מתעמלות בעלות צרכים מיוחדים

אמא לה3

New member
מתעמלות בעלות צרכים מיוחדים

ואני לא מדברת על הפרעת קשו"ר אלא ממש על פיגור שיכלי ברמה קלה/בינונית. כבר ראינו פה, בפורום בעבר סירטון שמתעד מתעמלות הלוקות בתסמונת דאון שהגיעו להשגים מאד יפים בזירה התחרותית בארה"ב (בהתאם לרמתן כמובן). השאלה שלי היא, האם מישהו מכם, המאמנים עובד עם ילדות בעלות צרכים מיוחדים? האם מישהי מכן המתעמלות, מתעמלת עם ילדה כזו? היום הגיעה אלי לאימון מתעמלת עם פיגור קל, ילדה נהדרת, מצד אחד מאד רציתי אותה בקבוצה, אני רואה בעבודה איתה אתגר מיוחד וחיובי לא רק כלפי אלא גם לשאר הילדות בקבוצה, מצד שני זה דורש ממני ומהצוות המון המון תשומת לב מאד אישית אליה ואני מאד מקווה שזה לא יבוא על חשבון הבנות האחרות בקבוצה...
 

אמא לה3

New member
ואני מוסיפה...

האם הורה לילדים בעלי צרכים מיוחדים שקל לרשום את הילד/ה לחוג התעמלות רגיל (שלא במסגרת החנוך המיוחד)?
 
יצא לי פעם לאמן ילדה עם צרכים מיוחדים

על הנייר (או במחשב) הכל טוב ויפה: הילדים האלו מסוגלים להרבה מעבר למה שאנחנו חושבים שהם מסוגלים, תורמים (רגשית) למאמן לפחות כמו שהוא תורם להם, ישנו סיפוק רב כשהם מצליחים דברים, עם גישה נכונה ומובנית והרבה סבלנות אפשר ללמד אותם הכל, ניכר שיפור שנותן סיפוק רב וכו' וכו'. בפועל, בשטח, זאת עבודה קשה, סיזיפית, ובשבילי לא נעימה. לא הכל ורוד. לא תמיד יש סיפוק כזה גדול כמו שמתואר "על הנייר". יש המון אכזבות ואפילו יאוש. יש יותר מחצי כוס ריקה. דרושה השקעה אדירה, תמיד על חשבון הבנות האחרות. לעולם אני לא אומר "לא" להורים שרוצים לרשום ילדים בעלי פיגור לחוג רגיל. מכיוון שזה מעליב, מכיוון שזה לא פולטיקלי קורקט, מכיוון שזה נוגד את הגישה המדינית והחברתית בישראל, ובעיקר אולי מכיוון שאני לא רוצה להיות זאת שמחליטה על גורל הילד- ההורים הם אלה שצריכים לדעתי לקבל את ההחלטה מה טוב בשביל הילדים האלו, אני רק יכולה להמליץ ולאמר את דעתי.
 
למעלה