מתלבטת כמה לסגור, אשמח לייעוץ

[איילה סליי]

מתלבטת כמה לסגור, אשמח לייעוץ

היי לכולם,
אני סגורה מזה חודשיים על 10, יש לי הגבלה בכמות, אך עדיין לא מספקת. בחודשיים האחרונים התחלתי טיפולי פוריות והאמת שלא הקפדתי על דיאטה, לכן ירדתי רק 2 ק"ג.
כיום שוקלת 106 ק"ג, גובה 1.70. (ניתוח טבעת לפני עשרה חודשים, משקל התחלתי 126 ק"ג, ירדתי כי שמרתי על תזונה וספורט)
לגבי הכמויות אני יכולה לאכול הכול, בכמות של "חצי מנה", למשל חצי סלט בארומה או 8 יח' סושי, שוק של עוף עם 3-4 כפות אורז....
בבוקר יכולה לאכול הכול, בכמות קטנה יותר.
הדבר היחיד שקשה הוא לשתות מים על הבוקר, ורק אחרי כמה שלוקים קשים, מתחיל מעבר חופשי. קל יותר לשתות חם על הבוקר ואז הכול נפתח מהר יותר.
לא סגרתי במשך חודשיים כי הראש היה במקום אחר.
כרגע מאוד רוצה לסגור כי אני חייבת להמשיך לרדת במשקל.
מתלבטת מאוד כמה לסגור.
חשבתי לסגור 1/4 כדי להיות על הצד הבטוח, ממש לא בא לי עכשיו להתמודד עם הבעיות של הטבעת שאני בינתיים רק קוראת עלהן (וטוב שכך).
אשמח לדעתכם
תודה

 

[אופירA]

ירדת 20 קילו ב-10 חודשים ללא הגבלה מכסימלית

וגם הגוף שלך מתמודד כרגע עם שני פרוייקטים במקביל - אני חייבת לציין שזה מכובד מאוד מאוד.
20 קילו בלי הגבלה מכסימלית - זה יותר ממוצלח. את גבוהה, הגעת למקום די טוב, והדרך להיעזרות בטבעת עדיין לפנייך. זה מצוין.

רק שהבעיה היא שיש לך בעיה של אחוז מסוים מהמנותחים (לא רובם), ששתיית מים עוברת פחות טוב מאשר אוכל.
לכן קודם כל חשוב שתשתי רק חם בבוקר, ואח"כ את המים שקשה לך יותר. כמו כן, במקום מים נסי לשתות בשעות המוקדמות משהו ממותק בממתיק מלאכותי (מים עם תרכיז דיאט), ואולי תגלי שאפילו קר זה עובר לך יותר קל מאשר מים ללא המתקה.
כי לצורך הרזייה, חשוב להגיר לתוך הגוף כ-2 ליטר מים ויותר במהלך היום = 10 כוסות מים (כוסות נס קפה לא נכללות בחישוב).

אני אישית מעדיפה תהליך הדרגתי, גם אם הוא דורש ללכת יותר פעמים לרופא ולשלם כסף (למי שזה עולה לו). זה שווה את הבריאות. המנות שלך קטנות, כך שלא כדאי להתקדם בקיצוניות מידי. תראי מה 1/4CC עושה, ותסגרי עוד 1/4 אם זה לא מספיק, אפילו רק אחרי 3 שבועות (וגם עוד פעם לפי הצורך). זה עדיף לקיבה מאשר 1/2 בבת אחת, בפרקי זמן מרווחים יותר.
גם אני 5 שנים רק קוראת על הבעיות של הטבעת שמקבלת סגירה קיצונית מידי. קוראת - ומזדעזעת. באופן סדיסטי מעט, אני מאושרת ללמוד תיאורטית בלבד, על חשבון ניסיונם המר של האחרים בגופם שלהם...

בהצלחה בכל הפרויקטים

 

[איילה סליי]

תודה רבה!

