מתקשה להחליט...

[טאניוש]

מתקשה להחליט...

הי, אני מחפשת בעיקר תמיכה נפשית. פלוס מעט יעוץ.
באוגוסט הרדמנו את החתול שלנו, בן 12, אחרי שגסס לנו מול העיניים שנה וחצי, ולא נותר דבר לעשות חוץ מלשחרר... זה לא החתול הראשון שגידלתי ואיבדתי. אבל החתולים הקודמים חיו ומתו בגיל מכובד, בלי יותר מדי ביקורים אצל וטרינר. כאן הביקורים היו בשלב מסויים יומיומיים. עדיין מופיעים לי תשלומים למרפאה בתדפיס של האשראי. החתול הלך ונגמר לי מול העיניים וגמר גם אותי בדרך. ואני לא מצליחה להתאושש. כן, הבית ריק. אבל הייתי מוכנה להמשיך וללטף תמונה של חתול במקום חתול חי ומגרגר ורק לא לעבור את זה עוד פעם. הבעיה היא הילד... הוא זקוק לחתול בבית. חשבתי שהזמן יעבור והוא יירגע. זה לא קורה, ממש להפך. המצב הגיע למצוקה של ממש. ואני פשוט מתקשה לקבל החלטה. מן מחסום כזה שקשה לי מאד לעבור. אחרי החפירה, כמה שאלות.
1. הילד רוצה אך ורק גור קטן. לא כי הוא צריך צעצוע (הילד בן 11, וראה בחתול תמיד בן משפחה ולא פחות), אלא כי הוא רוצה שיחיה כמה שיותר, לאור מה שעבר עלינו. יש עם זה בעיה, לדעתי לפחות. אנחנו יום שלם לא בבית. יוצאים בבוקר (עבודה. בית ספר, חוגים), חוזרים בערב. מה גור אמור לעשות לבד בבית כל היום? יסתדר? תלוי גור?
2. בן זוגי אלרגי לחתולים. עם הקודם הוא איכשהו חי בשלום (עם סטריליזציה של הבית, ולחתול היה אסור להכנס לחדר שינה). האם יש סכנה שאלרגיה תהיה חריפה יותר עם חתול אחר?
3. אולי שאלה מפגרת אך בכל זאת... האם תוחלת חיים של נקבה יותר גדולה מזו של זכר? עד החתול האחרון, היו לי רק חתולות, והן בהחלט חיו יותר ועשו פחות צרות.
כל תובנה תתקבל בברכה...

 

[Yukita]

מחשבות

קודם כל, ניכר שאהבתם מאוד את החתול שלכם, כולכם, ושמאוד מאוד כואב לכם מכל הבחינות כרגע.
&nbsp
אם נתייחס לנקודות שהעלית, התחושה שלי היא שאם את מתקשה להחליט אז למעשה החלטת - החלטת שאינך רוצה, וההתלבטות היא בעצם כי הילד כל כך מבקש ורוצה. העובדה שבן הזוג אלרגי אינה מעודדת אימוץ חדש, כי אמנם עשיתם כולכם מאמצים לחיות עם החתול האהוב כל זמן שהיה עמכם, אך חתול חדש לא יביא עימו אותה משמעות עבור בן זוגך, והוא בעצם יידרש שוב לעמוד בכל מה שהקשה עליו מבחינת בריאותו-שלו.
&nbsp
האם זה אומר שצריך לוותר? תלוי בכם. לדעתי, את ובן הזוג צריכים לשבת ולנהל שיחה מאוד מעמיקה בעניין הזה. שניכם צריכים להגיע לאיזושהי הסכמה לגבי עד כמה חשוב שהילד יקבל מענה לבקשתו בשלב הזה, האם בן הזוג מוכן לחיות עם החלטה חיובית, והאם כל הסיכונים, כולל סיכוי לתגובה אלרגית מוגברת, הם משהו שהבאתם בחשבון (לצורך הנקודה האחרונה רצוי להתייעץ עם אלרגולוג.
&nbsp
המעט הידוע לי על אלרגיות אומר לי שתמיד יש סיכוי לתגובה אלרגית יותר או פחות, כי התגובה היא לא ל"חתול" אלא ל"חלק כלשהו בחתול" ולכן חתול אחר יכול להיות עם פחות או יותר מהגורם האלרגי. מאחר ש"אלרגיה לחתולים" היא לא חד משמעית אלא יש יותר מסוג אחד ויותר מגורם אלרגי אפשרי אחד, צריך להתייעץ עם גורם מקצועי ולהבין את מקור האלרגיה אצלכם).
&nbsp
במידה ואחרי כל השיחות והמחשבות תחליטו שאתם כן רוצים לאמץ חתול, בתשובה לשאלתך, לא ידוע לי על הבדל משמעותי בתוחלת החיים בין נקבות לזכרים. זה קצת כמו הטענה הסטטיסטית שנשים באוכלוסיה הכללית חיות יותר מגברים - זה לא אומר שאישה שאצביע לכיוונה ברגע זה תחיה יותר מהגבר לידו היא עומדת באותו רגע. בריאות, אצל כולנו, היא במידה רבה שילוב של גנטיקה, סביבה ומזל. המזל הוא חלק לא מבוטל מהעניין. אפילו בחתול גזעי, בהנחה שתשקיעו במקום מהיקרים ביותר, בו יש מעקב ארוך אחרי השושלת ובריאות כל הפרטים בשושלת, לא תדעו איך ייצא לכם מבחינה זו: יתכן שיהיה בריא כל חייו ויחיה חיים ארוכים, ויתכן גם שלא. חתולתי האהובה שופי (מעורבת, רגילה) חיתה רק עד גיל 9, אבל עד אז לא נזקקה לטיפולים וטרינריים בכלל. חתולה (מעורבת, רגילה) שהכרתי לאחרונה היא כיום בת 22 (!) והיא נראית מצוין. פשוט אי אפשר לדעת. לא לגבי החתולים ולא לגבינו -אנו.
&nbsp
אם כן תחליטו לאמץ, כמובן יש רבים וטובים שמחפשים בית. בעניין השאלה של איך גור יסתדר, בעקרון אם לא מדובר בגור יונק (שכן צריך תמיכה צמודה ואי אפשר להשאיר אותו לבד שעות רבות), והגור לא מאוד-מאוד צעיר, הוא יהיה מסוגל לחכות לכם שתחזרו הביתה - במיוחד אם תדאגו לבטיחות. לדוגמא, לא לאפשר לרוץ חפשי בכל הבית, אלא עד לגיל מסוים להשאיר מוגבל לחדר(ים) נבחר(ים) כדי לצמצם סיכוי לתאונות מטופשות, לוודא שהחלונות מאובטחים וכו'. יש גם אפשרות לאמץ שניים יחדיו, שאז משחקים יחד ומארחים זה לזה לחברה כשאתם אינכם בבית. היתרון בזה הוא שהם גם מוציאים את רוב האנרגיות הגוריות שלהם אחד על השני ולכם יהיה קל יותר ליהנות מהם - רוב המאמצים של גורים בודדים מתלוננים באיזה שלב על הקושי להתמודד עם האנרגיות ועם משחקי הקרב. שניים פחות מציבים בעיות מהבחינה הזו, מה שהופך אימוץ בשניים לכדאי לכולם. באשר לגור מול בוגר, כל אחד יש לו יתרונות משלו. לילד בן 11 אפשר, אם רוצים, לומר שבוגר לא בהכרח יחיה פחות ואפילו שבוגר הוא עם תמונת בריאות כללית יותר ברורה לעין.
&nbsp
אבל... קודם כל עליכם לקבל החלטה לגבי המידה שבה אתם, ההורים, רוצים ומוכנים להכניס חתול הביתה. אם תחליטו שכן, כל מה שעליכם לעשות הוא לפרסם כאן פוסט "בית מחפש חתול" - יש כאן בהחלט בתי אומנה לגורים ולבוגרים. לחילופין, בכל עמותה יש הרבה חתולים בכל הגילאים שצריכים נואשות בית.
&nbsp

