מתלבטת

[עדמה]

מתלבטת

אני בחודש תשיעי היום בשעה טובה לי. החבר שלי שתכנן איתי את ההריון נטש אותי בתחילת ההריון אחרי שביקש ממני לעשות הפלה ולא הסכמתי הוא אמר לי שהוא לא יהיה שותף ולא יקח חלק ...... אני נלחצתי ופניתי לעו"ד (חבר-לא מהתחום) שהוציא לו צו עיכוב יציאה מהארץ הצו בוטל עקב הגשה שגוייה ואני נקנסתי בהוצאות משפט 1200 ש"ח לפני שבועיים קיבלתי מכתב מההוצאה לפועל לתשלום 1850. האקס המניאק שלח את הפס"ד להוצאה לפועל לגביה+ רבית+הצמדה זעמתי, כעסתי ונורא נפגעתי לא מספיק שהוא זורק אותי לבד בהריון, לא מספיק שאני חוסכת כל גרוש וגרוש עבור הילד הוא גם דואג לחייב אותי בהוצאות ועושה זאת דרך ההוצאה לפועל והוא בהחלט יכל לא לעשות את זה. בנתיים כמובן שדאגתי להחליף עו"ד לעו"ד מהתחום וגם שילמתי את ההוצאות להוצל"פ אז אחרי שסיפרתי כל זאת אני מתלבטת ורוצה לשמוע דעתכם האם כדאי לי להודיע לו כשאני אלד (לא ממש מתחשק לי) או שההודעה היחידה ממני על הלידה תהיה התביעה לאבהות ומזונות מהעו"ד שלי.הרי במילא לא אני ולא הילד מענינים אותו ואת משפחתו. ומצד שני לא רוצה מלחמות על ח-ן הבן שלי אבל הבן.... שם עליי פס ואני עברתיי כבר סרט לא קטן בגללו וזה אחרי שהוא תכנן ועודד אותי להכנס להריון ואחרכך חתונה. מה דעתכם? מה יהיו ההשלכות לדעתכם לגבי כל החלטה. אני פונה אליכם כי אתם מנוסות וכי אני רוצה הכי טוב עבור הבן שלי וגם בשבילי

 

[s h o o s h a]

רק לא מתוך נקמנות

כל מה שתחליטי לעשות עשי כי צריך ולא מתוך 'צורך לדפוק את הבן....' לדעתי, כדאי שתודיעי לו על הלידה ועל כוונתך [אם את אכן מתכוונת] לתבוע אותו למזונות עבור ילדכם המשותף. לעולם אין לדעת כיצד ינהג איש. מחד, את מציינת כי אין לו שום ענין בך ו/או בילד ומאידך, יתכן שלאחר שיוולד הילד ישתנו הדברים. והרי כבר היו דברים מעולם. בשלב זה שמרי על עצמך ועל ההריון, היי רגועה ועברי את הלידה בשלום ובמזל. לאחר הלידה עשי את מה שתחליטי [נצלי את הזמן שנותר לך עד ללידה להחליט על צעדיך].

בשעה טובה ובהצלחה

 

[סוויפי]

הרצחת וגם ירשת..

בלי סנטימנטים. תביעות תביעות ועוד תביעות..... וכל זאת במידה שכל מה שאמרת ..נכון.

 

[מבט אל האופק]

מסכימה../images/Emo45.gif

למרות שמנסה לתת להגיון לגבור על הרגש, גם מבחינה הגיונית אני לא מוצאת סיבה ולו קלושה לבשר לו על הלידה. ולך המון בהצלחה ולידה

קלה

 

[אמא66]

עדיף לא להודיע לו על הלידה

הוא הוכיח שהוא לא מסוגל להיות חבר או אבא. חוץ מתשלום, אין לו מה להציע לכם. ותתבעי מזונות בכמה שיותר כסף! (ואני אומרת את זה בתור אחת שלא תבעה מזונות מעולם). במקרה שלך - זה הכי טוב בשביל שניכם. אל תתני לו לראות את הילד. אם הוא רצה להפיל אותו אחרי שהוא יזם אותו, אי אפשר לסמוך עליו. הוא יכול להתנקם בך דרכו. ושתהיה לידה קלה והרבה אהבה!

 

[חנה37]

תגובה

לדעתי הוא צריך להכיר את הילד והילד יכיר אותו. צריכים למצוא את האמצע השקט כדי שלילד תהיה תמיכה, אהבה וזכות אלמנטרית להכיר את אביו. ושיהיה במזל.