לגבי מים, ניסיתי מים בטעמים אבל זה לא עובר גם בבוקר.... שנים שאני שותה רק מים ודווקא עכשיו זה בעייתי (במיוחד כי אני עושה בדיקות דם מספר פעמים בחודש

)
מוזר מאוד שאוכל עובר ומים מתקשים לעבור.....
אנסה תרכיז דיאט או תה חם בבוקר
תודה גדולה על הזמן והמחשבה שאת מקדישה לי ולכולנו

 

[אופירA]

נסי גם משקה עם חלב + מים, פושר/חם

 

[איילה סליי]

נס קפה עבר הבוקר בלי שום בעיה

אבל גם אחריו, מים בטמפ' החדר או מים קרים (ניסיתי עכשיו את שניהם) עוברים לאט.
העיקר שעובר, אני פשוט שותה לאט
שוב

 

[עדי1751]

שאלה לאיילה

אני לפני ניתוח ברצוני לשאול מספר שאלות:
1האם היו כאבים אחרי הניתוח? אם כן מתי עברו?
2.אחרי כמה ימים התחלת לאכול אוכל רגיל?
3.האם את סובלת מהקאות?
4.האם את מסוגלת לאכול לחם?
5.האם את מרגישה תחושת שובע במשך היום?
אודה לך מאד מראש על תשובותייך.עדי

 

[איילה סליי]

היי עדי

אני מבינה שאת לפני ניתוח טבעת, אז קודם כל המון בהצלחה!! תקראי כמה שרק אפשר על הניתוח ובעיות של אחרים, ותאמיני לי שרק ככה תצליחי להימנע עד כמה שאפשר מבעיות אחרי הניתוח.

לגבי הכאבים, לא ממש סבלתי מכאבים, יום או יומיים אחרי הניתוח לקחתי אופטלגין נוזלי שמאוד עזר. מעבר לזה יש רק את הסיכות שמאוד מציקות (אני אישית פיתחתי אלרגיה), שאותן צריך להסיר מינימום חמישה ימים (אם אפשר אז אפילו שבוע) אחרי הניתוח, ולא כפי שאבינוח מנחה אחרי ארבעה ימים.

לי קרה שבגלל האלרגיה הסרתי אחרי חמישה ימים, ועדיין נשאר פתח קטן שנסגר מעצמו, אבל זה מאוד לא נעים ומלחיץ.

אחרי הניתוח יש תזונה הדרגתית, בכל מספר ימים את מוסיפה "סוג" מסויים של מזון. בהתחלה נוזלים צלולים בלבד, אחר כך אפשר להוסיף מוצרי חלב נוזליים, משם להתקדם ליוגורטים, פירה נוזלי ועוד, בשבוע השלישי את כבר יכולה לאכול הרבה יותר דברים, אך מכיוון שאני לא מספיק זוכרת את התזונה אחרי הניתוח, אני לא רוצה להטעות. באתר של אופירה יש הסבר מפורט.

בעיקרון אחרי ארבעה שבועות של תזונה להבראת הקיבה, אפשר לאכול הכול (בהדרגה וכל סוג מזון בנפרד), ולהתחיל ללמוד את רמת ההגבלה (אם בכלל קיימת.....וסביר שהיא לא קיימת)

אני לא סובלת מהקאות בכלל. אני אוכלת לפי הכללים (ממליצה לך להתחיל לאכול לפי הכללים עוד לפני שיש הגבלה, כדי להתרגל), בעיקר לועסת מאוד מאוד טוב, תמיד שותה לפני אוכל, לא מערבבת אוכל ושתייה, וממתינה כרבע שעה אחרי האוכל לפני שמכניסה משהו אחר (כולל שתייה או קינוח).

הקאתי פעם אחת בלבד כי משהו חסם את המעבר, וזהו. אין שום סיבה להקיא אם את סוגרת בהדרגה (ולא בהכרח לפי המלצות הצוות של אבינוח) ואוכלתי לפי הכללים.

לגבי לחם, בוודאי שאני אוכלת לחם, אני אוכלת הכול חוץ מאולי סטייק (וגם זה רק בגלל שללעוס את זה ברמה שאני ארגיש בטוחה שיעבור בטבעת זה פשוט מתיש).

