מתרחבים לפייסבוק + דרושים מנהלים

מתרחבים לפייסבוק + דרושים מנהלים../images/Emo70.gif

מהיום -
גם בפייסבוק! כל בעלי הפייסבוק מוזמנים להצטרף לקבוצות החדשות שלנו, לקבל עדכונים שוטפים בנושאים שהכי מעניינים אתכם ולהכיר אנשים חדשים! קבוצת "מכורים לשופינג" - מתעדכנים בנושאי אופנה, שופינג וסטייל: http://www.facebook.com/home.php?#/pages/-/331665385178?v=wall&ref=ts קבוצת "המתכון היומי" - מקבלים הצעה למתכון מיוחד מתוך האתר מדי יום: http://www.facebook.com/home.php?#/group.php?gid=203998853355&ref=ts קבוצת "האח הגדול" - מביאה לכם את כל מה שקורה בתוך הוילה ומחוצה לה: http://www.facebook.com/home.php?#/group.php?gid=199999925644&ref=ts קבוצת "רוקדים עם כוכבים" - כל העדכונים החמים, התגובות והמעריצים לכאן: http://www.facebook.com/home.php?#/group.php?gid=164069593914&ref=ts וכמובן: עוד לא הצטרפתם לקבוצה של תפוז
אנשים
? למה אתם מחכים? http://www.facebook.com/home.php#/group.php?gid=26999742990
הגיעה עונת החורף ועימה גם שידורי החורף של רשתות הטלוויזיה. תמיד כשמגיע הגשם הראשון ובחוץ אפור- החבר'ה של ארץ נהדרת מצחיקים אותנו בפנים. אז בואו לפורום ארץ נהדרת המתחדש! http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?ForumId=601
דרושים מנהלים:
חי משבת לשבת? נושם את הליגה? לא מסוגל בלי הדרבי? פורום כדורגל מחפש מנהל שיעשה לו סדר במגרש
פורום מוזיקה מזרחית נפתח מחדש ומחפשת מנהלים איכותיים, משקיענים, שאוהבים את המוזיקה המזרחית ובעיקר רוצים לדבר עליה.
המין הגברי - לכאן! פורום שיחת גברים פותח את שעריו לכל מי שרוצה לדון בנושאים שמעסיקים את בעלי הטסטוסטרון. חושב שיש לך מה לתרום ורוצה לנהל את הפורום? אנחנו מחכים על מנת להציע את מועמדותכם יש למלא את הטופס הבא: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/forms_applications/form.asp שימו לב שרק מועמדים בני 16 ומעלה יתקבלו. בהצלחה
 

