מתן תרופות לחולה דימנציה
שלום, שמי יוסי.
לפני מספר חודשים סבתי, רחל, הלכה לעולמה. את שנותיה האחרונות אפפה מחלת האלצהיימר.
לצערי ולשמחתי, משפחתי הגרעינית גרה הרחק וענף אחר במשפחתי הגר בסמוך אליה, סעד אותה יחד עם מטפלת.
במפגשים המעטים שהיו לנו לאחר שהדימנציה כבר הייתה קשה וכלתה כל חלקה טובה, שמתי לב בעיקר לסזיפיות שבסיעוד אדם במצבה, בעיקר כש"לא הכל הולך כרגיל". למשל - טקס מתן תרופות, כאשר סבתי סירבה ממושכות בדממה לפצוא פה כדי לאפשר את בליעת כדורי התרופות שלה.
חויות אלו נתנו בי את הרצון לחקור את הנושא ולמצוא שיטה שתעזור הן למטופל שככל הנראה אינו מודע למצבו והן למטפל הסועד. גילוי נאות - אני מהנדס מכונות וסטודנט לתואר שני בטכניון, עוסק בפיתוח מכשור רפואי.
אשמח להפגש עם בעלי ניסיון בנושא לראיון קצר עם כוס קפה, וללמוד מניסיונכם.
תודה מקרב לב.
שלום, שמי יוסי.
לפני מספר חודשים סבתי, רחל, הלכה לעולמה. את שנותיה האחרונות אפפה מחלת האלצהיימר.
לצערי ולשמחתי, משפחתי הגרעינית גרה הרחק וענף אחר במשפחתי הגר בסמוך אליה, סעד אותה יחד עם מטפלת.
במפגשים המעטים שהיו לנו לאחר שהדימנציה כבר הייתה קשה וכלתה כל חלקה טובה, שמתי לב בעיקר לסזיפיות שבסיעוד אדם במצבה, בעיקר כש"לא הכל הולך כרגיל". למשל - טקס מתן תרופות, כאשר סבתי סירבה ממושכות בדממה לפצוא פה כדי לאפשר את בליעת כדורי התרופות שלה.
חויות אלו נתנו בי את הרצון לחקור את הנושא ולמצוא שיטה שתעזור הן למטופל שככל הנראה אינו מודע למצבו והן למטפל הסועד. גילוי נאות - אני מהנדס מכונות וסטודנט לתואר שני בטכניון, עוסק בפיתוח מכשור רפואי.
אשמח להפגש עם בעלי ניסיון בנושא לראיון קצר עם כוס קפה, וללמוד מניסיונכם.
תודה מקרב לב.