מתלבט אם להגר לברלין, אשמח לקבל עצות
אז ככה,
השתחררתי לפני שבוע מהצבא, ואני עכשיו מתלבט אם לעבור לגרמניה או להישאר בארץ. מניתי כמה סיבות שבגללן אני רוצה לעבור לברלין, ואשמח לשמוע מכאלה שגרים שם או גרו שם מה הם חושבים.
בעיקרון יש לי 3 סיבות עיקריות שבגללן אני מעוניין להגר (זה הולך להיות חופר, אז עמכם הסליחה):
1. סיבה כלכלית - זה ידוע שבארץ זה נורא קשה להתקיים בגלל מחירי הדיור, המזון, הדלק וכו'. עושה רושם שדווקא בגרמניה, ובעיקר ברלין שנחשבת עיר יחסית ענייה, האפשרויות הכלכליות הן יותר גדולות. מבירור קצר שעשיתי הבנתי שהלימודים שם ניתנים בחינם, כנ"ל תחבורה ציבורית לסטודנטים, המזון שם זול בכמעט פי 2 מאשר בארץ, וכמובן מחירי הדיור הרבה יותר זולים. השאלה היא אם באמת כל זה נכון ומבחינה כלכלית עדיף לי לחיות שם? ברור לי שאני לא הולך עכשיו להתעשר ולהיות מיליונר אבל בהחלט לא יזיק לי לחסוך כמה מאות או אולי אלפי שקלים. כמובן כל זה לא יעזור אם אני לא אמצא עבודה, אז עד כמה באמת קשה למצא עבודה מכניסה בגרמניה? נכון שהכל יותר זול אבל האם גם משלמים שם יותר, או יותר קל למצוא שם עבודה?
2. סיבה תרבותית - אני אתחיל בזה שאין לי שום בעיה עם מזרחים, ערבים, אתיופים וכו', להיפך, אני מאוד מכבד את האנשים שבאים מכל האוכלוסיות האלה ואני ממש לא מכליל או משהו, ואני מצטער אם זה יישמע ככה. יש לי בעצמי הרבה חברים מהאוכלוסיות האלו וברור לי שלא כולם מייצגים את "הישראלי המכוער", אבל אי אפשר להתעלם מזה שהתרבות פה, אולי בעיקר בגלל האוכלוסיות האלה, נהיתה משהו שאני אישית לא אוהב. בין אם מדובר בערסים או בנערים שמתפרעים בשכונות או צועקים ברחובות. אני לא יודע בדיוק מה הרכב האוכלוסיה בברלין, אבל אני משער ששם נתקלים הרבה פחות בכל התופעות האלו. ידוע לי שיש גם שם לא מעט מהגרים ערבים וטורקים אבל השאלה היא אם הם באמת עושים כל כך הרבה בלגאן כמו פה בארץ? אם אני מחליט לעבור לברלין בשביל לקבל קצת "שקט" ולהימנע כמה שיותר ממפגש עם אוכלוסיות כאלה ותרבות כזאת כמו שיש פה, זה באמת יקרה? באמת צועקים שם פחות ונותנים כבוד ולא נדחפים בתורים כמו בארץ?
3. סיבה חוויתית - לפעמים הרבה אנשים עוברים לחו"ל בגלל ה"חוויה", הם רוצים לחוות את החיים בחול ובכלל אורך חיים שהוא שונה מזה שבארץ. אני לא אשקר, אחת הסיבות שלי לרצות לעבור לחו"ל היא גם החוויה שאני מקבל. אני לא יודע עד כמה זאת יכולה להיות חוויה טובה אבל אשמח שוב לשמוע מכאלה שחוו אותה אם היא באמת שווה. האם ההתמודדות עם השפה והתרבות שאני לא רגיל אליה היא טראומטית או דווקא חיובית? האם זה סיכון גדול מדי לעבור עכשיו לחו"ל ולנסות חיים חדשים או שדווקא עכשיו זה הזמן להתנסות בחוויות כאלו? בכלל, יש אנשים שאתם מכירים שעברו לברלין ודווקא נורא התאכזבו ורצו לחזור לארץ, או שהרוב המוחלט נשאר שם ונהנה?
אני רק אציין את העובדה שאין לי דרכון זר או ויזה לאמריקה, זאת גם הסיבה שמכל היעדים בחרתי דווקא בברלין, שם אפשר להתקבל ללימודים באוניברסיטאות גם בלי דרכון זר. אם מישהו במקרה יודע על עוד מקומות בחו"ל שבהם אפשר ללמוד בלי דרכון זר אשמח לשמוע. חוץ מזה אני אוסיף שאני לא יודע גרמנית, והתחלתי ללמוד בעצמי את השפה לפני כמה חודשים, היא לא נשמעת לי מסובכת מדי ואני חושב שעוד שנה - שנתיים אני כבר אוכל לדעת אותה מספיק טוב בשביל להסתדר איתה בגרמניה ואולי אפילו ללמוד איתה. שוב, מול 3 הסיבות למה כן להגר לשם יש סיבה אחת למה לא, וזה כמובן השפה. לא משנה כמה אני אלמד גרמנית, אף פעם אני לא אדע אותה ברמה של שפת אם (כנ"ל לגבי אנגלית או כל שפה אחרת). אז עד כמה המינוס של השפה, שאולי אני אדע לדבר ולהבין אותה אבל לא ברמת שפת אם, יכול להשפיע עליי? זה משהו שבאמת כל כך קריטי או שגם אם אני יודע את הבסיס זה מספיק בשביל ללמוד שם ולחיות שם?