 

[טאניוש]

המון תודה על התשובה המפורטת

בעקרון את צודקת. אני מאד אוהבת חתולים. עדיין יש לי "כאבי פנטום" - אני מתעוררת ליללות שאינן, והבית מרגיש ריק מאד. אז מצד אחד הייתי שמחה שכן יהיה כאן חתול. מצד שני לא מצליחה להתאושש מהשנה וחצי האחרונות שהיו פשוט סיוט אחד מתמשך. בן זוגי, בתור פולני מצוי ואיש נהדר, אומר "תביאי, אני אסבול לי בשקט". וזה בדיוק מה שהוא יעשה. אני לא רוצה שיסבול. חיינו עם חתול, נראה שזה אפשרי, כן במאמץ מסוים. וכן, העניין הוא הילד. לא מדובר על סתם מבקש. מדובר על מצוקה של ממש. ואנחנו רגילים לשים את צרכיו הרבה לפני צרכינו שלנו...
אגב החתול היה פרסי גזעי, עם תעודה והכל. לא כל כך עזר לו ולנו. כל אלה שלפניו אומצו מהרחוב. את כולם אהבנו באותה מידה. מן הסתם, הבית בטוח לחתול. ושניים זו לא אופציה - הכפלת כמות האלרגנים... נמשיך להתלבט.

 

[Yukita]

אכן לא החלטה קלה

הדבר היחיד שאפשר להמליץ זה כנראה לא ללכת על גזעי. אמנם גם בזה אין חוקים ושום דבר לא 100%, אבל לפחות ממה שרואות עיניי ברמת ההיכרות האישית והשמיעה מיד ראשונה, נראה שיחסית לא מעט חתולים גזעיים אינם בריאים. אמנם מרביעים תמיד מרימים קול צווחה וטוענים שהם אחראים ובודקים וכו' וכו', אבל במציאות - גם הוטרינרים יכולים להצביע ברור על גזעים במצב לא טוב, לפחות פה בארץ. לדוגמא המיין קון - הוטרינר שלי רק שומע את שם הגזע הזה ומיד מחמיץ פנים, הוא נתקל אישית ביותר מדי פרטים עם בעיות בריאות קשות.
&nbsp
כמובן שגילוי דעת נאות הוא לומר שמבחינתי, חתולים וכלבים גזעיים הם דבר עצוב, ושאני כמעט תמיד אמליץ להתרחק מבתי הגידול למיניהם.

 

[טאניוש]

זאת לא ההתלבטות בכלל

אם נביא חתול, נלך על פחיסט מדופלם... החתול הזה היה מתנה, לא נתון לשיקול דעתי.
אני יודעת שיש סטטיסטיקה ויש מזל. עדיין, מנסה למזער סיכונים. אנחנו באמת מאמצים כל חיית מחמד לליבינו ונקשרים חזק.

 

[Yukita]

שיהיה בהצלחה בכל החלטה שתקבלו

 

[dimitrygo]

לכל חתול רמת האלרגנים שונה. אני מכיר אנשים אלרגיים לחתולים

שהלכו לבתי אומנה שמחזיקים מספר חתולים ואחרי שבדקו כמה חתולים בחרו בכזה שכמעט ולא משפיע עליהם. כן כדאי לבדוק זכרים ונקבות בגילאים שונים אך לא גורים קטנים.