לגבי השובע, אני מרגישה שובע כי אני אוכלת כל היום, פשוט כל שעתיים-שלוש משהו קטן. בצהריים זו הארוחה המרכזית שלי, וגם היא הרבה יותר קטנה מפעם. אני לא מוגבלת כך שאחרי שתי כפיות אוכל אני מלאה, אני אוכלת כמות נורמלית (כמו שראית שתיארתי למעלה) ואני שבעה. בחיים לא מגיעה למצב של "מתפוצצת" כי אז זה מתכון להקאה.

בכל הכנות, אני יכולה להגיד לך שאם יש לך סבלנות, וזה מאוד חשוב, ומוכנות לשנות את ההרגלים (כי שוקולד ובמבה עובר יופי בטבעת) אז תצליחי.

תשתמשי בטבעת ככלי עזר הכי טוב שיש, זה לא קסם, ולא יורדים רק כי שמים שטבעת על הקיבה.

מעבר לזה, אל תישמעי לעצות של אבינוח בעיניים סגורות, כל דבר תשאלי כאן בפורום לפני מעשה. בטח ובטח בשבועות הראשונים, וגם לפני כל סגירה.

מאחלת לך ים הצלחה בניתוח ואחריו

 

[עדי1751]

המון תודה

ועוד 2 שאלות קטנות:
1.את יכולה לתת לי תפריט יומי שלך לדוגמה
2.איך מתגברים על הפחד מההרדמה והניתוח? האם ההרדמה אכן כואבת וההתעוררות קשה?
שוב המון תודה ובהצלחה לכולנו

 

[איילה סליי]

תשובות

אני יכולה לענות רק מה שרלוונטי אליי....אני לא דיאטנית, אז תקחי ממה שאני אומרת רק מה שמתאים לך

התפריט שלי בדרך כלל הוא בבוקר שני נס קפה ויוגורט עם כף גרנולה / פרי או חטיף אנרגיה או פרכיות אורז דבש עם קוטג', ארוחת צהריים חזה עוף/2-3 קציצות עם כמה כפות אורז או סלט ירקות עם טונה וביצה / בולגרית / חזה עוף, טחינה ולחמניית "ביס" מחיטה מלאה, בהמשך בדרך כלל עוד פרי או יוגורט, בערב זה לרוב 1-2פרוסות לחם מלא (לאחרונה זה פרוסה אחת), גבינה, ירקות חתוכים, חביתה או טונה, אבוקדו וכו'

אגב, כל המנות שכתבתי זה מה שאני שמה בצלחת, בדרך כלל אני לא מסיימת הכול, אבל המוח השמן עדיין לא נתן לי לשים פחות בצלחת...

אני לא אוכלת אחרי 8 בערב מתוך הרגל של שנים, ובכל מקרה כשהטבעת הדוקה חובה להפסיק לאכול שעתיים (אני לא עם טבעת הדוקה, אז אין לי ניסיון עם העניין) לפני השינה.

שלוש פעמים בשבוע בערך אני אוכלת משהו "לנשמה" (כמה קוביות שוקולד, במבה קטנה, כמה כפות גלידה וכו')

בסופ"ש אני אוכלת מה שאני מבשלת, וגם ממה שאני אופה, הכול בהתאם לכמות שנכנסת.

לפני שהתחלתי טיפולי פוריות גם התאמנתי קבוע 4 פעמים בשבוע עם הרבה מאוד אירובי, היום אני עושה הליכות מתונות (אין לי כרגע אפשרות אחרת...)

לגבי ההרדמה לי זה לא כאב בכלל. את נכנסת לחדר ניתוח, שמים לך מסיכה על הפנים ומחברים מחט לוריד ביד כמו בדיקת דם ותוך כמה שניות שבהן אבינוח מספר לך בדיחה על "בשביל מה צריך הרדמה, תביאו לה כוס וויסקי" את כבר ישנה.... ומה כבר יכול לכאוב כשישנים??

