מתנצל אם הנושא פוגע במישהו מהקוראים. פגיעה עצמית.
במקרה של משפט נפקדות/ עריקות, שבסופו אני נכנס לכלא, ומודיע שאני אפגע בעצמי - מה עושים?
אני לא סתם אומר אפגע. באמת אחתוך.. שיירד דם.
איך הצבא מסתכל על זה? אני ממש לא מסוכן, דיכאוני או פציפיסט (הייתי לוחם בשירות), אבל אני לא יכול יותר עם המילואים האלו, זה מדיר שינה מעיניי, מוריד לי את התאבון, מכניס אותי למחשבות שחורות ובעיקר עושה לי חרא של ממש בנשמה.
הייתי שמח אפילו לעבור לתפקיד שדורש פחות ימי מילואים בשנה (אני עושה כמעט 30 ואני חפ"ש, בתפקיד ג'ובניקי שלא שירתתי בו בסדיר!), אבל אין עם מי לדבר, לאף אחד לא באמת אכפת וצה"ל כהרגלו משתין עליך מלמעלה.. רק שאני כבר לא מוכן לסבול את זה.
מהם התהליכים שלאחר הפגיעה העצמית, איך זה משפיע על האזרחות והצבא?
רב תודות לעונים, ואני מתנצל עם פגעתי במישהו עם חוסר המוטיבציה שלי.. המערכת הזאת בלתי נסבלת מבחינתי, אני ממש לא באותו ראש שהייתי בין 20. קשה לי קבל את זה..
במקרה של משפט נפקדות/ עריקות, שבסופו אני נכנס לכלא, ומודיע שאני אפגע בעצמי - מה עושים?
אני לא סתם אומר אפגע. באמת אחתוך.. שיירד דם.
איך הצבא מסתכל על זה? אני ממש לא מסוכן, דיכאוני או פציפיסט (הייתי לוחם בשירות), אבל אני לא יכול יותר עם המילואים האלו, זה מדיר שינה מעיניי, מוריד לי את התאבון, מכניס אותי למחשבות שחורות ובעיקר עושה לי חרא של ממש בנשמה.
הייתי שמח אפילו לעבור לתפקיד שדורש פחות ימי מילואים בשנה (אני עושה כמעט 30 ואני חפ"ש, בתפקיד ג'ובניקי שלא שירתתי בו בסדיר!), אבל אין עם מי לדבר, לאף אחד לא באמת אכפת וצה"ל כהרגלו משתין עליך מלמעלה.. רק שאני כבר לא מוכן לסבול את זה.
מהם התהליכים שלאחר הפגיעה העצמית, איך זה משפיע על האזרחות והצבא?
רב תודות לעונים, ואני מתנצל עם פגעתי במישהו עם חוסר המוטיבציה שלי.. המערכת הזאת בלתי נסבלת מבחינתי, אני ממש לא באותו ראש שהייתי בין 20. קשה לי קבל את זה..