל המינים, בלי כל קשר להדלקת הגפרור בשבת או אפילו רחמנא ליצלן, דילוג על תפילה. אז בבקשה, לא לפחד כלל - והשכר בוא יבוא.