מתלבטת מאד אשמח לשמוע דעות

[חיבוקיתוש]

מתלבטת מאד אשמח לשמוע דעות

מתלבטת לגבי גן תקשורת או שילוב בגן רגיל עם משלבת + תכנית ביתית אחרי הגן.
האם מגן תקשורת אפשר בהמשך לעבור לחינוך רגיל או שזה ONE WAY TICKET? מדובר בילדה בתפקוד גבוה. מדברת, משחקת משחקי דמיון, שפה מאד יפה ועשירה.
מה דעתכם? מה עדיף?

 

[TikvaBonneh]

גן תקשורת או שילוב יחידני

לגבי המעבר מגן תקשורת לחינוך הכללי, זה מאוד נפוץ.
לגבי מה עדיף, אז בעיני עדיף גן תקשורת, מהנימוקים הבאים:
1. הבן שלי הכיר בתקופת הגן חברים שהוא מאוד אוהב עד היום (גיל עשר). הוא זוכר את הגן לטובה.
2. כל הטיפולים ניתנים בגן, לא צריך לטרטר את הילד אחר הצהריים לטיפולים.
3. חינם.
4. האחריות על כל המעטפת נמצאת אצל גננת חינוך מיוחד, שזו ההתמחות שלה, ולא אצל האם.
5. ככל שהילד בתפקוד יותר גבוה, הוא מרכז אליו יותר תשומת לב של המבוגרים, וכשיש צוות כל כך גדול הוא מקבל המון תשומת לב ויחס אישי.

 

[חיבוקיתוש]

תודה

אבל האם יהיו לה חברות בגן? יהיה לה עם מי לדבר? מה לגבי מודל חיקוי? הרי לומדים מקבוצת השווים. יש מפגשים מספיקים עם ילדים רגילים? שיהיו לה מודלים נורמטיבים לחיקוי? חוששת שתחקה התנהגויות אוטיסטיות.
וגם אם תעבור לחינוך רגיל זה לא ילווה אותה לכל מקום? שהיא היתה בחינוך מיוחד?

 

[TikvaBonneh]

תשובות

אולי יהיו לה חברות בגן, לא בטוח. בדרך כלל יש פחות בנות מבנים. ועדות השיבוץ מנסות בדרך כלל לשים אותן באותו גן.
כיוון שיש צוות גדול, ויש מטבע הדברים גם ילדים שלא מעוניינים באינטראקציה עם הצוות, תמיד תהיה לה אשת צוות לדבר איתה. וגם לחקות, כמובן.
בד"כ יוצאים לשילוב בגן הרגיל פעמיים בשבוע, משך השעות מותאם לילד, מכירה גם ילדים שיוצאים בכל פעם ליום שלם.
הבנים שלי מעולם לא חיקו התנהגויות אוטיסטיות. התנהגות אוטיסטית היא בעיקר אי התנהגות, אז אין כל כך מה לחקות. הסתגרות. קושי להביע רגשות, קושי להבין סיטואציות חברתיות, ורבליות מינימלית. איך אפשר לחקות את זה בכלל? אם כבר אפשר לחקות התנהגות של ילדים היפראקטיביים - כל הזמן לקום מהכיסא במפגש ולהפריע. או לחקות התנהגות של ילדים שחצנים - להגיד דברים מתנשאים. דווקא לחקות אוטיסט ממש מסובך.

 

[חיבוקיתוש]

עונה

בחיקוי הכוונה לתנועות סטריוטיפיות. יצא לי לראות ילדים שמנופפים בידיים, מטיחים ראש ברצפה או בקיר, צועקים. עם הבת שלי משולב ילד אוטיססט, שצועק ובוכה הרבה. היא מאד נלחצת ומתחילה לבכות כשהוא בוכה.
ועוד דבר שקשה לי איתו בגן תיקשורת זה היום הכל כך ארוך. אני לא יכולה לדמיין איך תחזיק מעמד. אני גם לא יכולה לדמיין אותה עומדת ביום שלם של שילוב + תכנית ביתית. בינתיים רק התחלנו גן, ואחרי שעה וחצי היא סחוטה לחלוטין. היום נשארנו שעתיים, ואחרי זה היא ישנה במשך שעות. איך ילדים כל כך קטנים מחזיקים מעמד יום שלם? יש להם שעות מנוחה באמצע?

