יש בישראל בין 8,000-10,000 חרשים, שלא שומעים כלל, גם עם מכשירי שמיעה. בנוסף, יש כ-550,000 לקויי שמיעה, בעלי דרגות שונות של ליקוי שמיעה, מקלה ועד חמורה. ההערכה היא, שכ-10% מכלל האוכלוסיה, סובלת מליקוי שמיעה כלשהוא.
מזקנה בעיקר... מדובר ב8000 חרשים, ומספר דומה של כבדי שמיעה מלידה, כמה שאני זוכר נהודג לדבר על פרומיל אחד של חרשים וחמש פרומילים של כבדי שמיעה מילדות...
חרשים בישראל קצת יותר מפרומיל של האוכלוסייה הם חרשים. ) 1-1.5 מאלף( בישראל כ 6000 חרשים. בחינוךילדים חרשים שלוש אפשרויות: בית ספר מיוחד לחרשים לומדים בו רק חרשים, לעתים ילדיםחרשים עם בעיות נוספות,שילוב כיתתי, זוהי מסגרת של בית ספר רגיל בו לומדות כיתות שלילדים שומעים ובמקביל להן כיתות של ילדים חרשים, שיעורים של מלאכה התעמלות וציור משותפיםלשומעים ולחרשים ביחד, ושילוב אינדבדואלי, בו ילד /ה חרש/ת בודד/ת נמצאים בכיתה רגילהשל שומעים בבית ספר רגיל השוכן בדרך כלל בשכונת המגורים של הילד/ה. כך גם בגנים ישנםשלוש קטיגוריות גן רגיל, גן משולב וגן מיוחד. המינוח של גן משולב וכיתה משולבת אינו מעידעל קיום של שלוב בין חרשים לשומעים. יתכן שילד/ה שלומד/ת ב"שילוב כיתתי" נמצא כמעט כלזמן הלימודים בחברת תלמידים חרשים בלבד. גם כאשר ישנו שילוב משמעותו ישיבה משותפת באותהכיתה. אין הצלחה בשילוב חברתי של ילדים חרשים ושומעים. הם נמצאים בשתי קבוצות נבדלותלחלוטין. מסגרות החרשים נמצאות בערים הגדולות והילדים מוסעים אליהם מן הפריפריה. איןבית ספר לחרשים לילדים ערבים. בערים הגדולות הם הולכים לבתי ספר יהודים. בכפרים הם לומדיםבכיתות נפרדות בבתי הספר הרגילים. בכיתות אלו אין חלוקה גילית שכן מספר הילדים אינומספיק כדי למלא כיתות של ילדים מאותו הגיל. לכן ישנם מצבים רבים בהם ילד/ה בן/בת שש יכוליםלומד/ת באותה כיתה עם ילד/ה בת/בן ארבע עשרה. בכל מסגרות החינוך של החרשים אחוז המורים/ות החרשים/ות כמעט אפסי. ההודעה הזאת נעתקה מאמר (חלק התחתון) הערה אישית: המאמר נכתבה ככל כנראה בשנת 99 או שנת 2000 איפשר להגדיל אותו בכ50 % פחות או יותר בערך
