מיריתוש היחידה
New member
מתקשה להרדם
ואז נזכרת שראיתי שיש את הפורום הזה. אני צריכה ייעוץ, ואוהבת פילוסופיה. וכל זה בתוספת להרגשת חרא. הגעתי סוף סוף לקבלה. אני מקבלת שאני מי שחשבתי שאני לא. חשבתי שאני לא בדיכאון בשש שנים האחרונות, כמו שהפסיכולוגית אמרה, חשבתי שאני יכולה להתמודד לבד, חשבתי שאני חושבת באופן הגיוני על מקומי בעולם: בחלק האווטסיידרי. אבל עכשיו אני מקבלת הכל. אני כנראה באמת ביישנית כמו שאומרים עליי, חסרת ביטחון ופחדנית ענקית. כנראה שהרצון להיות שונה והרצון לעשות דברים בדרך שלי, פשוט לא עובדים. זה לא עובד. אני תקועה. לא מגשימה את החלומות שלי, שהם התירוץ לעובדה שאני לא משנה את הפאקים בחיים שלי. אני לא זזה לשום מקום כמו שהייתי רוצה. לא אוהבת את החיים שלי, לא אוהבת את העבר שלי, מה שאני כן אוהבת זה לחלום על העתיד. לשאוף. הבעיה שהפחדים עוצרים אותי מלחיות. ואני לא יכולה להשתנות כי זה אומר להוריד את כל המגננות, את כל השיריון שמחזיק אותי חיה וחזקה יותר מכל הסובבים אותי. להשתנות זה להיות אדם משעממם. מפחדת לחיות חיים משעממים אבל מצד שני רע לי בחיים הכביכול "לא משעממים" שלי. יש שלבים (כמו בימים האחרונים) שאני מחליטה לשנות הכל, מתוך עצבים גדולים על המצב הנוראי הקיים ואני מבטיחה שהפעם זה יהיה שונה. אני יחזיק מעמד בעבודה משעממת, אני ישים את החלומות בצד לזמן מה, אני אתגבר על הפחדים, אני אתן צ'אנס למי שמעוניין להכיר אותי, אני יאמין שאני מסוגלת לעשות הכל. ולקח לזה בידיוק 4 ימים. עכשיו זה נגמר. וואו יצא ארוך אז אני אסיים כאן.
ואז נזכרת שראיתי שיש את הפורום הזה. אני צריכה ייעוץ, ואוהבת פילוסופיה. וכל זה בתוספת להרגשת חרא. הגעתי סוף סוף לקבלה. אני מקבלת שאני מי שחשבתי שאני לא. חשבתי שאני לא בדיכאון בשש שנים האחרונות, כמו שהפסיכולוגית אמרה, חשבתי שאני יכולה להתמודד לבד, חשבתי שאני חושבת באופן הגיוני על מקומי בעולם: בחלק האווטסיידרי. אבל עכשיו אני מקבלת הכל. אני כנראה באמת ביישנית כמו שאומרים עליי, חסרת ביטחון ופחדנית ענקית. כנראה שהרצון להיות שונה והרצון לעשות דברים בדרך שלי, פשוט לא עובדים. זה לא עובד. אני תקועה. לא מגשימה את החלומות שלי, שהם התירוץ לעובדה שאני לא משנה את הפאקים בחיים שלי. אני לא זזה לשום מקום כמו שהייתי רוצה. לא אוהבת את החיים שלי, לא אוהבת את העבר שלי, מה שאני כן אוהבת זה לחלום על העתיד. לשאוף. הבעיה שהפחדים עוצרים אותי מלחיות. ואני לא יכולה להשתנות כי זה אומר להוריד את כל המגננות, את כל השיריון שמחזיק אותי חיה וחזקה יותר מכל הסובבים אותי. להשתנות זה להיות אדם משעממם. מפחדת לחיות חיים משעממים אבל מצד שני רע לי בחיים הכביכול "לא משעממים" שלי. יש שלבים (כמו בימים האחרונים) שאני מחליטה לשנות הכל, מתוך עצבים גדולים על המצב הנוראי הקיים ואני מבטיחה שהפעם זה יהיה שונה. אני יחזיק מעמד בעבודה משעממת, אני ישים את החלומות בצד לזמן מה, אני אתגבר על הפחדים, אני אתן צ'אנס למי שמעוניין להכיר אותי, אני יאמין שאני מסוגלת לעשות הכל. ולקח לזה בידיוק 4 ימים. עכשיו זה נגמר. וואו יצא ארוך אז אני אסיים כאן.