אני התעוררתי אחרי 45 דקות בערך (הניתוח הוא 20 דקות), קצת דיברתי שטויות, בדרך כלל זה די מצחיק מה שיוצא מהפה אחרי הרדמה.....
ומשם כשאת כבר עירנית ומגיבה לוקחים אותך לחדר (אני נותחתי בערב אז ישר נרדמתי ופשוט התעוררתי בבוקר)

אני לא פחדתי מהניתוח או ההרדמה, אז יבואו המומייחם כאן בפורום ויוכלו לענות לך.

אם את סובלת מבחילות, אפשר לבקש מהמרדים בפגישה לפני הניתוח זופרן שמונע בחילות מצויין....

אני מבינה מאוד את הפחד הזה מהלא נודע, אבל הניתוח עצמו הוא באמת קליל יחסית, קצר, ההחלמה לרוב האנשים ששמעתי מהם הייתה יחסית קלה (כמובן שכל אחד מגיב אחרת).

אם יש עוד משהו שתרצי לדעת, תשאלי, זה מאוד חשוב. יש כאן הרבה אנשים עם המון ידע וניסיון של שנים שיכולים לעזור. (אני עוד "צעירה" בעניניי טבעת)

 

[אופירA]

איזה תיאור נחמד

אספר גם את הסיפור שלי:
הגעתי לביה"ח עם מצב רוח מרומם, שהוא סגולה לניתוח קל/החלמה קלה/חיים קלים.
כיוון שהניתוח בוצע בערב, הייתי רעבה (וכשאני רעבה - זה עלול להיות לא טוב...), אז דיברתי על זה עם כל מי שהיה מוכן לשמוע (כי הגעתי ללא ליווי, לא היה צורך), וזה עזר לי.
האבינוח קיפץ כל הזמן במסדרונות למרות השעות שהתאחרו והלכו.
קיבלתי חלוק של בית חולים, וכיוון שהכל פתוח מאחורה, לבשתי עוד חלוק אחד מאחור.

לקחו אותי לחדר שליד חדר הניתוח, כי זה הולך שם אחד אחרי השני. ברגע שמגלגלים מחדר הניתוח את זה שסיים, מיד מכניסים את הממתין בתור.
כשנכנסתי התחלתי לדבר - כי זה מה שאני עושה הכי טוב. הסניטר או המרדים רצה שאוריד את הצמיד שלי כי צריך להוריד את כל התכשיטים. אבל הצמיד שלי לא הצליח לרדת כבר שנים רבות, אז הוא רצה לחתוך אותו. לפי המבט שלי הוא הבין שעדיף לחתוך לעצמו את הראש, לכן ויתר על הרעיון ועטף את הצמיד בפלסטרים רחבים.

האבינוח קיפץ גם בחדר הניתוח, וחיוך רחב על פניו. לאורך השנים שמעתי שיש לו הרבה בדיחות מהסוג שהביאה איילה, למשל: לילה טוב, ותחלום שניצלים... (הרעיון - מהיום והלאה לא תוכל לאכול שניצלים. על כך אומר לאבינוח שהוא יחלום שניצלים, כי אני אוכלת כמה שניצלים שאני רוצה...).

אמרתי למרדים שיש לי ניסיון מר עם הרדמה קשה, כי עברתי המון הרדמות בעבר. אז הוא אמר שהפיתרון לכך הוא שהוא יזריק לאט. ואכן, לא היו לי כאבים בזמן ההרדמה, אלא רק תחושה לא טובה קלה יחסית בגוף בזמן שהחומר מתפשט, וסיפרתי על כך למרדים, כי אני יודעת שטוב מאוד לדבר בזמן ההרדמה, ולא משנה בכלל אם זה מעניין מישהו או לא.

