מתלבטת וגם חדשה כאן

[מרגנית2]

מתלבטת וגם חדשה כאן

שלום כולם, אני חדשה כאן אבל מסתבר שהפורום הזה מתאים למצב החדש שלי - משפחה חדשה נוצרת אצלנו. אני גרושה 7 שנים ויש לי בת בת 8. הוא גרוש עם ילדה בת 7. אנחנו בקשר כבר שנה. נפגשים. משחקים יחד בגינה. מטיילים יחד. הילדות חברות. אנחנו בקשר טוב. אני עם בתו - הוא עם בתי - ממש כיף ביחד. וההתלבטות: האם כדאי לעבור לגור יחד? אנחנו גרים כיום די קרוב. מתראים הרבה אבל לא כל יום. שנינו בטראומה מחיים משותפים בנישואין.. אני חושבת שיהיו לזה יתרונות.. אבל גם אפשר ליפול לתהום של מריבות. ומאד חוששת. אז מה דעתכם

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

מרגנית, ברוכה הבאה../images/Emo20.gif

הסיפור שלך נשמע נעים וחמים ומלא אופטימיות. וטוב שכך. כמה זמן הילדות מכירות זו את זו? האם הבת שלו במשמורתו או שבמשמורת אמה? בכללי אני בעד לחכות עוד קצת. עוד כמה חודשים, עד שתרגישו שממש קשה כבר לא לחיות ביחד, עד שתרגישו שזה מסרבל את החיים ועדיף בבית אחד מאשר בשניים. הטראומה מחיים משותפים עם פרטנר מסוים לא חייבת להמשיך עם הפרטנר השני, להפך. לפעמים זו חוויה מתקנת ונהדרת. לא חייבים להתחתן מייד, אפשר לחיות ולזרום ולראות איך הכול מסתדר ללא תהום של מריבות. ושוב, עדיין, אני חושבת שאפשר לחכות עוד קצת. בהצלחה,

 

[יונה לבנה 1]

מרגנית ברוכה הבאה

את נשמעת מאושרת וכך גם בתך בת ה-8. אם אין סיבה למהר אז קחי לך זמן. בעיות יש בכל מערכת ואל האושר צועדים יחד עם הרבה עבודה קשה . לדעתי מה שחשוב הוא להפנים ולהביא למודעות את הדרך לשם,והכי חשוב ,לא לשכוח את העבר אך לא לשים אותו בכל רגע לנגד עיננו. בהצלחה

 

[מרגנית2]

תשובות

הוא ואני מכירים כבר 3 שנים. את הילדות הפגשנו לפני שנה. הילדה אצלו חצי שבוע וגם שלי אצלי חצי שבוע. שבתות חופפות. ולעתים גם באמצע השבוע זה חופף. מריבות יש כבר עכשיו. אבל לומדים לצאת מזה די מהר. נושא החיים יחד לא עלה.. אלא רק ברמז.. מן גישוש כזה... אפשר לחכות עוד. נכון. אבל לפעמים ככה בסוף היום אני רוצה להיות לידו... אני לא יודעת אם זה מתאים לשאול את הילדות. מהאוירה הכללית נראה לי שהן תשמחנה מאד לרעיון כזה. הן תמיד יוזמות לישון יחד...

 

[סול11]

ברוכה הבאה מרגנית../images/Emo141.gif

ברוך בואך לביתנו, ביתך. אין ספק שרבות השאלות העולות ממצב מורכב זה. לדעתי עלייכם לבחון האם אתם מוכנים למערכת יחסים מורכבת והקמת תא משפחתי.אין אני יודע מה גיל הבנות אבל רצוי יהייה לבחון מה דעתן על כך.כמובן שלא דעתן תכריע אבל גם לה משקל מסויים למועד למגורים משותפים. חששותיך מעלים שעדיין אינך מוכנה ו/או בטוחה במערכת היחסים ההולכת ונרקמת.לדעתי אין לתת משקל רב מדי למערכות הקודמות ולא בהכרח שיחזרו על עצמן. בחינה משותפת ומדוקדקת של שנייכם ביחד וכל אחד לחוד,יתנו לך את התשובות.

 

[סול11]

תיקון

במקום אין אני יודע מה גיל הבנות. צ"ל מה תהייה דעת הבנות.

 

[rolan]

מרגנית יקרה

ב ר ו כ ה ה ב א ה

יופי שבאת לשאול אותנו, זה המקום!!! כמו שייעצו לך טובים לפני, כדאי להמתין, לא לרוץ מהר מדי, להרגיש את זה עמוק בפנים, לדעת שזה זה ואז... את יודעת - כמו בלידה, לא ממהרים לביה"ח עד שמרגישים שזה הזמן!!! ואני חושבת שזו ההשוואה הנכונה, לדעת שהולכים ליצור משהו יפה וטוב, משהו שבא מהלב עם המון אהבה ויעניק אושר לכל הסובבים - אתם, בנותיכם ואולי ילדים משותפים אם וכאשר יבואו. לאט לאט ובסבלנות, זו הדרך. ואל תלכי, עוד יהיו לך שאלות וגם נשמח אם תתלבטי איתנו בשאלות של אחרים.

 

[הפרי האסור 2003]

ברוכה הבאה../images/Emo39.gif

מה שיכולתי להגיד כבר נאמר

 

[*יערית]

או מרגנית...או פרח קטן שלי...../images/Emo20.gif

ברוכה הבאה

=מרגנית חרוז.. לשאלתך ,חושבת שהתשובה היא בגוף השאלה.. "שנינו בטראומה מחיים משותפים בנישואין.. אני חושבת שיהיו לזה יתרונות.. אבל גם אפשר ליפול לתהום של מריבות. ומאד חוששת." המצב בו אתם נמצאים נשמע ניפלא לכולכם, במידה והזמן יעשה את שלו ורק תתחזקו מהמקום בו אתם נימצאים והביטחון לגבי זוגיות משותפת תגיע אולי אז כדאי להעלות את הנושא בשניים....כי שניים זה תמיד ביחדדדדדדד

 

[מרגנית2]

תודה על הברכות.. ואני חושבת

שאכן כדאי להמתין עוד. בעיקר כדי לא להפסיד את הטוב כבר יש... אז מקבלת את דעת הרב.. שוב תודה מרגנית