 

[TikvaBonneh]

חיקוי ויום ארוך

כל ההתנהגויות שאת מתארת, ביחוד הטחות ראש, צעקות ובכי, הן סימנים של מצוקה. הבן הצעיר שלי היה בשני גני תקשורת בהוד השרון, ואף פעם לא נחשף להתנהגויות האלה. הילדים רגועים כי הם מטופלים נכון.
אני מציעה שתבקשי סיור בגן תקשורת ותראי בעצמך.
האמת שאת מזכירה לי נשכחות. לפני שהכנסנו אותו לגן תקשורת גם יורם, בעלי, תיאר לי גן תקשורת כקקופוניה מוחלטת של ילדים צועקים ןבוכים ודופקים את הראש בקיר.
הלכנו לסיור, ראינו שמונה ילדים יושבים מסביב לשולחן גדול ועוסקים בריכוז רב בפעילות יצירה במשך עשרים דקות.
יורם הביט בי ואמר: איזה ילדים כבויים. איפה שמחת החיים שלהם? למה הם יושבים כל כך בשקט?
כך שאם רוצים תמיד יש מה להגיד נגד.
יתכן שהילד שבגן שלכם במצוקה ואינו מקבל מענה מתאים.
גם לבן הצעיר שלי קשה לראות מישהו אחר בוכה.
לגבי העייפות, את הילדים שלי השילוב היחידני התיש הרבה יותר מאשר המסגרת של החינוך המיוחד. יותר ילדים, יותר דרישות, יותר לחץ.
המשלבת צריכה לעבוד מאוד קשה כדי שהילד לא יהיה מותש. זה כנראה אפשרי אם היא עובדת נכון.
האם ביתך הייתה שם שעתיים בלי סיוע?
בגן תקשורת רוב הילדים ישנו אחרי ארוחת הצהריים.

 

[חיבוקיתוש]

תודה

הבת שלי הייתה שם עם ליווי שלי או של אחותי. האבחון עוד לא הושלם, ועדיין לא התחלנו בגיוס משלבות.

 

[TikvaBonneh]

גן תקשורת

בכלל לא בטוח שיהיה לכם מקום בגן תקשורת בשנה הבאה. ועדות השיבוץ כבר התקיימו ויתכן שכל הגנים בסביבה כבר מלאים.

 

[חיבוקיתוש]

בעיר שלנו כבר מלא

בודקים בערים הקרובות.

 

[yonitbrk2]

שום דבר הוא לא one way ticket

מנסיונם של אחרים, תמיד אפשר להחליף מסגרת . עם הגיל והטיפולים, הילדים שלנו משתנים , מתפתחים ומתקדמים (טוב - לפחות חלקם). מכירה באופן אישי, ילדים שהתחילו מגן תקשורת, והמשיכו לכיתות תקשורת בבתי ספר רגילים, ומשם אף עברו עם הזמן לשילוב מלא, ללא סייעת צמודה. פשוט עברו מהכיתות הקטנות והשתבצו בכיתות הגדולות. וישנם כאלו שנשארו בשיבוץ של הכיתה הקטנה, אך למדו שילוב מלא בכיתות הגדולות, ובצהריים עם סיום הלימודים בכיתות הגדולות, חזרו לכיתות האם שלהם, שם המשיכו לקבל את הטיפולים הרגשיים, וכל מה שנזדקקו לו, כולל עזרה בהכנת שיעורי בית והתכוננות למבחנים. כיום שלושת הילדים שאני מכירה, האחד שעבר לשילוב מלא לגמרי, והשניים שנשארו בכיתות הקטנות, סיימו כיתות יב' עם בגרות מלאה. אחד מהם אף מתגייס לצבא, גיוס מלא, לא יודעת אבל להגיד לגבי הפרופיל, והשניים האחרים, בשלבים לקראת התנדבות לצבא. האחד שהוא מוזיקאי, כנראה ישובץ בתזמורת צה"ל.

 

[חיבוקיתוש]

וואו תודה

הארת את עיניי. לא חשבתי שבכיתת תקשורת עושים בגרות.

 

[TikvaBonneh]

זה יותר קל בכיתת תקשורת

כי אפשר לפרוש את הבגרויות עד גיל 21, לא חייבים לסיים עד גיל 18.

 

[yonitbrk2]

בדיוק

עוד יתרון בולט במיוחד. מעצם הלקות של ילדינו, הם הרי זכאים ללימודים , גם במסגרת הכיתה הקטנה, עד גיל 21. ולכן באות המסגרות ומציעות את האופציה הנהדרת הזו של האפשרות לפרישת הבגרויות, דבר שמקל מאוד על הילדים.

 

[yonitbrk2]

לא כולם

בוקר טוב ושבת שלום. לבגרות ניגש מי שמסוגל לכך. היתרונות, שאם ניגש ועושה את הבגרות בכיתה הקטנה, ולא בשילוב, יהיה זכאי לכל ההקלות המגיעות לו מעצם הלקות , ולא תצטרכו לרוץ ולדאוג לאיבחונים מיוחדים .