התעוררתי לאט ובשלבים בחדר התאוששות, כשסביבי מתעוררים נוספים. הרגשתי מצוין ולא דיברתי שטויות, אבל סביבי היו כל מיני קטעים של מלווים שנכנסו והחלו לבכות (והוצאו מיד על ידי האחיות). זה הצחיק אותי נורא, אז צחקתי לעצמי.
הוחזרתי לחדר לישון והצלחתי לעשות את זה אולי שעתיים. אח"כ רציתי לקום אבל סוגרים אותך כמו במיטת תינוק, כדי שתקום רק בנוכחות אחות, שתוודא שאתה לא מתעלף מיד. הולכים לשירותים כי בלי זה לא ישחררו אותך. השכם בבוקר, טרם שהתעוררו הציפורים, האבינוח כבר קיפץ במסדרונות, נתן לכל אחד דף הוראות מה לאכול בחודש הראשון, ואמר שאפשר לאכול גם מעדן חלק בשבוע הנוזלים.

עליתי על אוטובוס ונסעתי הביתה. ההחלמה היתה מצוינת, לא היו לי כאבים, לא היתה לי בעיה לישון על איזה צד שרציתי, לא לקחתי אופטלגין נוזלי, והאנשים ברחוב היו בטוחים שבסוף לא עשיתי ניתוח... היתה לי תחושה של מי שקיבל בוקס חזק בבטן, והיא הלכה והתפוגגה בתוך 3 שבועות.
אבל הרבה אנשים כן דיווחו על כאבי החלמה - בגב, בכתפיים, קושי לישון על צד מסוים, בחילות, כאבים בבליעה. כנגד הכאבים יש אופטלגין נוזלי. כל התופעות האחרות - צריך להכניס שאלה לפורום (או להתקשר) ולשאול כדי לדעת אם זה נורמלי או חשוד ודורש פנייה למנתח.

בחיים הכל עובר.

 

[איילה סליי]

אולי שווה לפתוח שרשור?

נראה לי נחמד דווקא לשמוע סיפורים של כולם
וזה יכול מאוד לעזור למנותחים לעתיד......

 

[קוביd1]

פתיחת שרשור אחלה של רעיון

אז ככה בסוף דצמבר 2000 התיצבתי בבית חולים אסותא הישן בתל אביב ,בשעות הבוקר המוקדמות ,בגלל לחץ דם בשמיים עם כל הטיפול התרופתי.
במשך הים קיבלתי תרופות חזקות להורדת לחץ הדם ,בשעות אחרי הצהריים ,נלקחתי לחדר הניתוח התעוררתי עם כאבי ראש נוראים ,
אחרי שנתתי שתן הורידו אותי מהמיטה לכיסא ,למחרת בבוקר הגיע המנתח נתן לי מספר הוראות לגבי התקופה אחרי הניתוח
בשעה 10 בבוקר שוחחרתי ,לקחתי את האוטו ונסעתי הביתה ,לקחתי אופטלגין נוזלי בדרכי ,למקרה חירום אבל לא היה צורך להשתמש בו ,היו קצת כאבים והרגשה לא נעימה וזהו אחרי שבוע הלכתי לעבודה ,התפרים אצלי היו נמסים ולא היה צורך להוציא סיכות ,הירידה שלי במשקל אחרי הניתוח היתה מהירה ירדתי מעל 50 ק"ג את כל המשקל העודף שלי בפחות מ1/2 שנה בלי לסגור את הטבעת חוץ מהסגירה שהמנתח סגר לי בזמן הניתוח.אחרי שנה סגרתי טיפה את הטבעת וחצי שנה אחרי זה עווד קצץ וזהו מאז מעל 10 שנים אני לא נוגע בטבעת ,הטבעת שלי היא אמריקאית ישנה שמכסימום הסגירה שלה 4.5 CC
אני עושה ביקורות וצילום ושט קיבה פעם ב4-5 שנים ותודה לאל הכל תקין ,שימשיך ככה.