תודה מראש לכל העונים ושוב סליחה על החפירה
אז ככה,
השתחררתי לפני שבוע מהצבא, ואני עכשיו מתלבט אם לעבור לגרמניה או להישאר בארץ. מניתי כמה סיבות שבגללן אני רוצה לעבור לברלין, ואשמח לשמוע מכאלה שגרים שם או גרו שם מה הם חושבים.
בעיקרון יש לי 3 סיבות עיקריות שבגללן אני מעוניין להגר (זה הולך להיות חופר, אז עמכם הסליחה):
1. סיבה כלכלית - זה ידוע שבארץ זה נורא קשה להתקיים בגלל מחירי הדיור, המזון, הדלק וכו'. עושה רושם שדווקא בגרמניה, ובעיקר ברלין שנחשבת עיר יחסית ענייה, האפשרויות הכלכליות הן יותר גדולות. מבירור קצר שעשיתי הבנתי שהלימודים שם ניתנים בחינם, כנ"ל תחבורה ציבורית לסטודנטים, המזון שם זול בכמעט פי 2 מאשר בארץ, וכמובן מחירי הדיור הרבה יותר זולים. השאלה היא אם באמת כל זה נכון ומבחינה כלכלית עדיף לי לחיות שם? ברור לי שאני לא הולך עכשיו להתעשר ולהיות מיליונר אבל בהחלט לא יזיק לי לחסוך כמה מאות או אולי אלפי שקלים. כמובן כל זה לא יעזור אם אני לא אמצא עבודה, אז עד כמה באמת קשה למצא עבודה מכניסה בגרמניה? נכון שהכל יותר זול אבל האם גם משלמים שם יותר, או יותר קל למצוא שם עבודה?
2. סיבה תרבותית - אני אתחיל בזה שאין לי שום בעיה עם מזרחים, ערבים, אתיופים וכו', להיפך, אני מאוד מכבד את האנשים שבאים מכל האוכלוסיות האלה ואני ממש לא מכליל או משהו, ואני מצטער אם זה יישמע ככה. יש לי בעצמי הרבה חברים מהאוכלוסיות האלו וברור לי שלא כולם מייצגים את "הישראלי המכוער", אבל אי אפשר להתעלם מזה שהתרבות פה, אולי בעיקר בגלל האוכלוסיות האלה, נהיתה משהו שאני אישית לא אוהב. בין אם מדובר בערסים או בנערים שמתפרעים בשכונות או צועקים ברחובות. אני לא יודע בדיוק מה הרכב האוכלוסיה בברלין, אבל אני משער ששם נתקלים הרבה פחות בכל התופעות האלו. ידוע לי שיש גם שם לא מעט מהגרים ערבים וטורקים אבל השאלה היא אם הם באמת עושים כל כך הרבה בלגאן כמו פה בארץ? אם אני מחליט לעבור לברלין בשביל לקבל קצת "שקט" ולהימנע כמה שיותר ממפגש עם אוכלוסיות כאלה ותרבות כזאת כמו שיש פה, זה באמת יקרה? באמת צועקים שם פחות ונותנים כבוד ולא נדחפים בתורים כמו בארץ?
3. סיבה חוויתית - לפעמים הרבה אנשים עוברים לחו"ל בגלל ה"חוויה", הם רוצים לחוות את החיים בחול ובכלל אורך חיים שהוא שונה מזה שבארץ. אני לא אשקר, אחת הסיבות שלי לרצות לעבור לחו"ל היא גם החוויה שאני מקבל. אני לא יודע עד כמה זאת יכולה להיות חוויה טובה אבל אשמח שוב לשמוע מכאלה שחוו אותה אם היא באמת שווה. האם ההתמודדות עם השפה והתרבות שאני לא רגיל אליה היא טראומטית או דווקא חיובית? האם זה סיכון גדול מדי לעבור עכשיו לחו"ל ולנסות חיים חדשים או שדווקא עכשיו זה הזמן להתנסות בחוויות כאלו? בכלל, יש אנשים שאתם מכירים שעברו לברלין ודווקא נורא התאכזבו ורצו לחזור לארץ, או שהרוב המוחלט נשאר שם ונהנה?
אני רק אציין את העובדה שאין לי דרכון זר או ויזה לאמריקה, זאת גם הסיבה שמכל היעדים בחרתי דווקא בברלין, שם אפשר להתקבל ללימודים באוניברסיטאות גם בלי דרכון זר. אם מישהו במקרה יודע על עוד מקומות בחו"ל שבהם אפשר ללמוד בלי דרכון זר אשמח לשמוע. חוץ מזה אני אוסיף שאני לא יודע גרמנית, והתחלתי ללמוד בעצמי את השפה לפני כמה חודשים, היא לא נשמעת לי מסובכת מדי ואני חושב שעוד שנה - שנתיים אני כבר אוכל לדעת אותה מספיק טוב בשביל להסתדר איתה בגרמניה ואולי אפילו ללמוד איתה. שוב, מול 3 הסיבות למה כן להגר לשם יש סיבה אחת למה לא, וזה כמובן השפה. לא משנה כמה אני אלמד גרמנית, אף פעם אני לא אדע אותה ברמה של שפת אם (כנ"ל לגבי אנגלית או כל שפה אחרת). אז עד כמה המינוס של השפה, שאולי אני אדע לדבר ולהבין אותה אבל לא ברמת שפת אם, יכול להשפיע עליי? זה משהו שבאמת כל כך קריטי או שגם אם אני יודע את הבסיס זה מספיק בשביל ללמוד שם ולחיות שם?
תודה מראש לכל העונים ושוב סליחה על החפירה
