מתלבטת יחד איתכן לגבי חופשה

[נונינקה]

מתלבטת יחד איתכן לגבי חופשה

האיש ואני זקוקים לחופשה לבד, בלי הקטנצ'יק ולפני השמרוץ של שנה הבאה מתחיל:לימודים ועבודה ולפני ההריון השני (מתי שהוא במהלך שנה הבאה). מבחינה כלכלית אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו משהו ארוך או יקר עבור שנינו, נניח באיזה יעד בארופה, מה גם שרק חזרנו באפריל מארה"ב. אני מאד רוצה לסע בחגים עם חברה להודו (!!!) שם הייתי לפני כ - 10 שנים. האיש מפרגן מאד, בעיקר משום שהוא הבהיר שלא ייסע למקומות בסגנון הזה (אינסטניסט בטירוף). הודו לא מאד יקרה, חופשה בחגים יש לי מהעבודה, סידור לקטנצ'יק יש לי (משפחתון, אמי והחמות המקסימה שלי שתמיד שם לעזרתי ואבא שלו כמובן). לכאורה, הכל מסתדר ורק אני לא מסוגלת לגלגל הלאה את התכנית, כי אני מרחמת על ה..איש (על הקטנצ'יק פחות. זה גם יגיע). עוד לפני שנהיינו הורים דאגתי לו קודם שדאגתי לעצמי ועד היום אני קודם כל חושבת עליו; איך הוא יסתדר? איך אשאיר אותו ואסע לי ליהנות? עד כדי כך שהוא כבר לא מפרגן בפה מלא.אני מבלבלת אותו ומכניסה לו היסוסים לראש ובסוף עוד מסוגלת לכעוס עליו שהוא לא מפרגן.מה עושים? יש לציין שזה דפוס שבגינו אני מוותרת על המון דברים אישיים (למשל לשתות קפה עם חברה למשך שעה בסה"כ, כי אני מתבאסת בשבילו שהוא נשאר בבית ולו זה בכלל לא מפריע. זה מנגנון השלכה?) תודה למי שקראה עד כה. אני יודעת שאחכים מכן, אז שוב תודה

 

[מאז]

כמה דברים

א. מזדהה מאוד עם הדפוס הזה. לגביו אין לי פתרונות. ב. לא לגמרי הבנתי- בתחילת ההודעה רשמת שאתם זקוקים לחופשה- האם מדובר על חופשה שכל אחד מכם זקוק (בנפרד) או חופשה זוגית? אם חופשה זוגית אז אני לא רואה איך החופשה בהודו פותרת את הבעיה.

 

[נונינקה]

צודקת. מדובר בחופשה זוגית רק שהאיש

אם כי האיש לא יכול לסע בתקופה זו והוא גם נוסע לחו"ל מטעם התפקיד ומתאוורר מדי פעם. מדובר בעיקר בי. אני חייבת חופשה.

 

[גברת עזים]

תנסי להפריד בין הדברים -

כי מצד אחד זה מאד חשוב "לשמור" על בן הזוג שלנו (בדיוק כמו שאנחנו רוצים שהוא ישמור עלינו). מצד שני, מאד לא רצוי לקחת בשבילו החלטות (יש בזה משהו פטרנליסטי), כי הוא יודע מה טוב עבורו (בדיוק כמו שאת יודעת מה טוב בשבילך). בקיצור, אני אומרת את הדבר הכי טריביאלי בעולם - למצוא את המרחק הנכון. שיחה של - אני אגיד מה מתאים לי (לסוע להודו), ואתה תגיד מה מתאים לך ולנסות להגיע לעמק השווה. קל להגיד ? אולי, אבל עדיף מאשר שתחליטי מה עדיף לו ואז תכעסי עליו שויתרת.

 

[נונינקה]

צודקת כל כך.

העניין הוא ששיחות הבהרה לא מפסיקות אצלי את תחושת האשם. לו מתאים שאעשה כל מה שגורם לי לאושר מבלי להיות תלויה בו בכך. אני מרגישה שהאושר לי מתממש אחרי שכולם מאושרים וזה ממצב אותי במקום לא טוב תמיד

 

[שרון של לוטן]

אני גם מאלו שמלאות רגשות אשמה

כלפי הבעל, אבל אני מרסנת את עצמי כי זה באמת מעצבן אותו. הוא גם למד לא להתייחס אלי.

אבל גיליתי שככל שאני עושה דברים בשביל עצמי, קל לי יותר לעשות את הדברים הבאים בלי רגשות אשמה. ואני גם רואה שזה פותח לבעלי את הדלת לעשות דברים בשביל עצמו, ובעיני זה מבורך. ולכן אני אומרת - סעי! בלי לחשוב פעמיים! הוא במילא לא יסע איתך להודו ולשם את רוצה לנסוע (וגם אני) והוא במילא מתאוורר בנסיעות מהעבודה. נשמע לי כמו רעיון כל-כך נפלא שמייד הייתי מגרשת כל רגשות אשמה שלא יפריעו לתכנון הנסיעה.

 

[נונינקה]

לא פשוט לגרש רגשות אשם, אבל תודה

על התמיכה. איזה כייף.