amhay

New member
בדרך הביתה להורדה - איכות מצויינת גודל סביר

מפרגן לכם - כאן
 

amhay

New member
ולמי שהלינק לעיל לא עובד לו -

הנה לינק שיחזיק מעמד שבוע כאן
 

רעוּת

New member
בסוף עוד יהיה לנו טוב..? |חפירהשמאלנית|

כל שנה אני אומרת שבשנה הבאה אני אלך לשם, לכיכר. כל שנה יש איזו סיבה אחרת, איזה תירוץ, ללמה אני לא שם הפעם. וזה לא בסדר, כי הייתי צריכה להיות. לא בשביל הנאומים, שלרובם אני לא מאמינה או סתם לא טורחת להקשיב, לא בשביל השירים שכבר מזמן מיצו את עצמם או סתם נלקחו מהפלייליסט הנוכחי של גלגלצ, הייתי צריכה להיות שם, למרות הפסטירבין שעשו מזה. כי צריך להיות שם, רק בשביל להיות. להראות נוכחות. למלא את הכיכר, כאילו שזה יוכל איכשהו למלא את החלל. להחזיר את הזמן לאחור. כאילו שזה יוכל לעצור אותו רגע לפני. או לפחות להחזיר לרגע שאחרי- לא רק להלם ולטראומה, אלא בעיקר ללכידות הזאת, שהיתה שם. שכבר אין יותר היום. אני משתדלת להימנע מנוסטלגיה. מאידיאליזציה. אפילו מהגעגועים- לתקופה. לתקווה. לא להיגרר לקלישאות או לאמירות כמו "אם רבין לא היה נרצח, היה פה שלום". זה די נאיבי, ולא בהכרח נכון. אולי לא היה שלום. רוב הסיכויים שלא. אבל אולי גם לא היתה אינתיפאדה שנייה, ולבנון שנייה, וקדנציה שנייה לביבי. ואולי כן. אי אפשר לדעת. לעולם לא נדע. אנחנו יודעים רק מה כן היה. והלוואי שזה לא היה ככה. אח שלי היה שם, ב-4 בנובמבר לפני 14 שנה. הזיכרון שלי מהרצח הוא כמה ימים לאחר מכן, כשנסעתי איתו להדליק נרות בכיכר. 'עם גיטרה ופרחים, דמעות וגשם'. אני לא באמת זוכרת אם היה שם גשם באותו יום, אבל כל השאר כן היו. והכתובות על הקירות. מאוחר מדי. ועכשיו גם בשבילו זה מאוחר מדי, 11 שנה מאוחר מדי. לפי התאריך העברי האזכרה שלו תמיד תהיה שבוע לפני זאת של רבין. כמה חלקות מתחתיו, בהר הרצל. ואני כבר לא מוכנה יותר להתעסק בשאלות כמו 'מה אם'. זה שובר לי את הלב, ואין בזה טעם. אחותי היתה שם היום, 14 שנה ו-3 ימים מאוחר יותר. עם חולצה כחולה, והמון אידיאלים, שעל רובם אני מגלגלת עיניים ואומרת לה שהיא ילדה תמימה, שהיא תבין כשתגדל, שהיא לא באמת יכולה לשנות את העולם. ואולי בעצם אני צריכה לשתוק, ולתת לה לנסות. ואני...אני באמצע, איפשהו בינהם. בין העתיד שכבר לא יהיה לו, לעתיד הורוד שהיא עדיין מסוגלת לראות דרך העיניים הצעירות שלה. כשרבין נרצח הרגשתי כאילו שזה היה סבא שלי שמת. הבנתי את הטרגדיה הזאת הכי טוב שילדה בת 9.5 יכולה להבין את זה. זה היה המוות הראשון שנתקלתי בו יחסית מקרוב. כי זה היה קרוב לכולם. עכשיו, בדיעבד, אני יכולה להגיד שזה לא מדויק. כשהסבים שלי מתו זה היה עצוב, אבל לא טרגי. הם חיו חיים מלאים והעתיד שלהם כבר היה מאחוריהם. העתיד של רבין עוד היה לפניו- ויותר מזה- העתיד שלנו, היה עוד לפניו. הטרגדיה פה היא לא רק של איש אחד והמשפחה שלו, ולמרות שאני מאוד מעריכה אותו בתור בנאדם, הרבה יותר מכל המנהיגים והפוליטיקאים שאני יכולה לחשוב עליהם כרגע, וגדלתי בבית שבו תמיד תמכו בו ובדרכו, לא צריך לעשות לו פולחן אישיות, והטרגדיה היא הרבה מעבר לרצח של בנאדם אחד. הטרגדיה היא רצח של ראש ממשלה, על כל מה שנובע מכך, ואם להיגרר קצת לקלישאות, אז גם של התקווה שהוא הביא איתו. של התהליך שהוא התחיל ואף אחד לא המשיך. כי מאז כבר אין לי תקווה. לא ככה. לא בכלל. |סחפירהשמאלנית|
 

hadarinke

New member
יש משהו במה שאת אומרת.

הייתי שם היום מתוך העקרונות שלי, ומה שהלך שם פשוט לא נראה לי הגיוני. זה הפך להיות אירוע חגיגי כמו חגיגות המאה שנה לתל אביב, עם אמנים שהגיעו לרמה שהם שרים שירים מתוך "תמיד אותו חלום". זה ממש לא נראה שהם עושים את זה כדי להתאחד כולם ביחד עם העם, כדי להבין כמה ש'אלימות היא כרסום של יסודות הדמוקרטיה', כדי להעביר את כל המסרים הנלווים. סתם כדי למשוך עוד אנשים כדי שערוצים עם רייטינג ישדרו את העצרת עם הכוכבים שצמאים לרייטינג שהופיעו שם, כדי לקבל עוד רייטינג. ממש מסיבת השקה לרצח רבין. "יום רבין שמח" [וכן, אני ממורמרת מאוד!]
 

ROTEM30035

New member
להמשיך לנסות זה כל מה שנשאר לנו, לא?

פסטירבין או לא פסטירסבין, שירים מגלגל"צ או שירים ליואל, אנחנו יכולים רק לדעת שניסינו. שהשמענו את קולנו, שהיינו בני אדם טובים, שלא איבדנו תקווה גם כשאולי היאוש נעשה כבר כה נוח. כל עוד יש מי שממשיך לנסות, נאיבי או לא נאיבי, יש גם סיכוי שמשהו ישתנה.
 
למעלה