מתעניינת בניתוח...תופעות לוואי מפחידות קצת...

Arctic beauty

New member
מתעניינת בניתוח...תופעות לוואי מפחידות קצת...

שלום:)

אני כמעט בת 29 , כל החיים סבלתי ממשקל עודף, ובשנתיים האחרונות זה בכלל עבר כל גבול... זה מפריע לי - מרגישה שה"בטריה " שלי נגמרת מהר מאד, רוצה לישון כל הזמן, למרות שבלוטת התריס מאוזנת, על זוגיות בכלל אין מה לדבר... לא רוצה אפילו לנסות עכשיו להכיר כשאני נראית ככה...
רופאת המשפחה שלי העלתה את הרעיון של ניתוח שרוול. וכיוון שנראה שאני עומדת בקריטריונים לניתוח מבחינת BMI וגורמי סיכון 0 סכרת גבולית) אני חושבת ללכת על זה, אבל תופעות הלוואי שקראתי עליהן מפחידות אותי קצת... יש לי חברה שעבדה במחלקה כירורגית בבי"ח גדול, והיא אומרת שחצי מהמחלקה מלאה בחולים שהסתבכו אחרי ניתוח שרוול.. אם אלך, זה בטח יהיה לד"ר סובחי ..
הרופאה ידעה להגיד לי על סיכונים , ותופעות לוואי שכיחות יותר ופחות- אבל אומרים שאין חכם כבעל ניסיון... אז השאלה שלי היא אליכם- כמי שעברו את זה:
עד כמה הבחילות וההקאות זה משהו שכיח בחוויה שלכם? עד כמה זה הפריע לאיכות החיים?
האם שתיית נוזלים היא "אישיו" אחרי ניתוח כזה? לא הייתי רוצה להגיע מיובשת למיון....
לנשים שכאן- האם יש כאן מישהי שהייתה בהריון אחרי ניתוח? אם כן, היו איזה דגשים מיוחדים? מאד חשוב לי בעתיד הריון בריא..
סליחה על השאלות הירוקות:)
 

ליבי3617

New member
תופעות וניתוח שרוול

היי

אני מאד מבינה את החשש שלך.
סך הכל זה ניתוח וכשמתייעצים עם איש מקצוע שהוא גם חבר, מה לעשות.. הם מודעים לכל הסיכונים.
יחד עם זה קחי בחשבון שלהישאר שמנה זה גם סוג של סיכון.
סכרת גבולית, הרגשת כבדות והרגשה נפשית זוועתית.
מבינה את חוסר הרצון שלך להכיר כי ממילא את באה ליחסים במצב של נחיתות מבחינתך אז מן הסתם מה שתשדרי החוצה הוא בדיוק זה.

לגבי התופעות שציינת.
יכולות להיות בחילות בהתחלה, בעיקר מחוסר שתיה. לפעמים מתופעות נלוות כמו אבנים בכיס מרה שצויינו כאן.
הקאות - מי שאוכל ברמה סבירה ולאט לא מקיא בדרך כלל.
שתיית נוזלים - צריך לעבוד בזה. צריך לשתות גם כשלא ממש צמאים.
מכירה משורוולות שהיו בהריון אחרי ניתוח ואשתדל לקרוא להן לכאן כדי לענות.

בהצלחה!
 

Arctic beauty

New member


מענה כל כך מהיר ומלא רגישות!
תודה:)))))))
אמשיך לקרוא כאן ובפורום המקביל...לאסוף עוד מידע....
 

לי בא

New member
הייתי כמוך

דחיתי ודחיתי ודחיתי ודחיתי, ועוד דחיתי,
עד שהרגשתי שהילדים שלי מתביישים באמא השמנה ולי היה קשה ללכת, לא מצאתי בגדים ובאוטובוס לא ישבתי כי תפסתי כמעט שני מושבים ואף אחד לא רצה לשבת על ידי.
אחרי הניתוח, לא הבנתי למה כל כך פחדתי.
אני לא הקאתי אף פעם, היו קצת בחילות בשבועיים הראשונים אחרי וזהו.
היום אני ממליצה על הניתוח בחום, זה ניתוח מציל חיים ומשפר איכות חיים. בהצלחה
 

S iv

New member
הי ארקטיק

אני מנותחת מזה 3 שבועות. מחר אני נכנסת לשבוע הרביעי. :)
חייבת להודות שהעיסוק שלי במה שהדאיג אותי מהניתוח כ"כ רחוק ממה שמדאיג אותך, ואני מציינת את זה לחיוב עבורך.
הפחדים שלי היו כ"כ לא רציונלים מול השאלות ההגיוניות שלך. התהיות שלך בכלל לא היו חלק מעולם השאלות שעלו בי לפני הניתוח.
כך שחשוב לי שתדעי שאני מאד מעריכה את העובדה שהשאלות שלך מאד עם "רגליים על הקרקע".

