מתמטיקאים טוענים ש`המלאך השומר` קיים
קבוצה של מתמטיקאים רוסים טוענים שהמלאכים השומרים עלינו אכן קיימים. הם מתבססים על כך, שלאחר אסון אווירי, ימי או רכבת, תמיד יש ניצולים: אלה שבגלל סיבה זו או אחרת, החזירו את כרטיסם או שהגיעו מאוחר למטוס, ספינה או רכבת שבו התרחשה התאונה. ולרי איסקוב, החוקר הראשי, חושף שמניתוח של אירועי תאונות קטלניות ברחבי העולם, קיימת אנומליה סטטיסטית: הנתיבים שאירעו בהם תאונות קטלניות, תמיד היו בתפוסה פחותה מהרגיל. הוא מתאר שבמהלך 20 השנים האחרונות, מספר האנשים שביטלו את נסיעתם בטיסות שלאחר מכן התרחשו האסונות, הוא 18% גבוה, מאשר הטיסות שעברו ללא בעיות. הם לא הראשונים שפיתחו את התיאוריה הזו. הסוציולוג האמריקאי ג`יימס סטאונטון, כבר ב1958, ניתח יותר מ200 אסונות רכבת של 30 השנים האחרונות. הוא גילה שהתפוסה ברכבות שנפגעו, היו בתפוסה של 61% מקומות ישיבה, בעוד שבנסיעות רגילות ומבורכות, התפוסה היתה של לפחות 76%. ההבדל של לפחות 15% גרמה להופעתן של תיאוריות שונות, מן המלאכים השומרים ועד לאינטואיציה. הסופר המפורסם שמרבה לכתוב סיפורי אימה, סטיבן קינג, התקשר בזמנו לחברת תעופה מסויימת לאחר שאחד ממטוסיה התרסק בטיסה בדרך בין דנבר ובוסטון (ארה"ב). שם אמרו לו, ש16 אנשים ביטלו את נסיעתם מספר שעות לפני הטיסה ו3 אנשים אחרים איחרו אליה. בדרך כלל, ביטול הטיסות אינו מגיע ל10, וכמעט אף אחד לא מאחר לטיסתו. קינג העלה השערה ייחודית מאוד. הוא אמר שלפעמים אצל האנשים יתעוררו "מערכת הזעקה תת מודעית". הוא הסביר שלאבותינו הרחוקים מערכת זו היתה מפותחת מאוד וזה עזר להם כדי למנוע איומים המסכנים את החיים, למשל, להפוך לארוחת ערב של איזה אריה רעב. אך לאט לאט, המערכת הזו התנוונה, כי היא כבר לא נחוצה לנו יותר כמו בעבר. עם זאת, מדי פעם היא מתעוררת בצורה של אינטואיציה.
קבוצה של מתמטיקאים רוסים טוענים שהמלאכים השומרים עלינו אכן קיימים. הם מתבססים על כך, שלאחר אסון אווירי, ימי או רכבת, תמיד יש ניצולים: אלה שבגלל סיבה זו או אחרת, החזירו את כרטיסם או שהגיעו מאוחר למטוס, ספינה או רכבת שבו התרחשה התאונה. ולרי איסקוב, החוקר הראשי, חושף שמניתוח של אירועי תאונות קטלניות ברחבי העולם, קיימת אנומליה סטטיסטית: הנתיבים שאירעו בהם תאונות קטלניות, תמיד היו בתפוסה פחותה מהרגיל. הוא מתאר שבמהלך 20 השנים האחרונות, מספר האנשים שביטלו את נסיעתם בטיסות שלאחר מכן התרחשו האסונות, הוא 18% גבוה, מאשר הטיסות שעברו ללא בעיות. הם לא הראשונים שפיתחו את התיאוריה הזו. הסוציולוג האמריקאי ג`יימס סטאונטון, כבר ב1958, ניתח יותר מ200 אסונות רכבת של 30 השנים האחרונות. הוא גילה שהתפוסה ברכבות שנפגעו, היו בתפוסה של 61% מקומות ישיבה, בעוד שבנסיעות רגילות ומבורכות, התפוסה היתה של לפחות 76%. ההבדל של לפחות 15% גרמה להופעתן של תיאוריות שונות, מן המלאכים השומרים ועד לאינטואיציה. הסופר המפורסם שמרבה לכתוב סיפורי אימה, סטיבן קינג, התקשר בזמנו לחברת תעופה מסויימת לאחר שאחד ממטוסיה התרסק בטיסה בדרך בין דנבר ובוסטון (ארה"ב). שם אמרו לו, ש16 אנשים ביטלו את נסיעתם מספר שעות לפני הטיסה ו3 אנשים אחרים איחרו אליה. בדרך כלל, ביטול הטיסות אינו מגיע ל10, וכמעט אף אחד לא מאחר לטיסתו. קינג העלה השערה ייחודית מאוד. הוא אמר שלפעמים אצל האנשים יתעוררו "מערכת הזעקה תת מודעית". הוא הסביר שלאבותינו הרחוקים מערכת זו היתה מפותחת מאוד וזה עזר להם כדי למנוע איומים המסכנים את החיים, למשל, להפוך לארוחת ערב של איזה אריה רעב. אך לאט לאט, המערכת הזו התנוונה, כי היא כבר לא נחוצה לנו יותר כמו בעבר. עם זאת, מדי פעם היא מתעוררת בצורה של אינטואיציה.