קובי

 

[איילה סליי]

הסיפור שלי

אחרי שראיתי שבת דודה שלי ירדה בעזרת הטבעת, ולמרות שהתנגדתי לזה בתחילה נחרצות, התחלתי לקרוא על הניתוח.
למזלי בפורום קראתי שאפשר להתנהל אחרת, כי כל מה שידעתי הוא שבת דודה שלי לא מצליחה להחזיק פירור של אוכל בפנים....
הבנתי שאני חייבת לרדת במשקל כדי להיקלט להריון.
בביולייוני 2012 החלטתי שאני הולכת על זה... תוך שבוע הייתי בייעוץ אצל אבינוח ותיקתקתי את כל הבדיקות תוך שבועיים.

לוועדה הגעתי אחרי לילה נטול שינה, עצבנית וגמורה (הייתי עם אמא שלי במיון כל הלילה), נכנסתי ראשונה ואמרתי כל מה שאסור בגלל תמימות או פשוט כנות (למשל שהרופא נשים שלי אמר לי שאין קשר בין ירידה במשקל וכניסה להריון....) אבל כנראה שהם הבינו שאני מוכנה לזה וחקרתי את הנושא מספיק, ואישרו לי.

טופס 17, והופ ניתוח בסוף אוגוסט.

ביום הניתוח עבדתי חצי יום, מהעבודה נסעתי לאסותא עם אמא שלי ובעלי. הייתי אמורה להיכנס לניתוח בסביבות 15:00, והייתי בצום משתייה מהבוקר.... אך היו עיכובים, ובסוף נכנסתי לניתוח רק ב-21:00 כשאני מתרכזת יותר בכאב ראש שיש לי בגלל של שתיתי, כך שלא חשבתי בכלל על הנתוח, אז אולי זה היה לטובה

כמו שסיפרתי למעלה, נכנסתי לניתוח, נרדמתי בחיוך מהבדיחות של אבינוח, וכשהתעוררתי דיברתי שטויות, בעיקר על זה שהמרדים התחיל איתי בחדר ניתוח......

עברתי לחדר ונרדמתי, עד חמש בבוקר שאבינוח קיפץ לידי. אחרי שירדתי מהמיטה, הלכתי להתקלח והשתחררתי הביתה...

מאז החיים פשוט הפכו לקלים יותר, כי תמיד אכלתי בריא יחסית, אך בכמויות גדולות מאוד. הטבעת פשוט עוזרת לי למתן כמויות.

אני לא מתעסקת באוכל כל היום, שזו המתנה הכי גדולה שהניתוח נתן לי....

ביום רביעי אמא שלי נכנסת לניתוח טבעת
אשלח לכם את הסיפור שלה גם

 

[קוביd1]

שלום איילה

קראתי את הסיפור שלך ,כל אחד והסיפור שלו וההתנהלות אחרי
גם אמא שלך נכנסת לניתוח טבעת מאחל לה בהצלחה ,אשמח לשמוע איך הכל עבר אצלה

בהצלחה !!!!!1



קובי

 

[אלומת האור]

מה זה הקטע הזה שכתבתם על הקיפוצים של אבינוח?

הוא כל הזמן קופצני? איזה מצחיק זה...

 

[אופירA]

ידוע ומפורסם לכל שהאבינוח מקפץ 21 שעות ביממה

מקפץ ומנתח.
גם בשבת - בסורוקה.
בשאר השעות של היממה הוא נוסע הביתה, אוכל (לפעמים), ישן ורואה טלוויזיה.

 

[אלומת האור]

מה הכוונה מקפץ?

 

[איילה סליי]

קופץ פשוט

אצלי הוא החזיק את הידית של המיטה ופשוט קפץ במקום בזמן שהסביר לי על התזונה לחודש שאחרי הניתוח....

 

[אופירA]

יש לו הליכה קפיצית אנרגטית

לא רואים על הבן אדם עייפות, רק חדווה בלתי פוסקת. ככל שהשעה מתאחרת, כך החדווה רק גדלה והולכת...
חרגון של זחיחות בלתי פוסק.
יש שם כמה כימיקלים בעודף ברקמת המוח, שעושים לו את זה.

 

[אלומת האור]

נשמע שאתם ממש אוהבים אותו פה