 

[אמא66]

למה לסבך את הילד עם אבא מניאק?

עדיף לחיות בלי אבא מאשר עם אבא כזה. ואני דווקא מאד סובלנית לאבות אחרים שלא נמצאים בקשר עם הילדים שלהם, או לא משלמים מזונות, אבל זה מקרה חריג בכל קנה מידה. צריך לדבר איתו רק באמצעות עורכי דין והוצל"פ. מגיע לו. ומגיע לילד לחיות בסבבה, בלי להחשף לצד האפל של המשפחה שלו.

 

[ברבוניה4]

מתלבטת

מה שעומד מול עייני בכל תחום הגרושין זה הפרדה ביני ובין הילד אני בחרתי לא נכון בבת הזוג היא עושה לי דווקא אני כועס עליה ויש את הילד החוויות שלו איתה הן לאו דווקא בעוצמה שלי הוא לא חווה איתה את החוויות שלי למדתי לעשות הפרדה ולהגיב לטובת הילד טובת הילד/ה שלך שאבא ידע שהיא נולדה אני מציע לך תמיד לבדוק את טובת הילד ולא כמה אבא חרא ומה את מרגישה כלפיו אני לא צריך לומר לך שדימוי עצמי טוב כלפי אבא חשוב לצמיחה נורמאלית זה לא קל כי זה לנתק את הרגש כלפיו זה ידרוש ממך להרגיע את חוסר האונים שחווית כתוצאה מהנטישה אבל זה תרגיל לא רע כי אם את מסתכלת קדימה אם תרצי זוגיות חדשה תצטרכי גם שם לא להגיב מהנטישה אחרת לא תוכלי להאמין באף אחד יותר קל להגיד מאשר לבצע!!!! בהצלחה

 

[סוויפי]

מתלבטת..

זה לא הענין של להודיע לו או לא,על הלידה. הוא יידע בכל מקרה,יספרו לו וכד'.. ובכל מקרה הוא יבין זאת יחד עם הגעת התביעה.

 

[המכורה לקפה]

אמנם אני לא מקבלת תגובות על מה שכותבת כאן

אבל רוצה לספר לך חוויה מהחיים שלי. אולי זה יתן לך את התשובה. יש בן כמעט בן 30 שאביו (בעלי הראשון) הפריד בינינו כשהיה בן 3. נכנסתי להריון נוסף בצורה עגומה מבעלי הראשון. כשהחליט שהילד לא שלו ולא היה מוכן לקחת חלק בשום אופן, החלטתי שהחיים חזקים יותר מכל תביעה לאבהות, שאני אהיה עסוקה מאוד עם גידולו מאשר כל הטביעות וההוצאות הרבות של משפטים מיותרים. 19 שנה לא ראיתי ולא היה לי כל קשר עם הבן הגדול. גידלתי את הבן השני ויום אחד אני מקבלת שיחת טלפון שהבן הגדול מבקש ממני לעבור לגור איתי (הוא היה כבר בן 21). האמת גידלתי את הבן השני בידיעה ברורה שיש אבא שגר בחו"ל ויש אח איתו. אבל שאין לנו קשר איתם כי לא כל האנשים שיפגוש בחיים הם אנשים טובים. יש הכל בגן עדן שה' ברא. והגיע היום, וכולנו נפגשנו, והבן הגדול ביקש רק דבר אחד: בדיקת רקמות עם אחיו. כמובן שיצא 99.9% אחים. פ ת א ו ם המשפחה של אביהם הציעו לי לקבל את הבן השני כנכד שלהם והכריחו את האבא להכיר בבן כבן שלו. השארתי את הבחירה לבן השני שבחר שלא להיות חלק ממשפחתו. אני מצידי לסבתא אמרתי "מעט מדי מאוחר מדי" אבל הודעתי לה שהבחירה תהיה בין הילדים. היום יש לי משפחה, שאני עומדת בראשה, עם 3 ילדים. שניים מהנשואים הראשונים והבת מהנשואים השניים (שגם התפרקו). בסה"כ אנחנו משפחה די מוזרה בקשרים החיצוניים שלה אבל העיקר שכולנו יחד. החיים חזקים יותר, דורשים ממי שעומד או עומדת בראשה כוחות עילאיים על מנת לשרוד, לחנך ולגדל... לא חבל לבזבז כוחות על אדם שלא שווה להיות חלק מאיתנו? הרי הנקמנות, הכעס, המרירות רק מוסיפים לנו מחלות שאנחנו לא יכולות לעמוד בהן. לא חבל לבזבז רגעים יקרים של חיינו בלחפש את הצדק?? הצדק יבוא (כמו במקרה שלי) ומאחלת לך שגם אצלך יבוא - אבל בינתיים??? חבל חומד, חבל להתעסק עם מי שלא שווה. כמובן שזו דעתי האישית. הסבלנות השתלמה לי. מקווה שנתתי לך חומר למחשבה גלית

