טוב, זה לא שיש לנו משהו אקטיבי
לעשות בשביל להיות בטוחים. פשוט השגרה השתנתה. הילדים אצל ההורים שלי (במקום שעד כה היה בטוח, ואני מקווה שגם ימשיך ככה, למרות שגיאוגרפית הוא לא רחוק מאיזורים שכן הותקפו). אני רוב הזמן איתם, ובערב חוזרת הביתה, לאיש (לאיזור שהוא לא בשיא המתיחות אבל בהחלט עם אזעקות מרובות ונפילות לא-ממש-כאן אבל מאד קרוב). מחר ניסע איתם לטייל במרכז הארץ. בקיצור - הכל בסדר אבל קשה יותר להגיע למחשב. תודה לכולכן על החיבוקים.