מתלבטת איך להמשיך

[טחיא]

מתלבטת איך להמשיך

הבנות בנות 7 חודשים בחודש וחצי האחרונים כבר לא מניקה אלא שואבת בלעדית עד לפני כמה ימים הצלחתי לשאוב להן 2 ארוחות ביום והשאר הן מקבלות נוטרימיגן בימים האחרונים אני שואבת בקושי ארוחה לכול אחת אחרי 4 שאיבות ביום

מצד אחד זה לוקח ממני הרבה כוחות בנוסף להאכלה בלילה אני גם קמה לשאוב ומתמרנת שאיבות לפני שהבכור ( בן שנתיים ו3 חודשים ) חוזר הבייתה ואחרי שהוא הולך לישון

מצד שני נורא קשה לי לוותר על השאיבות אני יודעת שכמעט אפסו הסיכויים שהן יחזרו לינוק אפילו חלקית וכול כך רציתי להניק לפחות עד גיל שנה והמחשבה של לוותר לגמרי נורא קשה לי

אבל שוב אני בקושי רב מגיעה לארוחה אחת לכול אחת

 

[גלגס]

קשה לייעץ

אני חושבת שזה ממש תלוי בך.
קודם כל כל הכבוד על ההתמדה בשאיבות. זה ממש לא מובן מאחיו בשלב הזה.
האם ניסית להניק אותן? האם זה אפשרי מבחינת העלייה במשקל ( אם אני זוכרת נכון עברת לשאיבות בגלל שלא עלו במשקל, נכון?). ואם תנסי לתת להן לינוק לא במקום הארוחה של התמל אלא בשביל החיבור והחלב שכן ינקו?
בכל מקרה הסיטואציה שאת מתארת מוכרת לי מאד ולחשוב שעל זה את עוד מוסיפה שאיבות כולל באמצע הלילה- את מדהימה. וזה ממש מובן שזה גוזל ממך כוחות וזה ממש מובן שאת רוצה להפסיק.
אולי תנסי להקל על עצמך בהדרגה- למשל להוריד את השאיבה של הלילה...
ואני מסיימת בכותרת שלי- קשה לייעץ. רק את יכולה להחליט. מה שכן, קל להעריץ

 

[טחיא]

הן לא יונקות בגלל המשקל

הן לא עולות מספיק וכנראה גם לפי היועצת הנקה לא מספיק יעילות על השד ומתעייפות מהר

והאופציה היחידה כרגע היא שאיבה וזה לא נראה שזה הולך להשתנות

 

[שיר לי שני]

אני יכולה רק לתרום מנסיוני העשיר כשואבת

כמו שאת יודעת, שאבתי 6-8 פעמים ביום, עד שלב מאד מאוחר.
בחודש האחרון בערך, ירדתי מ 6 שאיבות ביום לארבע.
רוב הזמן לא היה לי מספיק חלב לספק אותו כמזון בלעדי, ואפילו לא רוב האוכל שלהן.
לעצמי קבעתי שכל עוד יש לי מינימום של 70CC ליום לאחת, אני שואבת, וכשבמשך שבוע ימים ירדתי מתחת לכמות הזו, הפסקתי.
מצד שני, כל עוד שאבתי, הייתי מאד שלמה עם זה, כולל המגבלות שהשתי על עצמי לרגל העניין (ניהול כל סדר היום שלי סביב שאיבות, כולל פעילויות שלא עשיתי כי זה שיבש את השאיבות).
היה לי קשה מאד להפסיק לשאוב, ואני מבינה את הקושי, ובנעליך הייתי עושה אחת משתי פעולות:
1. בודקת עם עצמי מה יותר קשה לי.
2. מציבה לעצמי איזה סף, שמתחתיו אני מפסיקה. זה מקל מאד על קבלת ההחלטה בפועל כשמגיעים לסף הזה, כי זה כאילו "תמיד" היה שם.

 

[שיר לי שני]

"שלב מאד מאוחר"

יופי שיר-לי, סחתיין על הדיוק!
שאבתי עד גיל שנה ו 10 ימים...
זהר נשנשה עוד קצת הנקה, ממש לא בתור אוכל, רק כפינוק בין ארוחות, עד גיל שנה וחודש.