BlackUnicorn
New member
מתלבטת לגבי ההרגשה האישית שלי
אני לומדת כרגע ספרות וטיפוח כלבים ונהנית מכל רגע (וזו הסבה אחרי תואר שסיימתי במשפטים)
זה תופס לי 3 ימים בשבוע מ- 3 בצהריים ועד הערב (אין שעה קבועה, זה תלוי במקרה..). חיפשתי לי עבודה שתוכל להשתלב עם הלימודים, כל עבודה שהיא. לפני שבוע וחצי השגתי טלפון של מנהלת איזור של אחת מחברות הקוסמטיקה העממיות שעובדות בסופר פארם, מחברה של אמא שלי שבדיוק התפטרה, והצגתי את מועמדותי. לקח זמן עד שנפגשנו - והתנאים שהוצגו לי הם כדלקמן: "5 פעמים בשבוע, 4 שעות כל פעם". לא שאלתי לגבי שכר באותו רגע. שאלתי אם יש סופי שבוע - אמרו לי שלא. הסברתי שאני צריכה ללמוד 3 פעמים בשבוע משעה 3, ואמרו שזה לא בעיה - השעות גמישות ואני יכולה לעבוד בימים האלה בבוקר. אמרו לי שהעבודה היא בבגדים שחורים בלבד - קצת מעיק (ולדעתי צריך לחוקק חוק שבמשרות כאלו הם חייבים לממן את הבגדים, לפחות בסיס, אבל לא חשוב) אבל אפשר להתמודד. נשמע מעולה, כן? שלחו אותי למבחן מפגר ביותר - נסעתי על חשבוני כמובן. עברתי את המבחן. המנהלת שאלה אותי מתי אני יכולה להתחיל לעבוד, אמרתי לה - ביום חמישי (זה היה יום שלישי שעבר נראה לי) ואם לא מתאים לכם - אז יום ראשון. אז פתאום היא הציגה לי תנאי נוסף - חובה לעבוד בימי שישי! איזה כיף! התלבטתי והחלטתי שאני גם ככה לא מוצאת עבודה אחרת, אז שיהיה. היא ביקשה להיפגש איתי ביום שני כדי לחתום על מסמכים ולקבוע תאריך להדרכה. נפגשנו שוב ביום שני. נאמר לי שהשכר הוא 23 לשעה. וכשהסדרנו את הנסיעות, היא התקשרה למשרדים ופתאום נאמר לה שהם לא יכולים לשלם את כל הנסיעות (למרות שאני עם רכב, טכנית זה לא משנה לי - אבל רבאק למה אתם עוברים על החוק??) אלא רק 300 ש"ח (וזו נסיעה של 20 דק' ברכב - הסניף נפתח שבוע הבא וממקום ביישוב מרוחק יחסית) - חצי מהמחיר שהם אמורים לשלם. בנוסף, היא התחילה לקבוע איתי ימי עבודה ופתאום השעות לא כאלה גמישות ובימים שאני לא לומדת - אני חייבת לעבוד ערבים - כלומר 4 ימים בשבוע אני לא בבית בערב (ועל זה לא חשבתי באותו רגע). כאן מתחילה ההתלבטות שלי אם אני בסדר או לא - אמרתי לה שזה בסדר בעיקרון - שאני צריכה לחשב אם זה יוצא משתלם אבל נראה לי שזה בסדר ואני אסתדר, למרות שהם ישלמו רק 300 ש"ח לנסיעות, כי אני עם רכב. בינתיים היו ימים שלישי ורביעי, ואתמול בערב (רביעי) הגעתי למסקנה יחד עם הארוס שלי שזה פשוט לא משתלם. השכר לא גבוה במיוחד. התשלום על נסיעות לא מספק. אני אצטרך להוציא כסף על בגדים/נעליים. והנורא מכל - אני לא אראה את בן הזוג שלי ימים רצופים בערב כי אני פשוט לא אהיה בבית (והוא יוצא עוד לפני שאני קמה, ב- 5 וחצי בבוקר). יחד עם זה שימי שישי שאנחנו נוהגים לבלות ביחד בבוקר לא יהיו קיימים - זה פשוט יותר מדי. למי שהגיע עד כאן -
. בקיצור- התקשרתי אליה הבוקר והסברתי לה את הסיבות לעיל ושזה פשוט לא משתלם עבורי, התנצלתי ולפני שהספקתי לסיים את המשפט היא חטפה עליי עצבים - אמרה שהיא לא ציפתה לזה "ממני" (אה, שכחתי לומר. בפגישה האחרונה גילינו שהיא אמא של מישהי שלמדה איתי בתיכון, וגם שכנה לשעבר של בן הזוג שלי..), שזה לא בסדר, שיהיה לי יום טוב וניתקה לי את הטלפון בפנים! מן הסתם שאני מרגישה עכשיו חרא. סליחה על הביטוי. במידה מסוימת אני מבינה אותה - תקעתי אותה בלי מישהי, והסניף שלה נפתח ביום שני הקרוב. מצד שני, בעיה שלהם שהם לא מסודרים, מחפשים מישהי בדקה ה- 90 ועוד זורקים עוד ועוד תנאי כל שני וחמישי. ושכחתי לציין את הדובדבן שבקצפת - באמצע השיחה האחרונה, היא התקשרה לזו שאמורה להדריך אותי ושאלה אותה איך היא מרגישה ואם היא יכולה כבר לבוא ביום חמישי לעבודה. חשבתי לעצמי שהיא בטח סתם מצוננת, אבל אז כשהיא סיימה את הטלפון היא אמרה לי: "אויש, כזו מסכנה, היא בבית עם שפעת החזירים". SAY WHAT? והיא אמורה להדריך אותי? בקוסמטיקה?? אני צריכה להרגיש חרא או לא? :/ ורבאק, למה אין עבודות עם שעות גמישות באמת ותנאים סבירים??