 

[s h o o s h a]

צריך כוחות נפש אדירים

וכאחת שחוותה לא מעט בחייה יכולה מאד להבין, להזדהות ולהצטרף לאמירה שלך "...לא חבל לבזבז כוחות על אדם שלא שווה להיות חלק מאיתנו?..."

 

[m i c h a l i]

סיפור עצוב...

איך התמודדת במשך השנים עם העובדה שאת לא בקשר עם בנך? למה הבן הגדול היה צריך בדיקה עם אחיו? הוא לא אח שלו בכל מקרה? (שניהם מאותה האימא...) למה זה היה חשוב לו? האם ניסית ליצור קשר עם הבן הגדול? האם הוא ניסה ליצור קשר איתך?

 

[אלן 1 היחידה]

שלום לך,ואני זוכרת אותך בפנייה הראשונה שלך כא

ראשית,מה שלומך? שיהיה במזל טוב ובשעה טובה, שנית,מציעה לך כמו קודמיי לתבוע מזונות +מדור(חלק מהשכירות) והוצאות רפואיות וכדומה. גם אצלי הוא נטש ולא רצה,אני החלטתי אחרי הרבה ימים קשים מנשוא על ההחלטה להשאיר, תבעתי מזונות והוא נחנק כשהוא קיבל את זה. הוא לא האמין שהעשה זאת וחשבתי בצורה מאד קרה.כי לא הייתה בריריה,הוא היה מאד מתנשא. השופט בכלל לא התחשב בכך שיש לו ילדים נוספים ועוד הוסיף ואמר לו"אתה עושה ילדים,תדאג להם" לולא אני הוא היה פוסק לו 1500ש"ח,אבל התחשבתי במקצת אבל כרגע זה לא רלוונטי, תעשי מה שצריך.!!! בהצלחה,,, אילנה

 

[עליזה 63]

עדמה שבת שלום!

תעשי מה שאני עשיתי שילדתי התקשרתי אליו ואמרתי לו תגיד מזל טוב יש לך בן. ואחרי זה הגשתי תביעה בשם הבן . ושלום על ישראל . את עכשיו צריכה לשמור כוחות למענך ולמען התינוק בעזרת השם שתלדי. אל תתעסקי עם זוטות. אגב גם לי יש בן . אני לא יודעת להגיד לך עם הוא יתרכך ,האבא של בני עד היום בכלל לא בקשר למרות הטלפונים והתחינות והתמונות ששלחתי. אבל ברוך השם בני גודל טוב. פשוט קחי את עצמך בידים ותעשי רק טוב למענך ולמען בנך היקר. ובעזרת השם תראי שדברים יסתדרו. מאחלת לך שתגדלי את בנך בנחת המון. אמן.

 

[m i c h a l i]

באמת בשעה טובה

קשה לי להבין את ההתנהגות שלו (אולי יש לו "יועצים" למינהם...) בקשר להחלטה אם לספר לו או לא אני מאמינה שתחליטי לאחר הלידה... לפי התחושה שלך רק אל תצפי לכלום אם את מחליטה להודיע קחי בחשבון שזה לא יעניין אותו העיקר שהלידה תעבור בשלום והילד יהיה בריא בזה את צריכה להתרכז עכשיו

 

[עטופה בכנפייך]

לדעתי עלייך להודיע לו עוד לפני הלידה.

כשאת מגיעה לבית החולים כבר אז להתקשר אליו ולהודיע לו. אולי עוד תופתעי ממנו לטובה. כשגברים רואים את "המוצר המוגמר", הם חושבים אחרת. וחוץ מזה, זו חובתך בשביל הילוד. כשיגיע זמן השאלות, כך תהי בטוחה שאת עשית את המירב שביכולתך להיות בסדר איתו. למה לך להיות עם רגשות אשם. מאחלת לך המון הצלחה, הרבה בריאות והמון אושר ועושר. אין דבר יפה ויקר יותר מ י ל ד ך.