בנוגע לשאלות ששאלת:
** עד כמה הבחילות וההקאות זה משהו שכיח בחוויה שלכם? עד כמה זה הפריע לאיכות החיים?
- אני כמובן אדבר מהחוויה האישית שלי שהיא שונה מזו של מנותחי שרוול אחרים. כל אחד חווה את זה אחרת, הן בחינת החוויה המנטלית, מבחינת הכאבים, זמן ההחלמה, האכילה והשתיה, תופעות לוואי.
הבחילות ליוו אותי בצמוד לשעות הניתוח, הוסבר לי שזה בגלל חומר ההרדמה. קיימת תופעה (לא אצל כולם) של בחילות והקאות כתוצאה מהחומר. פרט לרגעים אלו לא חוויתי שום בחילה או הקאות עד עצם היום הזה ומקווה שלא אחווה גם בהמשך.
ידוע לי כי בחילות והקאות מתרחשות במקרים שבהם "נדחס" אוכל מעבר למה שצריך, או שתיה/אכילה מהירים, או מקור אוכל שאת רגישה לו (לדוגמא קראתי לא פעם על מנותחים שחוו בחילות וצרבות נוראיות לאחר שניסו לאכול עגבניה לדוגמא).

** האם שתיית נוזלים היא "אישיו" אחרי ניתוח כזה? לא הייתי רוצה להגיע מיובשת למיון....
- עבורי השתיה לא היתה אישיו. כבר ביום האשפוז השני שלי (יום אחרי יום הניתוח) הצלחתי לשתות כ 4 כוסות מים בנוסף לאינפוזיה שחוברה אליי. ביום השלישי כבר הצלחתי לשתות 6 כוסות נוזלים. מהיום הראשון המלא שלי בבית, אני מחוברת לבקבוק מים חצי ליטר ומקציבה לעצמי זמנים - שעה וחצי (גג שעתיים) לסיים את כולו. אני שותה 3 בקבוקים מים ביום שהם ליטר וחצי + כוס קפה בבוקר + כוס תה בשעות הערב המוקדמות. מה שמביא אותי לכמעט 2 ליטר נוזלים ביום. אני שותה בלגימות קטנות ותכופות, וכך הם עוברים מבלי לצור בעיה כלשהי.
גם כאן חשוב שתדעי שזה שונה מאדם לאדם. קראתי מקרים (היום נתקלתי בסיפור כזה) שמישהי אחרי מס' חודשים מהניתוח עדיין שותה מים עם כפית, משום שהיא מתקשה בלגימות. כאן מדובר במקרה שהוא נטו משמעת עצמית שלך. תקפידי לשתות, לא תתייבשי.

** לנשים שכאן- האם יש כאן מישהי שהייתה בהריון אחרי ניתוח? אם כן, היו איזה דגשים מיוחדים? מאד חשוב לי בעתיד הריון בריא..
- אחת מבין החברות שלי עברה את הניתוח לפני כ-3 שנים (היא זו שהמליצה לי על המנתח שניתח אותי) ולפני מס' חודשים היא ילדה ילד יפהפה, מתוק, בריא ומאיר פנים. לא רק שהניתוח לא מפריע לקליטת הריון, אלא הוא רק תורם. עודף משקל ידוע כמעקב הריון.

אין שום סיבה שתתנצלי. את מוזמנת לשאול שאלות בכל הצבעים. :)
בהצלחה לך בהמשך.
 

Arctic beauty

New member
תודה רבה!!

אבל עכשיו אני נורא סקרנית לדעת, איזה מין שאלות היו לך? יש מצב שתשתפי?
 

S iv

New member
את בטוחה? :)

אני אספר.
הפחדים שלי נגעו בהליך הכירורגי ובהרדמה.
פחד שיפצעו אותי במהלך הניתוח ואדמם למוות על שולחן הניתוחים.
שיוזרק לי מעט חומר הרדמה ואשאר במצב שבין ערות לשינה, ללא יכולת תגובה, וארגיש את כל מהלך הניתוח.

כאלה פחדים, בגלל יותר מדי צפיה בסרטי אימה. :)
 

Arctic beauty

New member
אה, לא הפחדת אותי:))

אולי אני נאיבית, אבל למרות החסרונות של מערכת הבריאות שלנו, היא עדיין מהטובות בעולם - אני מאמינה בכירורגים ובמרדימים שלנו:)
 

מרים 882

New member
3 שנים אחרי ותופעת הלואי היחידה

היא שופינג שלא נגמר
מלווה בתחושת אושר!
 
היי ארטוק

אוסיף על מה שכתבו קודמותיי: אני שנתיים וחצי אחרי, ותופעת הלוואי היחידה שהיצה לי היא בחילה בימי האישפוז. זה שכיח, וזה כנראה מחמרי ההרדמה.
לגבי הקאות? לא הקאתי אפילו פעם אחת מאז הניתוח.
שתיה? מהתחלה לא היתה לי בעית שתיה. כמובן שבהתחלה, לאט לאט והלגימות הראשונות בבי"ח היו עם כפית. אך מים רגילים עברו לי מהתחלה ללא שום בעיה, וכיום שותה כמו לפני הניתוח.
שום דבר לא מפריע לאיכות חיי= להפך איכות חיי רק השתפרה. גם צרבות לא חוויתי אף פעם.
לגבי הריון, ענו לך.
חשוב לי להדגיש, שכל גוף מגיב אחרת, ויש שכן סבלו מתופעה זו או אחרת, אך זה עובר. תקווי שתהיי כמוני ללא תופעות.
את מוזמנת לשאול כל שאלה, לשם כך אני כאן.
שבת שלום.
 
למעלה