אני לומדת כרגע ספרות וטיפוח כלבים ונהנית מכל רגע (וזו הסבה אחרי תואר שסיימתי במשפטים)
זה תופס לי 3 ימים בשבוע מ- 3 בצהריים ועד הערב (אין שעה קבועה, זה תלוי במקרה..). חיפשתי לי עבודה שתוכל להשתלב עם הלימודים, כל עבודה שהיא. לפני שבוע וחצי השגתי טלפון של מנהלת איזור של אחת מחברות הקוסמטיקה העממיות שעובדות בסופר פארם, מחברה של אמא שלי שבדיוק התפטרה, והצגתי את מועמדותי. לקח זמן עד שנפגשנו - והתנאים שהוצגו לי הם כדלקמן: "5 פעמים בשבוע, 4 שעות כל פעם". לא שאלתי לגבי שכר באותו רגע. שאלתי אם יש סופי שבוע - אמרו לי שלא. הסברתי שאני צריכה ללמוד 3 פעמים בשבוע משעה 3, ואמרו שזה לא בעיה - השעות גמישות ואני יכולה לעבוד בימים האלה בבוקר. אמרו לי שהעבודה היא בבגדים שחורים בלבד - קצת מעיק (ולדעתי צריך לחוקק חוק שבמשרות כאלו הם חייבים לממן את הבגדים, לפחות בסיס, אבל לא חשוב) אבל אפשר להתמודד. נשמע מעולה, כן? שלחו אותי למבחן מפגר ביותר - נסעתי על חשבוני כמובן. עברתי את המבחן. המנהלת שאלה אותי מתי אני יכולה להתחיל לעבוד, אמרתי לה - ביום חמישי (זה היה יום שלישי שעבר נראה לי) ואם לא מתאים לכם - אז יום ראשון. אז פתאום היא הציגה לי תנאי נוסף - חובה לעבוד בימי שישי! איזה כיף! התלבטתי והחלטתי שאני גם ככה לא מוצאת עבודה אחרת, אז שיהיה. היא ביקשה להיפגש איתי ביום שני כדי לחתום על מסמכים ולקבוע תאריך להדרכה. נפגשנו שוב ביום שני. נאמר לי שהשכר הוא 23 לשעה. וכשהסדרנו את הנסיעות, היא התקשרה למשרדים ופתאום נאמר לה שהם לא יכולים לשלם את כל הנסיעות (למרות שאני עם רכב, טכנית זה לא משנה לי - אבל רבאק למה אתם עוברים על החוק??) אלא רק 300 ש"ח (וזו נסיעה של 20 דק' ברכב - הסניף נפתח שבוע הבא וממקום ביישוב מרוחק יחסית) - חצי מהמחיר שהם אמורים לשלם. בנוסף, היא התחילה לקבוע איתי ימי עבודה ופתאום השעות לא כאלה גמישות ובימים שאני לא לומדת - אני חייבת לעבוד ערבים - כלומר 4 ימים בשבוע אני לא בבית בערב (ועל זה לא חשבתי באותו רגע). כאן מתחילה ההתלבטות שלי אם אני בסדר או לא - אמרתי לה שזה בסדר בעיקרון - שאני צריכה לחשב אם זה יוצא משתלם אבל נראה לי שזה בסדר ואני אסתדר, למרות שהם ישלמו רק 300 ש"ח לנסיעות, כי אני עם רכב. בינתיים היו ימים שלישי ורביעי, ואתמול בערב (רביעי) הגעתי למסקנה יחד עם הארוס שלי שזה פשוט לא משתלם. השכר לא גבוה במיוחד. התשלום על נסיעות לא מספק. אני אצטרך להוציא כסף על בגדים/נעליים. והנורא מכל - אני לא אראה את בן הזוג שלי ימים רצופים בערב כי אני פשוט לא אהיה בבית (והוא יוצא עוד לפני שאני קמה, ב- 5 וחצי בבוקר). יחד עם זה שימי שישי שאנחנו נוהגים לבלות ביחד בבוקר לא יהיו קיימים - זה פשוט יותר מדי. למי שהגיע עד כאן -